Matthew 18

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 At that hour the disciples came to Jesus, saying: Who thinkest thou is the greater in the kingdom of heaven?	1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים
2 And Jesus calling unto him a little child, set him in the midst of them,	2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם
3 And said: Amen I say to you, unless you be converted, and become as little children, you shall not enter into the kingdom of heaven.	3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים
4 Whosoever therefore shall humble himself as this little child, he is the greater in the kingdom of heaven.	4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים
5 And he that shall receive one such little child in my name, receiveth me.	5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל
6 But he that shall scandalize one of these little ones that believe in me, it were better for him that a millstone should be hanged about his neck, and that he should be drowned in the depth of the sea.	6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים
7 Woe to the world because of scandals. For it must needs be that scandals come: but nevertheless woe to that man by whom the scandal cometh.	7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול
8 And if thy hand, or thy foot scandalize thee, cut it off, and cast it from thee. It is better for thee to go into life maimed or lame, than having two hands or two feet, to be cast into everlasting fire.	8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם
9 And if thy eye scandalize thee, pluck it out, and cast it from thee. It is better for thee having one eye to enter into life, than having two eyes to be cast into hell fire.	9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם
10 See that you despise not one of these little ones: for I say to you, that their angels in heaven always see the face of my Father who is in heaven.	10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים
11 For the Son of man is come to save that which was lost.	11 כי בא בן האדם להושיע את האבד
12 What think you? If a man have an hundred sheep, and one of them should go astray: doth he not leave the ninety-nine in the mountains, and go to seek that which is gone astray?	12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה
13 And if it so be that he find it: Amen I say to you, he rejoiceth more for that, than for the ninety-nine that went not astray.	13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו
14 Even so it is not the will of your Father, who is in heaven, that one of these little ones should perish.	14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה
15 But if thy brother shall offend against thee, go, and rebuke him between thee and him alone. If he shall hear thee, thou shalt gain thy brother.	15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך
16 And if he will not hear thee, take with thee one or two more: that in the mouth of two or three witnesses every word may stand.	16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר
17 And if he will not hear them: tell the church. And if he will not hear the church, let him be to thee as the heathen and publican.	17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס
18 Amen I say to you, whatsoever you shall bind upon earth, shall be bound also in heaven; and whatsoever you shall loose upon earth, shall be loosed also in heaven.	18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים
19 Again I say to you, that if two of you shall consent upon earth, concerning any thing whatsoever they shall ask, it shall be done to them by my Father who is in heaven.	19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים
20 For where there are two or three gathered together in my name, there am I in the midst of them.	20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם
21 Then came Peter unto him and said: Lord, how often shall my brother offend against me, and I forgive him? till seven times?	21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים
22 Jesus saith to him: I say not to thee, till seven times; but till seventy times seven times.	22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע
23 Therefore is the kingdom of heaven likened to a king, who would take an account of his servants.	23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו
24 And when he had begun to take the account, one was brought to him, that owed him ten thousand talents.	24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף
25 And as he had not wherewith to pay it, his lord commanded that he should be sold, and his wife and children and all that he had, and payment to be made.	25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם
26 But that servant falling down, besought him, saying: Have patience with me, and I will pay thee all.	26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך
27 And the lord of that servant being moved with pity, let him go and forgave him the debt.	27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב
28 But when that servant was gone out, he found one of his fellow servants that owed him an hundred pence: and laying hold of him, throttled him, saying: Pay what thou owest.	28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי
29 And his fellow servant falling down, besought him, saying: Have patience with me, and I will pay thee all.	29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל
30 And he would not: but went and cast him into prison, till he paid the debt.	30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו
31 Now his fellow servants seeing what was done, were very much grieved, and they came and told their lord all that was done.	31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה
32 Then his lord called him; and said to him: Thou wicked servant, I forgave thee all the debt, because thou besoughtest me:	32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני
33 Shouldst not thou then have had compassion also on thy fellow servant, even as I had compassion on thee?	33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך
34 And his lord being angry, delivered him to the torturers until he paid all the debt.	34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו
35 So also shall my heavenly Father do to you, if you forgive not every one his brother from your hearts.	35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם