Jošua 9

Biblija Hrvatski	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 O tim su događajima čuli svi kraljevi s onu stranu Jordana – u Gorju, u Šefeli i duž čitave obale Velikoga mora sve do Libanona: Hetiti, Amorejci, Kanaanci, Perižani, Hivijci, Jebusejci –	1 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חֹוף הַיָּם הַגָּדֹול אֶל־מוּל הַלְּבָנֹון הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי
2 pa se svi udružiše da složno udare protiv Jošue i Izraela.	2 וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם־יְהֹושֻׁעַ וְעִם־יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד׃ פ
3 A stanovnici Gibeona, poučeni onim što Jošua učini Jerihonu i Aju,	3 וְיֹשְׁבֵי גִבְעֹון שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹושֻׁעַ לִירִיחֹו וְלָעָי
4 dosjete se lukavstvu. Uzmu hiniti da su putnici: bace na svoje magarce stare vreće i vinske mješine, poderane i zakrpane.	4 וַיַּעֲשׂוּ גַם־הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמֹורֵיהֶם וְנֹאדֹות יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים
5 Obuli su na noge rabljenu i pokrpanu obuću i vrgli na se staru odjeću. Sav kruh što su ga ponijeli na put bijaše suh i razdrobljen.	5 וּנְעָלֹות בָּלֹות וּמְטֻלָּאֹות בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמֹות בָּלֹות עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים
6 Stigoše Jošui u gilgalski tabor i rekoše njemu i ljudima Izraelcima: »Dolazimo iz daleke zemlje, sklopite savez s nama.«	6 וַיֵּלְכוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחֹוקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ־לָנוּ בְרִית
7 Ali ljudi Izraelci kažu tim Hivijcima: »Tko zna ne živite li možda među nama? Kako ćemo, dakle, sklopiti savez s vama?«	7 [וַיֹּאמְרוּ כ] (וַיֹּאמֶר ק) אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל־הַחִוִּי אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יֹושֵׁב וְאֵיךְ [אֶכְרֹות־ כ] (אֶכְרָת־לְךָ ק) בְרִית
8 A oni odgovore Jošui: »Tvoje smo sluge!« Jošua ih upita: »Tko ste i odakle dolazite?«	8 וַיֹּאמְרוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהֹושֻׁעַ מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ
9 Odgovore: »Daleka je zemlja iz koje dolaze tvoje sluge u ime Jahve, Boga tvojega: čuli smo za slavu njegovu i za sve što je učinio u Egiptu	9 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מֵאֶרֶץ רְחֹוקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי־שָׁמַעְנוּ שָׁמְעֹו וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם
10 i za ono što je učinio dvojici kraljeva amorejskih koji su vladali s onu stranu Jordana – Sihonu, kralju hešbonskom, i Ogu, kralju bašanskom u Aštarotu.	10 וְאֵת ׀ כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹון מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון וּלְעֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרֹות
11 Tada nam rekoše naše starješine i svi u našoj zemlji: ‘Opskrbite se hranom za put, pođite im ususret i recite im: Vaše smo sluge, sklopite dakle savez s nama.’	11 וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל־יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמֹר קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ־לָנוּ בְרִית
12 Evo našega kruha: vruć smo ponijeli na put od kuća svojih kada smo krenuli k vama, a sada je, evo, suh i razdrobljen.	12 זֶה ׀ לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתֹו מִבָּתֵּינוּ בְּיֹום צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים
13 A ovo su vinski mjehovi: nove smo ih nalili, pa su se, evo, već poderali; i haljine naše i obuća već su trošni od dalekog puta.«	13 וְאֵלֶּה נֹאדֹות הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמֹותֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד
14 I povjerovaše im ljudi po putnoj opskrbi, ne pitajući Jahvu što će im reći.	14 וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם וְאֶת־פִּי יְהוָה לֹא שָׁאָלוּ
15 Jošua uglavi s njima mir i sklopi savez s njima da će ih poštedjeti. I glavari se na to zakunu.	15 וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהֹושֻׁעַ שָׁלֹום וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיֹּותָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה
16 A poslije tri dana, pošto su sklopili s njima savez, saznalo se da su im susjedi i da žive usred Izraela.	16 וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר־כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבֹּו הֵם יֹשְׁבִים
17 Tada krenu Izraelci iz tabora i stignu u njihove gradove, a to su bili Gibeon, Kefira, Beerot i Kirjat Jearim.	17 וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־עָרֵיהֶם בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעֹון וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרֹות וְקִרְיַת יְעָרִים
18 Ali ih nisu napali sinovi Izraelovi, jer su im se glavari zajednice zakleli Jahvom, Bogom Izraelovim. Ali sva zajednica poče rogoboriti protiv glavara.	18 וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל־הָעֵדָה עַל־הַנְּשִׂיאִים
19 Tada svi glavari rekoše zajednici: »Mi smo im se zakleli Jahvom, Bogom Izraelovim, i zato ih ne smijemo dirati.	19 וַיֹּאמְרוּ כָל־הַנְּשִׂיאִים אֶל־כָּל־הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם
20 Evo što ćemo: pustimo ih da žive, kako nas ne bi stigla srdžba zbog zakletve kojom smo se zakleli.«	20 זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אֹותָם וְלֹא־יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם
21 Još dometnuše glavari: »Neka žive i neka budu drvosječe i vodonoše svoj zajednici.« Sva zajednica prihvati što rekoše glavari.	21 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים יִחְיוּ וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי־מַיִם לְכָל־הָעֵדָה כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים
22 Jošua pozva Gibeonce i reče im: »Zašto nas prevariste govoreći: ‘Vrlo smo daleko od vas’, kad eto živite usred nas?	22 וַיִּקְרָא לָהֶם יְהֹושֻׁעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר רְחֹוקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים
23 Zato će sada na vama biti kletva i nikada neće nestati među vama ropstva: bit ćete drvosječe i vodonoše za Dom Boga moga.«	23 וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא־יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי־מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי
24 Oni odgovore Jošui: »Sa svih strana dolazili su glasovi nama, slugama tvojim, kako je Jahve, Bog tvoj, odredio Mojsiju, sluzi svomu, da će vam dati svu zemlju i da će istrijebiti ispred vas sve stanovnike ove zemlje; silno smo se uplašili od vas za svoje živote i zato smo učinili ovo.	24 וַיַּעֲנוּ אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־מֹשֶׁה עַבְדֹּו לָתֵת לָכֶם אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה
25 I sada smo, evo, u tvojim rukama: učini s nama što misliš da je dobro i pravo.«	25 וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָ כַּטֹּוב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשֹׂות לָנוּ עֲשֵׂה
26 A on im je učinio ovako: izbavio ih iz ruku sinova Izraelovih te ih nisu pobili.	26 וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן וַיַּצֵּל אֹותָם מִיַּד בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם
27 I od toga dana naredi im Jošua da sijeku drva i nose vodu, sve do danas, za zajednicu i za žrtvenik Jahvin na mjestu koje se god izabere.	27 וַיִּתְּנֵם יְהֹושֻׁעַ בַּיֹּום הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהוָה עַד־הַיֹּום הַזֶּה אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחָר׃ פ