Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 20

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל	1 וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמֹו שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵין־לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה־לָנוּ בְּבֶן־יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל
2 ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם	2 וַיַּעַל כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי דָוִד אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם מִן־הַיַּרְדֵּן וְעַד־יְרוּשָׁלִָם
3 ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות	3 וַיָּבֹא דָוִד אֶל־בֵּיתֹו יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר־נָשִׁים ׀ פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית־מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא־בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרֹות עַד־יֹום מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת׃ ס
4 ויאמר המלך אל עמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד	4 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־עֲמָשָׂא הַזְעֶק־לִי אֶת־אִישׁ־יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד
5 וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשר יעדו	5 וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת־יְהוּדָה [וַיִּיחֶר כ] (וַיֹּוחֶר ק) מִן־הַמֹּועֵד אֲשֶׁר יְעָדֹו׃ ס
6 ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו	6 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אֲבִישַׁי עַתָּה יֵרַע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי מִן־אַבְשָׁלֹום אַתָּה קַח אֶת־עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ וּרְדֹף אַחֲרָיו פֶּן־מָצָא לֹו עָרִים בְּצֻרֹות וְהִצִּיל עֵינֵנוּ
7 ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן בכרי	7 וַיֵּצְאוּ אַחֲרָיו אַנְשֵׁי יֹואָב וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וְכָל־הַגִּבֹּרִים וַיֵּצְאוּ מִירוּשָׁלִַם לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי
8 הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל	8 הֵם עִם־הָאֶבֶן הַגְּדֹולָה אֲשֶׁר בְּגִבְעֹון וַעֲמָשָׂא בָּא לִפְנֵיהֶם וְיֹואָב חָגוּר ׀ מִדֹּו לְבֻשׁוּ [וְעָלֹו כ] (וְעָלָיו ק) חֲגֹור חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל־מָתְנָיו בְּתַעְרָהּ וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּל׃ ס
9 ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא לנשק לו	9 וַיֹּאמֶר יֹואָב לַעֲמָשָׂא הֲשָׁלֹום אַתָּה אָחִי וַתֹּחֶז יַד־יְמִין יֹואָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק־לֹו
10 ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי	10 וַעֲמָשָׂא לֹא־נִשְׁמַר בַּחֶרֶב ׀ אֲשֶׁר בְּיַד־יֹואָב וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל־הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא־שָׁנָה לֹו וַיָּמֹת ס וְיֹואָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו רָדַף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי
11 ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד אחרי יואב	11 וְאִישׁ עָמַד עָלָיו מִנַּעֲרֵי יֹואָב וַיֹּאמֶר מִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיֹואָב וּמִי אֲשֶׁר־לְדָוִד אַחֲרֵי יֹואָב
12 ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד	12 וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל בַּדָּם בְּתֹוךְ הַמְּסִלָּה וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי־עָמַד כָּל־הָעָם וַיַּסֵּב אֶת־עֲמָשָׂא מִן־הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל־הַבָּא עָלָיו וְעָמָד
13 כאשר הגה מן המסלה עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי	13 כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן־הַמְסִלָּה עָבַר כָּל־אִישׁ אַחֲרֵי יֹואָב לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי
14 ויעבר בכל שבטי ישראל אבלה ובית מעכה וכל הברים ויקלהו ויבאו אף אחריו	14 וַיַּעֲבֹר בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה וְכָל־הַבֵּרִים ס [וַיִּקְלֵהוּ כ] (וַיִּקָּהֲלוּ ק) וַיָּבֹאוּ אַף־אַחֲרָיו
15 ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה	15 וַיָּבֹאוּ וַיָּצֻרוּ עָלָיו בְּאָבֵלָה בֵּית הַמַּעֲכָה וַיִּשְׁפְּכוּ סֹלְלָה אֶל־הָעִיר וַתַּעֲמֹד בַּחֵל וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־יֹואָב מַשְׁחִיתִם לְהַפִּיל הַחֹומָה
16 ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך	16 וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן־הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ־נָא אֶל־יֹואָב קְרַב עַד־הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ
17 ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי	17 וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַאַתָּה יֹואָב וַיֹּאמֶר אָנִי וַתֹּאמֶר לֹו שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ וַיֹּאמֶר שֹׁמֵעַ אָנֹכִי
18 ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאל ישאלו באבל וכן התמו	18 וַתֹּאמֶר לֵאמֹר דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה לֵאמֹר שָׁאֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַמּוּ
19 אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יהוה	19 אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה׃ פ
20 ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית	20 וַיַּעַן יֹואָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם־אֲבַלַּע וְאִם־אַשְׁחִית
21 לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה	21 לֹא־כֵן הַדָּבָר כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי שְׁמֹו נָשָׂא יָדֹו בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד תְּנוּ־אֹתֹו לְבַדֹּו וְאֵלְכָה מֵעַל הָעִיר וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־יֹואָב הִנֵּה רֹאשֹׁו מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ בְּעַד הַחֹומָה
22 ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשופר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך	22 וַתָּבֹוא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ וַיִּכְרְתוּ אֶת־רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל־יֹואָב וַיִּתְקַע בַּשֹּׁופָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל־הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיֹואָב שָׁב יְרוּשָׁלִַם אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ ס
23 ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי ועל הפלתי	23 וְיֹואָב אֶל כָּל־הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן־יְהֹויָדָע עַל־ [הַכְּרִי כ] (הַכְּרֵתִי ק) וְעַל־הַפְּלֵתִי
24 ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר	24 וַאֲדֹרָם עַל־הַמַּס וִיהֹושָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר
25 ושיא ספר וצדוק ואביתר כהנים	25 [וּשֵׁיָא כ] (וּשְׁוָא ק) סֹפֵר וְצָדֹוק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים
26 וגם עירא היארי היה כהן לדוד	26 וְגַם עִירָא הַיָּאִרִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד׃ ס