Luke 5

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And it came to pass, that when the multitudes pressed upon him to hear the word of God, he stood by the lake of Genesareth,	1 ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר
2 And saw two ships standing by the lake: but the fishermen were gone out of them, and were washing their nets.	2 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות
3 And going into one of the ships that was Simon's, he desired him to draw back a little from the land. And sitting he taught the multitudes out of the ship.	3 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה
4 Now when he had ceased to speak, he said to Simon: Launch out into the deep, and let down your nets for a draught.	4 ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד
5 And Simon answering said to him: Master, we have labored all the night, and have taken nothing: but at thy word I will let down the net.	5 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת
6 And when they had done this, they enclosed a very great multitude of fishes, and their net broke.	6 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם
7 And they beckoned to their partners that were in the other ship, that they should come and help them. And they came, and filled both the ships, so that they were almost sinking.	7 ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו
8 Which when Simon Peter saw, he fell down at Jesus' knees, saying: Depart from me, for I am a sinful man, O Lord.	8 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי
9 For he was wholly astonished, and all that were with him, at the draught of the fishes which they had taken.	9 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו
10 And so were also James and John the sons of Zebedee, who were Simon's partners. And Jesus saith to Simon: Fear not: from henceforth thou shalt catch men.	10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים
11 And having brought their ships to land, leaving all things, they followed him.	11 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו
12 And it came to pass, when he was ina certain city, behold a man full of leprosy, who seeing Jesus, and falling on his face, besought him, saying: Lord, if thou wilt, thou canst make me clean.	12 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני
13 And stretching forth his hand, he touched him, saying: I will. Be thou cleansed. And immediately the leprosy departed from him.	13 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת
14 And he charged him that he should tell no man, but, Go, shew thyself to the priest, and offer for thy cleansing according as Moses commanded, for a testimony to them.	14 ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם
15 But the fame of him went abroad the more, and great multitudes came together to hear, and to be healed by him of their infirmities.	15 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם
16 And he retired into the desert, and prayed.	16 והוא סר אל המדברות ויתפלל
17 And it came to pass on a certain day, as he sat teaching, that there were also Pharisees and doctors of the law sitting by, that were come out of every town of Galilee, and Judea and Jerusalem: and the power of the Lord was to heal them.	17 ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא
18 And behold, men brought in a bed a man, who had the palsy: and they sought means to bring him in, and to lay him before him.	18 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו
19 And when they could not find by what way they might bring him in, because of the multitude, they went up upon the roof, and let him down through the tiles with his bed into the midst before Jesus.	19 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע
20 Whose faith when he saw, he said: Man, thy sins are forgiven thee.	20 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך
21 And the scribes and Pharisees began to think, saying: Who is this who speaketh blasphemies? Who can forgive sins, but God alone?	21 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו
22 And when Jesus knew their thoughts, answering, he said to them: What is it you think in your hearts?	22 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם
23 Which is easier to say, Thy sins are forgiven thee; or to say, Arise and walk?	23 מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך
24 But that you may know that the Son of man hath power on earth to forgive sins, (he saith to the sick of the palsy,) I say to thee, Arise, take up thy bed, and go into thy house.	24 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך
25 And immediately rising up before them, he took up the bed on which he lay; and he went away to his own house, glorifying God.	25 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים
26 And all were astonished; and they glorified God. And they were filled with fear, saying: We have seen wonderful things to day.	26 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום
27 And after these things he went forth, and saw a publican named Levi, sitting at the receipt of custom, and he said to him: Follow me.	27 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי
28 And leaving all things, he rose up and followed him.	28 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו
29 And Levi made him a great feast in his own house; and there was a great company of publicans, and of others, that were at table with them.	29 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם
30 But the Pharisees and scribes murmured, saying to his disciples: Why do you eat and drink with publicans and sinners?	30 ]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים
31 And Jesus answering, said to them: They that are whole, need not the physician: but they that are sick.	31 ]13-03[
32 I came not to call the just, but sinners to penance.	32 לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה
33 And they said to him: Why do the disciples of John fast often, and make prayers, and the disciples of the Pharisees in like manner; but thine eat and drink?	33 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים
34 To whom he said: Can you make the children of the bridegroom fast, whilst the bridegroom is with them?	34 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם
35 But the days will come, when the bridegroom shall be taken away from them, then shall they fast in those days.	35 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה
36 And he spoke also a similitude to them: That no man putteth a piece from a new garment upon an old garment; otherwise he both rendeth the new, and the piece taken from the new agreeth not with the old.	36 וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי
37 And no man putteth new wine into old bottle: otherwise the new wine will break the bottles, and it will be spilled, and the bottles will be lost.	37 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו
38 But new wine must be put into new bottles; and both are preserved.	38 אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו
39 And no man drinking old, hath presently a mind to new: for he saith, The old is better.	39 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו