Vaikrà (ויקרא) - Levitico 27

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 וידבר יהוה אל משה לאמר	1 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה	2 “ Loquere fi liis Israel et dices ad eos: Homo, qui votum fecerit et spoponderit Deo animas, sub aestimatione dabit pretium:
3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש	3 si fuerit masculus a vicesimo usque ad sexagesimum annum, dabit quinquaginta siclos argenti ad mensuram sanctuarii;
4 ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל	4 si mulier, triginta.
5 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים	5 A quinto autem anno usque ad vicesimum masculus dabit viginti siclos, femina decem;
6 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף	6 ab uno mense usque ad annum quintum pro masculo dabuntur quinque sicli, pro femina tres;
7 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים	7 sexagenarius et ultra masculus dabit quindecim siclos, femina decem.
8 ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן	8 Si pauper fuerit et aestimationem reddere non valebit, sistet eum coram sacerdote, et quantum ille aestimaverit et viderit posse reddere, tantum dabit.
9 ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש	9 Animal autem, quod immolari potest Domino, si quis voverit, sanctum erit
10 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש	10 et mutari non poterit, id est nec melius malo nec peius bono. Quod si mutaverit, et ipsum quod mutatum est et illud pro quo mutatum est, consecratum erit Domino.
11 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן	11 Animal immundum, quod immolari Domino non potest, si quis voverit, adducetur ante sacerdotem,
12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה	12 qui diiudicans utrum bonum an malum sit, sicut statuet pretium, sic erit.
13 ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך	13 Quod si redimere illud voluerit is qui offert, addet supra aestimationem quintam partem.
14 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום	14 Homo si voverit domum suam et sanctificaverit Domino, considerabit eam sacerdos utrum bona an mala sit, et iuxta pretium, quod ab eo fuerit constitutum, stabit.
15 ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו	15 Sin autem ille, qui voverat, voluerit redimere eam, dabit quintam partem aestimationis supra et habebit domum.
16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף	16 Quod si agrum possessionis suae voverit et consecraverit Domino, iuxta mensuram sementis aestimabitur pretium: si triginta homer hordei seritur terra, quinquaginta siclis aestimabitur argenti.
17 אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום	17 Si statim ab anno iobelei voverit agrum, quanto valere potest, tanto aestimabitur.
18 ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך	18 Sin autem post aliquantum temporis, supputabit ei sacerdos pecuniam iuxta annorum, qui reliqui sunt, numerum usque ad iobeleum, et detrahetur ex pretio.
19 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו	19 Quod si voluerit redimere agrum ille, qui voverat, addet quintam partem aestimatae pecuniae et possidebit eum.
20 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד	20 Sin autem noluerit redimere, sed alteri cuilibet vendiderit, ultra redimi non poterit;
21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו	21 sed, cum iobelei venerit dies, sanctum erit Domino sicut ager anathematis; sacerdotis erit possessio eius.
22 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה	22 Quod si agrum emptum, qui non est de possessione maiorum, sanctificare voluerit Domino,
23 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה	23 supputabit ei sacerdos iuxta annorum numerum usque ad iobeleum pretium, quod dabit ille, qui voverat, in ipso die ut sanctum Domino.
24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ	24 In anno autem iobelei revertetur ager ad priorem dominum, qui vendiderat eum et habuerat in sortem possessionis suae.
25 וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל	25 Omnis aestimatio siclo sanctuarii ponderabitur; siclus viginti gera habet.
26 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא	26 Primogenita, quae de animalibus ad Dominum pertinent, nemo sanctificare poterit et vovere: sive bos sive ovis fuerit, Domini sunt.
27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך	27 Quod si immundum est animal, redimet, qui obtulit, iuxta aestimationem et addet quintam partem pretii; si redimere noluerit, vendetur quanto fuerit.
28 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה	28 Omne anathema, quod aliquis vir consecrat Domino de omni possessione sua, sive homo fuerit sive animal sive ager, non veniet nec redimi poterit; quidquid semel fuerit consecratum, sanctum sanctorum erit Domino.
29 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת	29 Et omnis homo, qui ut anathema offertur, non redimetur, sed morte morietur.
30 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה	30 Omnes decimae terrae sive de frugibus sive de pomis arborum Domini sunt, sanctum Domino.
31 ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו	31 Si quis autem voluerit redimere aliquid de decimis suis, addet quintam partem.
32 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה	32 Omnes decimae boves et oves et caprae, quae sub pastoris virga transeunt, quidquid decimum venerit, erit sanctum Domino.
33 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל	33 Non discernetur inter bonum et malum nec altero commutabitur; si quis mutaverit, et quod mutatum est et pro quo mutatum est, sanctum erit et non redimetur ”.
34 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני	34 Haec sunt praecepta, quae mandavit Dominus Moysi ad filios Israel in monte Sinai.