Hebrews 11

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now faith is the substance of things to be hoped for, the evidence of things that appear not.	1 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים
2 For by this the ancients obtained a testimony.	2 ובה נחלו האבות עדות
3 By faith we understand that the world was framed by the word of God; that from invisible things visible things might be made.	3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם
4 By faith Abel offered to God a sacrifice exceeding that of Cain, by which he obtained a testimony that he was just, God giving testimony to his gifts; and by it he being dead yet speaketh.	4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו
5 By faith Henoch was translated, that he should not see death; and he was not found, because God had translated him: for before his translation he had testimony that he pleased God.	5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך
6 But without faith it is impossible to please God. For he that cometh to God, must believe that he is, and is a rewarder to them that seek him.	6 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו
7 By faith Noe, having received an answer concerning those things which as yet were not seen, moved with fear, framed the ark for the saving of his house, by the which he condemned the world; and was instituted heir of the justice which is by faith.	7 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה
8 By faith he that is called Abraham, obeyed to go out into a place which he was to receive for an inheritance; and he went out, not knowing whither he went.	8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא
9 By faith he abode in the land, dwelling in cottages, with Isaac and Jacob, the co-heirs of the same promise.	9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא
10 For he looked for a city that hath foundations; whose builder and maker is God.	10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים
11 By faith also Sara herself, being barren, received strength to conceive seed, even past the time of age; because she believed that he was faithful who had promised,	11 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח
12 For which cause there sprung even from one (and him as good as dead) as the stars of heaven in multitude, and as the sand which is by the sea shore innumerable.	12 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר
13 All these died according to faith, not having received the promises, but beholding them afar off, and saluting them, and confessing that they are pilgrims and strangers on the earth.	13 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ
14 For they that say these things, do signify that they seek a country. 15 And truly if they had been mindful of that from whence they came out, they had doubtless time to return.	14 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב
15 dummy verses inserted by amos	15 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה
16 But now they desire a better, that is to say, a heavenly country. Therefore God is not ashamed to be called their God; for he hath prepared for them a city.	16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר
17 By faith Abraham, when he was tried, offered Isaac: and he that had received the promises, offered up his only begotten son;	17 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות
18 (To whom it was said: In Isaac shall thy seed be called.)	18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע
19 Accounting that God is able to raise up even from the dead. Whereupon also he received him for a parable.	19 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל
20 By faith also of things to come, Isaac blessed Jacob and Esau.	20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות
21 By faith Jacob dying, blessed each of the sons of Joseph, and adored the top of his rod.	21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה
22 By faith Joseph, when he was dying, made mention of the going out of the children of Israel; and gave commandment concerning his bones.	22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו
23 By faith Moses, when he was born, was hid three months by his parents; because they saw he was a comely babe, and they feared not the king's edict.	23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך
24 By faith Moses, when he was grown up, denied himself to be the son of Pharao's daughter;	24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה
25 Rather choosing to be afflicted with the people of God, than to have the pleasure of sin for a time,	25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא
26 Esteeming the reproach of Christ greater riches than the treasure of the Egyptians. For he looked unto the reward.	26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול
27 By faith he left Egypt, not fearing the fierceness of the king: for he endured as seeing him that is invisible.	27 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק
28 By faith he celebrated the pasch, and the shedding of the blood; that he, who destroyed the firstborn, might not touch them.	28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם
29 By faith they passed through the Red Sea, as by dry land: which the Egyptians attempting, were swallowed up.	29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו
30 By faith the walls of Jericho fell down, by the going round them seven days.	30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים
31 By faith Rahab the harlot perished not with the unbelievers, receiving the spies with peace.	31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום
32 And what shall I yet say? For the time would fail me to tell of Gedeon, Barac, Samson, Jephthe, David, Samuel, and the prophets:	32 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים
33 Who by faith conquered kingdoms, wrought justice, obtained promises, stopped the mouths of lions,	33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות
34 Quenched the violence of fire, escaped the edge of the sword, recovered strength from weakness, became valiant in battle, put to flight the armies of foreigners:	34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים
35 Women received their dead raised to life again. But others were racked, not accepting deliverance, that they might find a better resurrection.	35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה
36 And others had trial of mockeries and stripes, moreover also of bands and prisons.	36 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר
37 They were stoned, they were cut asunder, they were tempted, they were put to death by the sword, they wandered about in sheepskins, in goatskins, being in want, distressed, afflicted:	37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון
38 Of whom the world was not worthy; wandering in deserts, in mountains, and in dens, and in caved of the earth.	38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ
39 And all these being approved by the testimony of faith, received not the promise;	39 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה
40 God providing some better thing for us, that they should not be perfected without us.	40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה