M'lakhim (מלכים) - 1 Re 17

MODERN HEBREW BIBLE	Biblija Hrvatski
1 ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי	1 Ilija Tišbijac, iz Tišbe Gileadske, reče Ahabu: »Živoga mi Jahve, Boga Izraelova, komu služim, neće ovih godina biti ni rose ni kiše, osim na moju zapovijed.«
2 ויהי דבר יהוה אליו לאמר	2 Upućena mu je riječ Jahvina ovako:
3 לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן	3 »Idi odavde i kreni na istok i sakrij se na potoku Keritu, koji je nasuprot Jordanu.
4 והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם	4 Pit ćeš iz potoka, a gavranima sam zapovjedio da te ondje hrane.«
5 וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן	5 Ode on i učini po riječi Jahvinoj i nastani se na potoku Keritu, nasuprot Jordanu.
6 והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה	6 Gavrani su mu jutrom donosili kruha, a večerom mesa; iz potoka je pio.
7 ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ	7 Ali poslije nekog vremena presuši potok, jer nije bilo kiše u svoj zemlji.
8 ויהי דבר יהוה אליו לאמר	8 Tada Iliji dođe riječ Jahvina:
9 קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך	9 »Ustani, idi u Sarfatu Sidonsku i ondje ostani. Evo, ondje sam zapovjedio jednoj udovici da te hrani.«
10 ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה	10 Ustade on i krenu u Sarfatu. Kada je stigao do gradskih vrata, neka je udovica onuda skupljala drva. On joj se obrati i reče: »Donesi mi malo vode u vrču da pijem!«
11 ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך	11 Kad je pošla da donese, on viknu za njom i reče joj: »Donesi mi i malo kruha u ruci!«
12 ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו	12 Ona odgovori: »Živoga mi Jahve, tvoga Boga, ja nemam pečena kruha, nemam do pregršti brašna u ćupu i malo ulja u vrču. I evo kupim drva, pa ću otići i ono pripremiti sebi i svome sinu da pojedemo i da umremo.«
13 ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה	13 Ali joj Ilija reče: »Ništa se ne boj. Idi i uradi kako si rekla; samo najprije umijesi meni kolačić, pa mi donesi; a onda zgotovi za sebe i za svoga sina.
14 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה	14 Jer ovako govori Jahve, Bog Izraelov: ‘U ćupu neće brašna nestati ni vrč se s uljem neće isprazniti sve dokle Jahve ne pusti da kiša padne na zemlju.’«
15 ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים	15 Ode ona i učini kako je rekao Ilija; i za mnoge dane imadoše jela, ona, on i njen sin.
16 כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו	16 Brašno se iz ćupa nije potrošilo i u vrču nije nestalo ulja, po riječi koju je Jahve rekao preko svoga sluge Ilije.
17 ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה	17 Poslije ovih događaja razbolio se sin domaćičin i bolest se njegova jako pogoršala, tako te u njemu nije ostalo daha.
18 ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני	18 Tada ona reče Iliji: »Što ja imam s tobom, čovječe Božji? Zar si došao k meni da me podsjetiš na moj grijeh i da mi usmrtiš sina?«
19 ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו	19 On joj reče: »Daj mi svoga sina« Tada ga uze iz njezina naručja, odnese ga u gornju sobu gdje je stanovao i položi ga na svoju postelju.
20 ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה	20 Tada zavapi Jahvi i reče: »Jahve, Bože moj, zar zaista želiš udovicu koja me ugostila uvaliti u tugu umorivši joj sina?«
21 ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו	21 Zatim se tri puta pružio nad dječakom zazivajući Jahvu: »Jahve, Bože, učini da se u ovo dijete vrati duša njegova!«
22 וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי	22 Jahve je uslišio molbu Ilijinu, u dijete se vratila duša i ono oživje.
23 ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך	23 Ilija ga uze, siđe iz gornje sobe u kuću i dade ga njegovoj materi. I reče Ilija: »Evo, tvoj sin živi!«
24 ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת	24 Žena mu reče: »Sada znam da si ti čovjek Božji i da je riječ Jahvina u tvojim ustima istinita!«