Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Esdra 3

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם	1 Les Israélites étaient donc dans leurs villes, mais quand le septième mois arriva, le peuple se rassembla comme un seul homme, à Jérusalem.
2 ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש האלהים	2 Josué fils de Yosadak, ses frères prêtres, Zorobabel, fils de Chéaltiel, et ses frères, se mirent ensemble à rebâtir l’autel du Dieu d’Israël pour y offrir des holocaustes, comme il est écrit dans la loi de Moïse, l’homme de Dieu.
3 ויכינו המזבח על מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב	3 On avait beau avoir peur des païens, on reconstruisit l’autel à son emplacement et l’on y offrit des holocaustes en l’honneur de Yahvé: l’holocauste du matin et celui du soir.
4 ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו	4 On célébra la fête des Tentes comme il est écrit, avec le nombre d’holocaustes fixés pour chaque jour,
5 ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה	5 puis, en plus de l’holocauste perpétuel, on offrit ceux qui étaient prévus pour les sabbats, les nouvelles lunes et toutes les fêtes en l’honneur de Yahvé; on y offrit encore les holocaustes que chacun en toute liberté voulait offrir à Yahvé.
6 מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד	6 Ce fut le premier jour du septième mois que l’on commença à offrir des holocaustes à Yahvé, alors que les fondations du sanctuaire de Yahvé n’étaient pas encore posées.
7 ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם	7 On donna de l’argent aux tailleurs de pierre et aux charpentiers; des vivres, de la boisson et de l’huile aux gens de Sidon et de Tyr, pour qu’ils fassent venir du bois de cèdre. Ils devaient l’amener par mer depuis le Liban jusqu’à Jaffa, selon l’autorisation reçue de Cyrus, roi de Perse.
8 ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יהוה	8 La deuxième année après leur arrivée au Temple de Dieu à Jérusalem, au deuxième mois, Zorobabel fils de Chéaltiel et Josué fils de Yosadak, le reste de leurs frères, les prêtres, les lévites et tous ceux qui étaient rentrés de captivité à Jérusalem commencèrent le travail. On chargea les lévites de 20 ans et plus, de diriger les travaux du Temple de Yahvé.
9 ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים	9 Josué, ses fils et ses frères, Kadmiel et ses fils, les fils de Hodavya, prirent tous ensemble la direction de ceux qui travaillaient dans le Temple de Dieu.
10 ויסדו הבנים את היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את יהוה על ידי דויד מלך ישראל	10 Lorsque les bâtisseurs posèrent les fondations du Temple de Yahvé, les prêtres en tunique avec leurs trompettes, les lévites fils d’Asaf avec leurs cymbales, se présentèrent pour célébrer Yahvé comme l’avait ordonné David, roi d’Israël.
11 ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית יהוה	11 Ils entonnèrent ce chant, louant et célébrant Yahvé: “Car il est bon, car éternel est son amour pour Israël!” Tout le peuple poussait de grandes acclamations, il rendait grâce à Yahvé de ce qu’on posait les fondations du Temple de Yahvé.
12 ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול	12 Beaucoup de personnes âgées, prêtres et lévites, chefs de familles qui avaient connu le premier Temple, pleuraient abondamment pendant qu’on posait sous leurs yeux les fondations, mais beaucoup d’autres laissaient éclater leurs joyeuses acclamations.
13 ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד למרחוק	13 On ne pouvait plus distinguer le bruit des acclamations joyeuses et celui des pleurs du peuple; les acclamations étaient telles qu’on les entendait de loin.