Micà (מיכה) - Michea 33

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	1 Cette parole de Yahvé me fut adressée:
2 בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה	2 “Fils d’homme, tu diras ceci aux enfants de mon peuple, tu leur diras: Lorsque je fais venir l’épée contre un pays, les gens du pays choisissent quelqu’un parmi eux et le mettent à faire le guet.
3 וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם	3 S’il voit que l’épée menace l’endroit, il sonne du cor et avertit le peuple.
4 ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה	4 Si quelqu’un entend le son du cor et ne tient pas compte de l’avertissement, si l’épée vient et le fauche, il est responsable de sa mort.
5 את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט	5 S’il a entendu le son du cor et n’a pas tenu compte de l’avertissement, il est responsable, et la sentinelle qui a donné l’avertissement n’a rien à craindre.
6 והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש	6 Mais si le guetteur voit que l’épée menace et ne sonne pas du cor, si le peuple n’est pas averti et que l’épée vient faucher quelqu’un parmi le peuple, celui-ci sera fauché à cause de sa faute, mais je demanderai compte de son sang à la sentinelle.
7 ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני	7 Toi donc, fils d’homme, je t’ai placé comme une sentinelle pour la maison d’Israël; dès que tu entendras une parole sortir de ma bouche, tu les avertiras de ma part.
8 באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש	8 Lorsque je dirai au méchant: “Méchant, tu vas mourir!” si tu ne lui parles pas, si tu ne le mets pas en garde contre sa mauvaise conduite, le méchant mourra à cause de sa faute, mais je te demanderai compte de son sang.
9 ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת	9 Par contre, si tu as mis en garde le méchant contre sa mauvaise conduite et qu’il ne s’en est pas écarté, s’il ne revient pas de sa mauvaise conduite, il mourra à cause de sa faute et toi tu n’auras rien à craindre.
10 ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה	10 Fils d’homme, tu vas dire à la maison d’Israël: On vous entend dire: “Nous sommes sous le poids de nos péchés et nous dépérissons à cause d’eux sans espoir d’en sortir.”
11 אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל	11 Tu leur répondras: “Aussi vrai que je suis vivant - parole de Yahvé - je ne désire pas la mort du méchant, mais qu’il renonce à sa mauvaise conduite et qu’il vive. Revenez, revenez du chemin que vous avez pris: pourquoi mourir, maison d’Israël?”
12 ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו	12 Tu diras aux enfants de ton peuple: La justice du juste ne le sauvera pas après qu’il se sera mis à pécher, et la méchanceté du méchant ne le fera pas tomber après qu’il se sera détourné de sa méchanceté, pour la même raison que le juste, lui, ne vivra pas.
13 באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטה על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות	13 Je peux dire au juste: Tu vivras! Mais s’il se repose alors sur ses mérites et se met à commettre l’injustice, on oubliera sa justice et il mourra à cause de l’injustice qu’il aura commise.
14 ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה	14 De même je peux dire au méchant: Tu mourras! Mais s’il se détourne de son péché et se met à faire ce qui est droit et juste,
15 חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות	15 s’il rend ce qu’on lui a prêté ou ce qu’il a volé, s’il marche selon mes commandements et ne commet plus l’injustice, en vérité il vivra et ne mourra pas.
16 כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה	16 On ne tiendra plus compte de tous les péchés qu’il a commis; puisqu’il agit selon le droit et la justice, il vivra.
17 ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן	17 Les enfants de ton peuple disent: “La façon de voir de Yahvé n’est pas correcte”, mais c’est la leur qui n’est pas correcte.
18 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם	18 Dès que le juste se détourne de sa justice et commet ce qui est injuste, cela même le fait mourir.
19 ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה	19 Et quand le méchant se détourne de sa méchanceté et se met à faire ce qui est droit et juste, cela même lui donne la vie.
20 ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל	20 Vous avez beau dire: “La voie de Yahvé n’est pas correcte”, moi je vous jugerai, chacun selon sa conduite, maison d’Israël.
21 ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר	21 En la onzième année de notre déportation, le 5 du dixième mois, un rescapé de Jérusalem arriva chez moi; il me dit: “La ville est tombée.”
22 ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד	22 Or la main de Yahvé avait été sur moi durant la soirée avant l’arrivée du fugitif, et au matin, au moment où cet homme arrivait chez moi, Yahvé m’ouvrit la bouche: je n’étais plus muet!
23 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	23 Alors cette parole de Yahvé me fut adressée:
24 בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה	24 “Fils d’homme, ceux qui sont restés dans les ruines en terre d’Israël disent ceci: Abraham était seul et il a reçu le pays en possession. Nous sommes encore nombreux et le pays nous appartient.
25 לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו	25 Tu leur diras cette parole de Yahvé: “Vous mangez la chair non saignée, vous tournez vos regards vers vos sales idoles, vous répandez le sang, - et vous voulez posséder ce pays?
26 עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו	26 Vous êtes sur des ruines, et vous continuez de vivre de façon scandaleuse, chacun souille la femme de son prochain. Et vous voulez posséder ce pays!”
27 כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו	27 Tu ajouteras: “Voici ce que dit Yahvé: Aussi vrai que je suis vivant, ceux qui sont dans les ruines tomberont par l’épée, ceux qui sont dans la campagne seront dévorés par les bêtes sauvages, et ceux qui sont dans les abris et les cavernes mourront par la peste.
28 ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר	28 Je ferai de ce pays une ruine, je mettrai par terre leur force et leur orgueil, et les montagnes resteront abandonnées, sans habitants.
29 וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו	29 Le jour où j’aurai fait du pays une ruine et un désert à cause de tous les crimes qu’ils ont commis, ils sauront que je suis Yahvé”
30 ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה	30 Tu le sais, fils d’homme, les enfants de ton peuple parlent de toi le long des murs et aux portes des maisons, ils se disent l’un à l’autre: “Allons entendre ce qui vient de Yahvé.”
31 ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך	31 Alors ils viennent vers toi comme ils iraient ailleurs, ils s’asseyent près de toi pour entendre tes paroles, mais ils ne les mettent pas en pratique. Le mensonge est dans leur bouche et ils ne cherchent que leur intérêt.
32 והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם	32 Tu es pour eux comme une chanson qu’on aime: la voix est belle et il joue bien! Ils écoutent tes paroles mais ils n’en font rien.
33 ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם	33 Mais quand cela arrivera - et cela va arriver - ils sauront qu’il y avait un prophète au milieu d’eux.