1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר |
2 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ | 2 וְאַתָּה בֶן־אָדָם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל־ [אַרְבַּעַת כ] (אַרְבַּע ק) כַּנְפֹות הָאָרֶץ |
3 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך | 3 עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹתָיִךְ |
4 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה | 4 וְלֹא־תָחֹוס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמֹול כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתֹועֲבֹותַיִךְ בְּתֹוכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ |
5 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה | 5 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה |
6 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה | 6 קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה |
7 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים | 7 בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יֹושֵׁב הָאָרֶץ בָּא הָעֵת קָרֹוב הַיֹּום מְהוּמָה וְלֹא־הֵד הָרִים |
8 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך | 8 עַתָּה מִקָּרֹוב אֶשְׁפֹּוךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹותָיִךְ |
9 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה | 9 וְלֹא־תָחֹוס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹול כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתֹועֲבֹותַיִךְ בְּתֹוכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה מַכֶּה |
10 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון | 10 הִנֵּה הַיֹּום הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדֹון |
11 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם | 11 הֶחָמָס ׀ קָם לְמַטֵּה־רֶשַׁע לֹא־מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמֹונָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא־נֹהַּ בָּהֶם |
12 בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה | 12 בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיֹּום הַקֹּונֶה אַל־יִשְׂמָח וְהַמֹּוכֵר אַל־יִתְאַבָּל כִּי חָרֹון אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ |
13 כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו | 13 כִּי הַמֹּוכֵר אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעֹוד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי־חָזֹון אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲוֹנֹו חַיָּתֹו לֹא יִתְחַזָּקוּ |
14 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה | 14 תָּקְעוּ בַתָּקֹועַ וְהָכִין הַכֹּל וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה כִּי חֲרֹונִי אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ |
15 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו | 15 הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכֲלֶנּוּ |
16 ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו | 16 וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיֹונֵי הַגֵּאָיֹות כֻּלָּם הֹמֹות אִישׁ בַּעֲוֹנֹו |
17 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים | 17 כָּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם |
18 וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה | 18 וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אֹותָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל־פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה |
19 כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה | 19 כַּסְפָּם בַּחוּצֹות יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי־מִכְשֹׁול עֲוֹנָם הָיָה |
20 וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה | 20 וּצְבִי עֶדְיֹו לְגָאֹון שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תֹועֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בֹו עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה |
21 ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה | 21 וּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל [וְחִלְּלֻהָ כ] (וְחִלְּלוּהוּ׃ ק) |
22 והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה | 22 וַהֲסִבֹּותִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ׃ פ |
23 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס | 23 עֲשֵׂה הָרַתֹּוק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס |
24 והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם | 24 וְהֵבֵאתִי רָעֵי גֹויִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם |
25 קפדה בא ובקשו שלום ואין | 25 קְפָדָה־בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלֹום וָאָיִן |
26 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים | 26 הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבֹוא וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזֹון מִנָּבִיא וְתֹורָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים |
27 המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה | 27 הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹותָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ |