Bereshìt (בראשית) - Genesi 39

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה	1 וְיֹוסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פֹּוטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הֹורִדֻהוּ שָׁמָּה
2 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי	2 וַיְהִי יְהוָה אֶת־יֹוסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי
3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו	3 וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתֹּו וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדֹו
4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו	4 וַיִּמְצָא יֹוסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתֹו וַיַּפְקִדֵהוּ עַל־בֵּיתֹו וְכָל־יֶשׁ־לֹו נָתַן בְּיָדֹו
5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה	5 וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתֹו בְּבֵיתֹו וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לֹו וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יֹוסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לֹו בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה
6 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה	6 וַיַּעֲזֹב כָּל־אֲשֶׁר־לֹו בְּיַד־יֹוסֵף וְלֹא־יָדַע אִתֹּו מְאוּמָה כִּי אִם־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־הוּא אֹוכֵל וַיְהִי יֹוסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה
7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי	7 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת־אֲדֹנָיו אֶת־עֵינֶיהָ אֶל־יֹוסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי
8 וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי	8 וַיְמָאֵן ׀ וַיֹּאמֶר אֶל־אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לֹו נָתַן בְּיָדִי
9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים	9 אֵינֶנּוּ גָדֹול בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אֹותָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתֹּו וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים
10 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה	10 וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל־יֹוסֵף יֹום ׀ יֹום וְלֹא־שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיֹות עִמָּהּ
11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית	11 וַיְהִי כְּהַיֹּום הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשֹׂות מְלַאכְתֹּו וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת
12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה	12 וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדֹו לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדֹו בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה
13 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה	13 וַיְהִי כִּרְאֹותָהּ כִּי־עָזַב בִּגְדֹו בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה
14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול	14 וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקֹול גָּדֹול
15 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה	15 וַיְהִי כְשָׁמְעֹו כִּי־הֲרִימֹתִי קֹולִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדֹו אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה
16 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו	16 וַתַּנַּח בִּגְדֹו אֶצְלָהּ עַד־בֹּוא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתֹו
17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי	17 וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא־אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר־הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי
18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה	18 וַיְהִי כַּהֲרִימִי קֹולִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדֹו אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה
19 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו	19 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת־דִּבְרֵי אִשְׁתֹּו אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפֹּו
20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר	20 וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יֹוסֵף אֹתֹו וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקֹום אֲשֶׁר־ [אֲסוּרֵי כ] (אֲסִירֵי ק) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי־שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר
21 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר	21 וַיְהִי יְהוָה אֶת־יֹוסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנֹּו בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר
22 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה	22 וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר בְּיַד־יֹוסֵף אֵת כָּל־הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה
23 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח	23 אֵין ׀ שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת־כָּל־מְאוּמָה בְּיָדֹו בַּאֲשֶׁר יְהוָה אִתֹּו וַאֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ׃ ס