Amos (עמוס) - Amos 20

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה	1 Le prêtre Pachéhour, fils d’Immer, qui était le chef des gardes de la Maison de Yahvé, entendit Jérémie qui prophétisait de la sorte.
2 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה	2 Pachéhour frappa le prophète Jérémie et le fit enchaîner à la Porte-Haute de Benjamin qui donne sur la Maison de Yahvé.
3 ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם מגור מסביב	3 Le lendemain, Pachéhour fit délier Jérémie de ses chaînes. Alors Jérémie lui dit: “Maintenant Yahvé ne t’appelle plus Pachéhour, mais “Terreur”.
4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב	4 Car voici ce que dit Yahvé: Je vais te livrer à la terreur, toi et tous tes amis, ils tomberont sous l’épée de leurs ennemis et tes yeux le verront! Je livrerai de même Juda tout entier aux mains du roi de Babylone pour qu’il déporte les hommes à Babylone ou qu’il les frappe par l’épée.
5 ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה	5 Je livrerai toutes les richesses de cette ville à leurs ennemis, toutes ses provisions, tous les trésors des rois de Juda; ils les pilleront et les ramasseront pour les emporter à Babylone.
6 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר	6 “Quant à toi, Pachéhour, tu partiras en captivité à Babylone avec tous les gens de ta maison. C’est là que tu mourras et que tu seras enterré avec tous tes amis à qui tu as prophétisé le mensonge.”
7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי	7 Yahvé, tu m’as séduit et je me suis laissé séduire. Tu m’as fait violence et tu as gagné. Tout le jour je suis celui dont on rit; tous se moquent de moi!
8 כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום	8 Je ne parle que pour dire: “Violence!” pour crier: “Dévastation!” La parole de Yahvé est pour moi chaque jour, source d’humiliation et de moquerie.
9 ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל	9 Je me suis dit: “Je ne penserai plus à lui, je ne parlerai plus en son nom!” Mais c’était en moi comme un feu qui brûlait et dévorait mes os: j’essayais de le contenir, mais je ne pouvais pas.
10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו	10 Je les entendais tout autour de moi: “Dénoncez-le, oui, dénonçons-le!” Même mes proches guettaient ma chute: “Au premier faux pas nous aurons le dessus, alors nous nous vengerons de lui!”
11 ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח	11 Mais Yahvé est avec moi comme un guerrier puissant, c’est pourquoi mes ennemis tomberont: pour eux ce ne sera pas le triomphe, mais l’échec et la honte. Leur humiliation sera définitive, personne jamais ne l’oubliera.
12 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי	12 Yahvé Sabaot, toi qui examines avec justice, toi qui sondes les reins et les cœurs, prends ta revanche, je voudrais la voir, car c’est à toi que j’ai confié ma cause.
13 שירו ליהוה הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים	13 Chantez Yahvé, célébrez-le: il a repris la vie du pauvre de la main des méchants!
14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך	14 Maudit soit le jour où je suis né, où ma mère me mit au monde: que nul ne le bénisse!
15 ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו	15 Maudit soit celui qui en avisa mon père, qui le combla de joie en lui disant: “C’est un garçon que tu as!”
16 והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים	16 Que cet homme ait le sort des villes où Yahvé déversa sans pitié sa colère! Qu’il entende au matin les cris d’alarme, et à midi encore les appels de trompette,
17 אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם	17 pour ne m’avoir pas tué dès le sein. Ma mère aurait été mon tombeau, je serais resté dans son sein pour toujours.
18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי	18 Pourquoi en suis-je sorti, si je ne dois connaître que peines et tourments, et finir mes jours dans l’humiliation?