Amos (עמוס) - Amos 49

MODERN HEBREW BIBLE	LXX
1 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב	1 και προσηλθον παντες οι ηγεμονες της δυναμεως και ιωαναν και αζαριας υιος μαασαιου και πας ο λαος απο μικρου εως μεγαλου
2 לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה	2 προς ιερεμιαν τον προφητην και ειπαν αυτω πεσετω δη το ελεος ημων κατα προσωπον σου και προσευξαι προς κυριον τον θεον σου περι των καταλοιπων τουτων οτι κατελειφθημεν ολιγοι απο πολλων καθως οι οφθαλμοι σου βλεπουσιν
3 הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו	3 και αναγγειλατω ημιν κυριος ο θεος σου την οδον η πορευσομεθα εν αυτη και λογον ον ποιησομεν
4 מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי	4 και ειπεν αυτοις ιερεμιας ηκουσα ιδου εγω προσευξομαι προς κυριον τον θεον ημων κατα τους λογους υμων και εσται ο λογος ον αν αποκριθησεται κυριος αναγγελω υμιν ου μη κρυψω αφ' υμων ρημα
5 הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד	5 και αυτοι ειπαν τω ιερεμια εστω κυριος εν ημιν εις μαρτυρα δικαιον και πιστον ει μη κατα παντα τον λογον ον αν αποστειλη σε κυριος προς ημας ουτως ποιησομεν
6 ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה	6 και εαν αγαθον και εαν κακον την φωνην κυριου του θεου ημων ου ημεις αποστελλομεν σε προς αυτον ακουσομεθα ινα βελτιον ημιν γενηται οτι ακουσομεθα της φωνης κυριου του θεου ημων
7 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם	7 και εγενηθη μετα δεκα ημερας εγενηθη λογος κυριου προς ιερεμιαν
8 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו	8 και εκαλεσεν τον ιωαναν και τους ηγεμονας της δυναμεως και παντα τον λαον απο μικρου εως μεγαλου
9 אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים	9 και ειπεν αυτοις ουτως ειπεν κυριος
10 כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו	10 εαν καθισαντες καθισητε εν τη γη ταυτη οικοδομησω υμας και ου μη καθελω και φυτευσω υμας και ου μη εκτιλω οτι αναπεπαυμαι επι τοις κακοις οις εποιησα υμιν
11 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו	11 μη φοβηθητε απο προσωπου βασιλεως βαβυλωνος ου υμεις φοβεισθε απο προσωπου αυτου μη φοβηθητε φησιν κυριος οτι μεθ' υμων εγω ειμι του εξαιρεισθαι υμας και σωζειν υμας εκ χειρος αυτου
12 כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה	12 και δωσω υμιν ελεος και ελεησω υμας και επιστρεψω υμας εις την γην υμων
13 כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם	13 και ει λεγετε υμεις ου μη καθισωμεν εν τη γη ταυτη προς το μη ακουσαι φωνης κυριου
14 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה	14 οτι εις γην αιγυπτου εισελευσομεθα και ου μη ιδωμεν πολεμον και φωνην σαλπιγγος ου μη ακουσωμεν και εν αρτοις ου μη πεινασωμεν και εκει οικησομεν
15 כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם	15 δια τουτο ακουσατε λογον κυριου ουτως ειπεν κυριος εαν υμεις δωτε το προσωπον υμων εις αιγυπτον και εισελθητε εκει κατοικειν
16 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה	16 και εσται η ρομφαια ην υμεις φοβεισθε απο προσωπου αυτης ευρησει υμας εν γη αιγυπτου και ο λιμος ου υμεις λογον εχετε απο προσωπου αυτου καταλημψεται υμας οπισω υμων εν αιγυπτω και εκει αποθανεισθε
17 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה	17 και εσονται παντες οι ανθρωποι και παντες οι αλλογενεις οι θεντες το προσωπον αυτων εις γην αιγυπτου ενοικειν εκει εκλειψουσιν εν τη ρομφαια και εν τω λιμω και ουκ εσται αυτων ουθεις σωζομενος απο των κακων ων εγω επαγω επ' αυτους
18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם	18 οτι ουτως ειπεν κυριος καθως εσταξεν ο θυμος μου επι τους κατοικουντας ιερουσαλημ ουτως σταξει ο θυμος μου εφ' υμας εισελθοντων υμων εις αιγυπτον και εσεσθε εις αβατον και υποχειριοι και εις αραν και εις ονειδισμον και ου μη ιδητε ουκετι τον τοπον τουτον
19 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני	19 α ελαλησεν κυριος εφ' υμας τους καταλοιπους ιουδα μη εισελθητε εις αιγυπτον και νυν γνοντες γνωσεσθε
20 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם	20 οτι επονηρευσασθε εν ψυχαις υμων αποστειλαντες με λεγοντες προσευξαι περι ημων προς κυριον και κατα παντα α εαν λαληση σοι κυριος ποιησομεν
21 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה	21 και ουκ ηκουσατε της φωνης κυριου ης απεστειλεν με προς υμας
22 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה	22 και νυν εν ρομφαια και εν λιμω εκλειψετε εν τω τοπω ου υμεις βουλεσθε εισελθειν κατοικειν εκει
23 לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל
24 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה
25 איך לא עזבה עיר תהלה קרית משושי
26 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות
27 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד
28 לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם
29 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב
30 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה
31 קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו
32 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה
33 והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם
34 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר
35 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם
36 והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם
37 והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם
38 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה
39 והיה באחרית הימים אשוב את שבית עילם נאם יהוה