Joel (יואל) - Gioele 42

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא	1 Voici mon serviteur que je soutiens, mon élu, celui qu’il m’a plu de choisir. J’ai mis mon esprit sur lui: il établira la justice parmi les nations.
2 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו	2 Il ne crie pas, il n’élève pas la voix, on n’entend pas ses proclamations sur les places.
3 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט	3 Il ne brise pas le roseau qui plie, il n’éteint pas la mèche qui faiblit; en toute vérité il fait avancer la justice
4 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו	4 Il ne faiblira pas, on ne le brisera pas, qu’il n’ait établi sa justice sur la terre: les îles attendent sa loi.
5 כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה	5 Voici ce que dit Yahvé, le Dieu qui a créé les cieux et les a déroulés, qui a mis en place la terre avec ses produits, et qui donne le souffle aux peuples qui l’habitent, l’esprit, à ceux qui la parcourent:
6 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים	6 “Moi, Yahvé, je t’ai appelé pour la juste cause, et je t’ai pris par la main et je t’ai façonné; j’ai fait de toi l’alliance du peuple, la lumière des nations,
7 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך	7 pour ouvrir les yeux des aveugles, pour faire sortir de prison les captifs, et du cachot ceux qui sont assis dans les ténèbres.
8 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים	8 Je suis Yahvé, c’est mon nom, je ne laisserai pas ma gloire à un autre, ni mon honneur aux idoles.
9 הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם	9 Les premières choses sont bien arrivées: j’en annonce de nouvelles et vous les fais connaître avant qu’elles n’arrivent.”
10 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם	10 Chantez à Yahvé un chant nouveau! que sa louange parvienne aux extrémités du monde! Que les gens de la mer et tout ce qu’elle contient, et les îles et leurs habitants;
11 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו	11 que le désert avec ses villes élève la voix, comme les campements où réside Kédar! Que les habitants de la Roche l’acclament, et que leur chant résonne jusqu’au haut des montagnes!
12 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו	12 Que les îles rendent gloire à Yahvé, et proclament ses louanges!
13 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר	13 Yahvé s’avance comme un brave, il s’échauffe et s’excite comme un vaillant; le voici qui lance le cri de guerre et rugit, puis il fond sur ses ennemis.
14 החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד	14 “Depuis longtemps j’ai gardé le silence, je me taisais, je me retenais de parler; comme la femme qui enfante je gémissais, je soufflais, j’étais haletant.
15 אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש	15 Je vais ravager les monts et les collines, je dessécherai leur verdure, je ferai tarir les fleuves, et mettrai à sec les étangs.
16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים	16 Je conduirai les aveugles sur la route, je les mènerai par des sentiers qu’ils ne connaissaient pas. Les ténèbres pour eux deviendront lumière, je leur aplanirai les endroits difficiles; voilà ce que je ne manquerai pas de faire.”
17 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו	17 Ceux qui mettent leur confiance dans les idoles reculeront de honte et seront couverts de confusion, ceux qui disent à des statues: Vous êtes nos dieux.
18 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות	18 Sourds, entendez! Aveugles, regardez et voyez!
19 מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה	19 Qui est aveugle, sinon mon serviteur? Qui est sourd comme le messager que j’envoie? Qui est aveugle comme celui que j’ai racheté, et sourd comme le serviteur de Yahvé?
20 ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע	20 Tu as vu beaucoup de choses mais tu n’as pas fait attention, tu ouvrais les oreilles, mais tu n’entendais pas.
21 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר	21 Pour son honneur, Yahvé voulait rendre la Loi grande et glorieuse,
22 והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב	22 mais voilà un peuple pillé et dépouillé! On les a tous jetés dans des cachots, enfermés dans des prisons; ils sont livrés au pillage et personne ne les délivre, on les vole et personne n’est là pour dire: Tu vas rendre!
23 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור	23 Qui de vous prêtera l’oreille à ces choses? Qui donnera son attention et commencera d’écouter?
24 מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו	24 Qui a livré Jacob au pillage, qui a vendu Israël? N’est-ce pas Yahvé contre qui nous avions péché? Ils n’avaient pas voulu suivre ses voies, ni écouter sa Loi,
25 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב	25 et lui a déversé sur eux le feu de sa colère, la violence de la guerre. Tout a flambé, mais eux n’ont pas compris; tout a été consumé, ils n’ont pas fait attention.