Lettera a Tito - Titus 2

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Σὺ δὲ λάλει ἃ πρέπει τῇ ὑγιαινούσῃ διδασκαλίᾳ.	1 וְאַתָּה דַּבֵּר אֶת־הַנָּאֶה לַלֶּקַח הַבָּרִיא
2 Πρεσβύτας νηφαλίους εἶναι, σεμνούς, σώφρονας, ὑγιαίνοντας τῇ πίστει, τῇ ἀγάπῃ, τῇ ὑπομονῇ·	2 שֶׁיִּהְיוּ הַזְּקֵנִים משְׁלִים בְּרוּחָם וּמְכֻבָּדִים וּצְנוּעִים וּבְרִיאִים בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַסַּבְלָנוּת
3 πρεσβύτιδας ὡσαύτως ἐν καταστήματι ἱεροπρεπεῖς, μὴ διαβόλους μὴ οἴνῳ πολλῷ δεδουλωμένας, καλοδιδασκάλους,	3 וְכֵן הַזְּקֵנוֹת תְּהִי הַנְהָגָתָן כַּאֲשֶׁר נָאֲוָה לַקֹּדֶשׁ לֹא תִהְיֶינָה מַלְשִׁינוֹת וְלֹא נִכְבָּשׁוֹת לִסְבוֹא־יַיִן כִּי אִם־מְלַמְּדוֹת טוֹב
4 ἵνα σωφρονίζωσιν τὰς νέας φιλάνδρους εἶναι, φιλοτέκνους	4 וּמְיַשְּׁרוֹת אֶת־הַצְּעִירוֹת לֶאֱהֹב אֶת־בַּעֲלֵיהֶן וְלֶאֱהֹב אֶת־בְּנֵיהֶן
5 σώφρονας ἁγνὰς οἰκουργοὺς ἀγαθάς, ὑποτασσομένας τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν, ἵνα μὴ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ βλασφημῆται.	5 וְלִהְיוֹת צְנוּעוֹת וּטְהֹרוֹת צוֹפִיּוֹת הֲלִיכוֹת בֵּיתָן וְטֹבוֹת וְנִכְנָעוֹת לְבַעֲלֵיהֶן לְמַעַן לֹא־יְחֻלַּל דְּבַר הָאֱלֹהִים
6 Τοὺς νεωτέρους ὡσαύτως παρακάλει σωφρονεῖν	6 כָּכָה תַּזְהִיר גַּם אֶת־הַבַּחוּרִים שֶׁיִּהְיוּ צְנוּעִים
7 περὶ πάντα, σεαυτὸν παρεχόμενος τύπον καλῶν ἔργων, ἐν τῇ διδασκαλίᾳ ἀφθορίαν, σεμνότητα,	7 וּבְכָל־דָּבָר הֱיֵה אַתָּה לְמוֹפֵת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּהוֹרָאָה צְרוּפָה וְנֶהְדָּרָה
8 λόγον ὑγιῆ ἀκατάγνωστον, ἵνα ὁ ἐξ ἐναντίας ἐντραπῇ μηδὲν ἔχων λέγειν περὶ ἡμῶν φαῦλον.	8 וּבְדָבָר בָּרִיא וּמוּם אֵין־בּוֹ לְמַעַן יֵבוֹשׁ הַמִּתְקוֹמֵם וְלֹא יִמְצָא לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם רָע
9 Δούλους ἰδίοις δεσπόταις ὑποτάσσεσθαι ἐν πᾶσιν, εὐαρέστους εἶναι, μὴ ἀντιλέγοντας,	9 הָעֲבָדִים יִכָּנְעוּ לַאֲדוֹנֵיהֶם וְיִתְרַצּוּ לָהֶם בְּכָל־דָּבָר וְלֹא יַמְרוּ אֶת־דִּבְרֵיהֶם
10 μὴ νοσφιζομένους, ἀλλὰ πᾶσαν πίστιν ἐνδεικνυμένους ἀγαθήν, ἵνα τὴν διδασκαλίαν τὴν τοῦ σωτῆρος ἡμῶν θεοῦ κοσμῶσιν ἐν πᾶσιν.	10 וְלֹא־יִמְעֲלוּ מַעַל כִּי אִם־יַרְאוּ כָּל־אֱמוּנָה טוֹבָה לְמַעַן יְפָאֲרוּ בַכֹּל אֶת־לֶקַח אֱלֹהֵינוּ מוֹשִׁיעֵנוּ
11 Ἐπεφάνη γὰρ ἡ χάρις τοῦ θεοῦ σωτήριος πᾶσιν ἀνθρώποις	11 כִּי הוֹפִיעַ חֶסֶד אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָם
12 παιδεύουσα ἡμᾶς, ἵνα ἀρνησάμενοι τὴν ἀσέβειαν καὶ τὰς κοσμικὰς ἐπιθυμίας σωφρόνως καὶ δικαίως καὶ εὐσεβῶς ζήσωμεν ἐν τῷ νῦν αἰῶνι,	12 וּלְיַסֵּר אֹתָנוּ אֲשֶׁר נְתַעֵב הָרֶשַׁע וְתַאֲוֺת הָעוֹלָם וְנִחְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּצְנִיעוּת וּבְצֶדֶק וּבַחֲסִידוּת
13 προσδεχόμενοι τὴν μακαρίαν ἐλπίδα καὶ ἐπιφάνειαν τῆς δόξης τοῦ μεγάλου θεοῦ καὶ σωτῆρος ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ,	13 וּנְחַכֶּה לַתִּקְוָה הַמְאַשֶּׁרֶת וּלְהוֹפָעַת כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ הַגָּדוֹל וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
14 ὃς ἔδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ ἡμῶν, ἵνα λυτρώσηται ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἀνομίας καὶ καθαρίσῃ ἑαυτῷ λαὸν περιούσιον, ζηλωτὴν καλῶν ἔργων.	14 אֲשֶׁר־נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ לְגָאֳלֵנוּ מִכָּל־עָוֶל וּלְטַהֵר לוֹ עַם סְגֻלָּה הַזָּרִיז בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים
15 Ταῦτα λάλει καὶ παρακάλει καὶ ἔλεγχε μετὰ πάσης ἐπιταγῆς· μηδείς σου περιφρονείτω.	15 אֶת־אֵלֶּה תְדַבֵּר וְתַזְהִיר וְתוֹכִיחַ בְּכָל־חָזְקָה וְאִישׁ אַל־יָבוּז לָךְ