Joel (יואל) - Gioele 8

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז	1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קַח־לְךָ גִּלָּיֹון גָּדֹול וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנֹושׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז
2 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו	2 וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת־זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ
3 ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז	3 וָאֶקְרַב אֶל־הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קְרָא שְׁמֹו מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז
4 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור	4 כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא ׀ אֶת־חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרֹון לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ ס
5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר	5 וַיֹּסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֵלַי עֹוד לֵאמֹר
6 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו	6 יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשֹׂושׂ אֶת־רְצִין וּבֶן־רְמַלְיָהוּ
7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו	7 וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת־מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת־מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת־כָּל־כְּבֹודֹו וְעָלָה עַל־כָּל־אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל־כָּל־גְּדֹותָיו
8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל	8 וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד־צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטֹּות כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב־אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל׃ ס
9 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו	9 רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי־אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ
10 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל	10 עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל׃ ס
11 כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר	11 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם־הַזֶּה לֵאמֹר
12 לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו	12 לֹא־תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת־מֹורָאֹו לֹא־תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ
13 את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם	13 אֶת־יְהוָה צְבָאֹות אֹתֹו תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מֹורַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם
14 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם	14 וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשֹׁול לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמֹוקֵשׁ לְיֹושֵׁב יְרוּשָׁלִָם
15 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו	15 וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנֹוקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ׃ ס
16 צור תעודה חתום תורה בלמדי	16 צֹור תְּעוּדָה חֲתֹום תֹּורָה בְּלִמֻּדָי
17 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו	17 וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי־לֹו
18 הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון	18 הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יְהוָה לְאֹתֹות וּלְמֹופְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם יְהוָה צְבָאֹות הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיֹּון׃ ס
19 וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים	19 וְכִי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל־הָאֹבֹות וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלֹוא־עַם אֶל־אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל־הַמֵּתִים
20 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר	20 לְתֹורָה וְלִתְעוּדָה אִם־לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין־לֹו שָׁחַר
21 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה	21 וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב וְהָיָה כִי־יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכֹּו וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה
22 ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח	22 וְאֶל־אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח
	23 כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשֹׁון הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרֹון הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגֹּויִם