1 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה | 1 חֲזֹון עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדֹום שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגֹּויִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה |
2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד | 2 הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגֹּויִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד |
3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ | 3 זְדֹון לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶּלַע מְרֹום שִׁבְתֹּו אֹמֵר בְּלִבֹּו מִי יֹורִדֵנִי אָרֶץ |
4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה | 4 אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כֹּוכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אֹורִידְךָ נְאֻם־יְהוָה |
5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות | 5 אִם־גַּנָּבִים בָּאוּ־לְךָ אִם־שֹׁודְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלֹוא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלֹוא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלֹות |
6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו | 6 אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו |
7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו | 7 עַד־הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזֹור תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בֹּו |
8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו | 8 הֲלֹוא בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדֹום וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו |
9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל | 9 וְחַתּוּ גִבֹּורֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל |
10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם | 10 מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעֹולָם |
11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם | 11 בְּיֹום עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיֹום שְׁבֹות זָרִים חֵילֹו וְנָכְרִים בָּאוּ [שַׁעֲרֹו כ] (שְׁעָרָיו ק) וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גֹורָל גַּם־אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם |
12 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה | 12 וְאַל־תֵּרֶא בְיֹום־אָחִיךָ בְּיֹום נָכְרֹו וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיֹום אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיֹום צָרָה |
13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו | 13 אַל־תָּבֹוא בְשַׁעַר־עַמִּי בְּיֹום אֵידָם אַל־תֵּרֶא גַם־אַתָּה בְּרָעָתֹו בְּיֹום אֵידֹו וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילֹו בְּיֹום אֵידֹו |
14 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה | 14 וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיֹום צָרָה |
15 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך | 15 כִּי־קָרֹוב יֹום־יְהוָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ |
16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו | 16 כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל־הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל־הַגֹּויִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלֹוא הָיוּ |
17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם | 17 וּבְהַר צִיֹּון תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מֹורָשֵׁיהֶם |
18 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר | 18 וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יֹוסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר |
19 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד | 19 וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת־הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרֹון וּבִנְיָמִן אֶת־הַגִּלְעָד |
20 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב | 20 וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב |
21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה | 21 וְעָלוּ מֹושִׁעִים בְּהַר צִיֹּון לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה |