1 ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר | 1 וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיֹּוב [מִן כ] [הַסְּעָרָה כ] (מִן ׀ ק) (הַסְּעָרָה ק) וַיֹּאמַר |
2 מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת | 2 מִי זֶה ׀ מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי־דָעַת |
3 אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני | 3 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהֹודִיעֵנִי |
4 איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה | 4 אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה |
5 מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו | 5 מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אֹו מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו |
6 על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה | 6 עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אֹו מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ |
7 ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים | 7 בְּרָן־יַחַד כֹּוכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים |
8 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא | 8 וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחֹו מֵרֶחֶם יֵצֵא |
9 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו | 9 בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשֹׁו וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתֹו |
10 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים | 10 וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם |
11 ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך | 11 וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבֹוא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאֹון גַּלֶּיךָ |
12 המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו | 12 הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר [יִדַּעְתָּה כ] [שַׁחַר כ] (יִדַּעְתָּ ק) (הַשַּׁחַר ק) מְקֹמֹו |
13 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה | 13 לֶאֱחֹז בְּכַנְפֹות הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה |
14 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש | 14 תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חֹותָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמֹו לְבוּשׁ |
15 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר | 15 וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אֹורָם וּזְרֹועַ רָמָה תִּשָּׁבֵר |
16 הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת | 16 הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהֹום הִתְהַלָּכְתָּ |
17 הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה | 17 הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה |
18 התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה | 18 הִתְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּהּ |
19 אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו | 19 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אֹור וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמֹו |
20 כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו | 20 כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּלֹו וְכִי־תָבִין נְתִיבֹות בֵּיתֹו |
21 ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים | 21 יָדַעְתָּ כִּי־אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים |
22 הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה | 22 הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרֹות שָׁלֶג וְאֹצְרֹות בָּרָד תִּרְאֶה |
23 אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה | 23 אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיֹום קְרָב וּמִלְחָמָה |
24 אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ | 24 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אֹור יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ |
25 מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות | 25 מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלֹות |
26 להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו | 26 לְהַמְטִיר עַל־אֶרֶץ לֹא־אִישׁ מִדְבָּר לֹא־אָדָם בֹּו |
27 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא | 27 לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא |
28 היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל | 28 הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אֹו מִי־הֹולִיד אֶגְלֵי־טָל |
29 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו | 29 מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר מַיִם מִי יְלָדֹו |
30 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו | 30 כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהֹום יִתְלַכָּדוּ |
31 התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח | 31 הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנֹּות כִּימָה אֹו־מֹשְׁכֹות כְּסִיל תְּפַתֵּחַ |
32 התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם | 32 הֲתֹצִיא מַזָּרֹות בְּעִתֹּו וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם |
33 הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ | 33 הֲיָדַעְתָּ חֻקֹּות שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרֹו בָאָרֶץ |
34 התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך | 34 הֲתָרִים לָעָב קֹולֶךָ וְשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ |
35 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו | 35 הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ |
36 מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה | 36 מִישָׁ־ת בַּטֻּחֹות חָכְמָה אֹו מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה |
37 מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב | 37 מִי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי מַיִם מִי יַשְׁכִּיב |
38 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו | 38 בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ |
39 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא | 39 הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא |
40 כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב | 40 כִּי־יָשֹׁחוּ בַמְּעֹונֹות יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמֹו־אָרֶב |
41 מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל | 41 מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידֹו כִּי־ [יְלָדֹו כ] (יְלָדָיו ק) אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹכֶל |