Seconda lettera di Pietro - 2 Peter 3

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Ταύτην ἤδη, ἀγαπητοί, δευτέραν ὑμῖν γράφω ἐπιστολὴν ἐν αἷς διεγείρω ὑμῶν ἐν ὑπομνήσει τὴν εἰλικρινῆ διάνοιαν	1 זֹאת הִיא הָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית אֲשֶׁר אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם אֲהוּבִים וּבִשְׁתֵּיהֶן אָעִיר בְּדֶרֶךְ הַזְכָּרָה אֶת־תֻּמַּת לְבַבְכֶם
2 μνησθῆναι τῶν προειρημένων ῥημάτων ὑπὸ τῶν ἁγίων προφητῶν καὶ τῆς τῶν ἀποστόλων ὑμῶν ἐντολῆς τοῦ κυρίου καὶ σωτῆρος.	2 לִזְכֹּר אֶת־הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִקֶּדֶם בִּידֵי הַנְּבִיאִים הַקְּדשִׁים וְאֶת־מִצְוַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ אֲשֶׁר נִתְּנָה בְיָדֵנוּ הַשְּׁלִיחִים
3 τοῦτο πρῶτον γινώσκοντες ὅτι ἐλεύσονται ἐπ’ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν ἐν ἐμπαιγμονῇ ἐμπαῖκται κατὰ τὰς ἰδίας ἐπιθυμίας αὐτῶν πορευόμενοι	3 וּדְעוּ זֹאת לָכֶם רִאשׁוֹנָה כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ לֵצִים הַהֹלְכִים אַחֲרֵי תַאֲוֺת נַפְשָׁם וְיִתְלוֹצְצוּ לֵאמֹר
4 καὶ λέγοντες· ποῦ ἐστιν ἡ ἐπαγγελία τῆς παρουσίας αὐτοῦ; ἀφ’ ἧς γὰρ οἱ πατέρες ἐκοιμήθησαν, πάντα οὕτως διαμένει ἀπ’ ἀρχῆς κτίσεως.	4 אַיֵּה הַבְטָחַת בֹּאוֹ כִּי מֵאָז שָׁכְבוּ הָאָבוֹת הַכֹּל עֹמֵד כְּמוֹ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה
5 λανθάνει γὰρ αὐτοὺς τοῦτο θέλοντας ὅτι οὐρανοὶ ἦσαν ἔκπαλαι καὶ γῆ ἐξ ὕδατος καὶ δι’ ὕδατος συνεστῶσα τῷ τοῦ θεοῦ λόγῳ	5 וְנִסְתָּר מֵהֶם בַּאֲשֶׁר לֹא יֹאבוּ לָדַעַת כִּי מִקֶּדֶם קָמוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בִּדְבַר אֱלֹהִים מִן־הַמַּיִם וְעַל־יְדֵי הַמָּיִם
6 δι’ ὃν ὁ τότε κόσμος ὕδατι κατακλυσθεὶς ἀπώλετο·	6 וּבְמַיִם אָבְדָה תֵבֵל מֵאָז כִּי נִשְׁטְפָה בְּמֵי הַמַּבּוּל
7 οἱ δὲ νῦν οὐρανοὶ καὶ ἡ γῆ τῷ αὐτῷ λόγῳ τεθησαυρισμένοι εἰσὶν πυρὶ τηρούμενοι εἰς ἡμέραν κρίσεως καὶ ἀπωλείας τῶν ἀσεβῶν ἀνθρώπων.	7 גַּם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ נִצְפְּנוּ בִדְבָרוֹ וְהֵם שְׁמוּרִים לָאֵשׁ לְיוֹם הַדִּין וַאֲבֹד אַנְשֵׁי הָרָשַׁע
8 Ἓν δὲ τοῦτο μὴ λανθανέτω ὑμᾶς, ἀγαπητοί, ὅτι μία ἡμέρα παρὰ κυρίῳ ὡς χίλια ἔτη καὶ χίλια ἔτη ὡς ἡμέρα μία.	8 וְזֹאת הָאַחַת אַל־תֵּעָלֵם מִכֶּם אֲהוּבִים כִּי יוֹם אֶחָד כְּאֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֵי יְהוָֹה וְאֶלֶף שָׁנִים כְּיוֹם אֶחָד
9 οὐ βραδύνει κύριος τῆς ἐπαγγελίας, ὥς τινες βραδύτητα ἡγοῦνται, ἀλλὰ μακροθυμεῖ εἰς ὑμᾶς μὴ βουλόμενός τινας ἀπολέσθαι ἀλλὰ πάντας εἰς μετάνοιαν χωρῆσαι.	9 וְלֹא־יְאַחֵר יְהוָֹה אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ כַּאֲשֶׁר־יֵשׁ חשְׁבִים אֹתָהּ לְאִחוּר כִּי אַךְ־הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ בַּעֲבוּרֵנוּ וְלֹא יַחְפֹּץ בַּאֲבֹד אִישׁ כִּי אִם־בִּפְנוֹת כֻּלָּם לִתְשׁוּבָה
10 Ἥξει δὲ ἡμέρα κυρίου ὡς κλέπτης ἐν ᾗ οἱ οὐρανοὶ ῥοιζηδὸν παρελεύσονται, στοιχεῖα δὲ καυσούμενα λυθήσεται, καὶ γῆ καὶ τὰ ἐν αὐτῇ ἔργα οὐχ εὑρεθήσεται.	10 בֹּא יָבֹא יוֹם־יְהוָֹה כְּגַנָּב בַּלָּיְלָה אָז הַשָּׁמַיִם בְּשָׁאוֹן יַחֲלֹפוּ וְהַיְסֹדוֹת יְבֹעֲרוּ וְהִתְמֹגֲגוּ וְהָאָרֶץ וְהַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָלֶיהָ יִשָּׂרֵפוּ
11 Τούτων οὕτως πάντων λυομένων ποταποὺς δεῖ ὑπάρχειν ὑμᾶς ἐν ἁγίαις ἀναστροφαῖς καὶ εὐσεβείαις	11 וְעַתָּה אִם־כָּל־אֵלֶּה יָמוּגוּ מַה־מְּאֹד חַיָּבִים אַתֶּם לְהִתְהַלֵּךְ בִּקְדֻשָּׁה וּבַחֲסִידוּת
12 προσδοκῶντας καὶ σπεύδοντας τὴν παρουσίαν τῆς τοῦ θεοῦ ἡμέρας δι’ ἣν οὐρανοὶ πυρούμενοι λυθήσονται καὶ στοιχεῖα καυσούμενα τήκεται.	12 וּלְחַכּוֹת לְבֹא יוֹם־יְהוָֹה וּלְהָחִישׁ אֹתוֹ אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ הַשָּׁמַיִם יָמוּגוּ בָאֵשׁ וְהַיְסֹדוֹת יְבֹעֲרוּ וְנָמַסּוּ
13 καινοὺς δὲ οὐρανοὺς καὶ γῆν καινὴν κατὰ τὸ ἐπάγγελμα αὐτοῦ προσδοκῶμεν ἐν οἷς δικαιοσύνη κατοικεῖ.	13 וַאֲנַחְנוּ כְּפִי הַבְטָחָתוֹ מְחַכִּים לְשָׁמַיִם חֲדָשִׁים וּלְאֶרֶץ חֲדָשָׁה אֲשֶׁר־צֶדֶק יָלִין בָּם
14 Διό, ἀγαπητοί, ταῦτα προσδοκῶντες σπουδάσατε ἄσπιλοι καὶ ἀμώμητοι αὐτῷ εὑρεθῆναι ἐν εἰρήνῃ	14 עַל־כֵּן אֲהוּבִים אֲשֶׁר לָאֵלֶּה חִכִּיתֶם שִׁקְדוּ לְהִמָּצֵא לְפָנָיו בְּשָׁלוֹם נְקִיִּים וְזַכִּים מִפָּשַׁע
15 καὶ τὴν τοῦ κυρίου ἡμῶν μακροθυμίαν σωτηρίαν ἡγεῖσθε, καθὼς καὶ ὁ ἀγαπητὸς ἡμῶν ἀδελφὸς Παῦλος κατὰ τὴν δοθεῖσαν αὐτῷ σοφίαν ἔγραψεν ὑμῖν,	15 וְאֶת־אֹרֶךְ רוּחַ אֲדֹנֵינוּ תַּחְשְׁבוּ לִתְשׁוּעָה כַּאֲשֶׁר גַּם־אָחִינוּ הָאָהוּב פּוֹלוֹס כָּתַב אֲלֵיכֶם כְּפִי הַחָכְמָה הַנְּתוּנָה לוֹ
16 ὡς καὶ ἐν πάσαις ταῖς ἐπιστολαῖς λαλῶν ἐν αὐταῖς περὶ τούτων ἐν αἷς ἐστιν δυσνόητά τινα ἃ οἱ ἀμαθεῖς καὶ ἀστήρικτοι στρεβλώσουσιν ὡς καὶ τὰς λοιπὰς γραφὰς πρὸς τὴν ἰδίαν αὐτῶν ἀπώλειαν.	16 וְכֵן בְּכָל־אִגְּרוֹתָיו בְּדַבְּרוֹ־שָׁם עַל־אֵלֶּה וּבָהֶן יֵשׁ דְּבָרִים קְשֵׁי הַהֲבָנָה וְהַבֹּעֲרִים וְהַפְּתָאִים יַהַפְכוּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר גַּם־יַעֲשֹוּ לַכְּתָבִים הָאֲחֵרִים לְאָבְדַן נַפְשָׁם
17 Ὑμεῖς οὖν, ἀγαπητοί, προγινώσκοντες φυλάσσεσθε, ἵνα μὴ τῇ τῶν ἀθέσμων πλάνῃ συναπαχθέντες ἐκπέσητε τοῦ ἰδίου στηριγμοῦ,	17 וְאַתֶּם אֲהוּבִים אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם זֹאת הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם פֶּן־תִּמָּשְׁכוּ אַחֲרֵי טָעוּת אַנְשֵׁי בְלִיַּעַל וּנְפַלְתֶּם מִמָּעֻזְּכֶם
18 αὐξάνετε δὲ ἐν χάριτι καὶ γνώσει τοῦ κυρίου ἡμῶν καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ. αὐτῷ ἡ δόξα καὶ νῦν καὶ εἰς ἡμέραν αἰῶνος.	18 וּרְבוּ בְּחֶסֶד וּבְדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד גַּם־הַיּוֹם וְגַם־לְיוֹם הָעוֹלָם אָמֵן