Numbers 16

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And behold Core the son of Isaar, the son of Caath, the son of Levi, and Dathan and Abiron the sons of Eliab, and Hon the son of Pheleth of the children of Ruben,	1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן
2 Rose lap against Moses, and with them two hundred and fifty others of the children of Israel, leading men of the synagogue, and who in the time of assembly were called by name.	2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם
3 And when they had stood up against Moses and Aaron, they said: Let it be enough for you, that all the multitude consisteth of holy ones, and the Lord is among them: Why lift you up yourselves above the people of the Lord?	3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה
4 When Moses heard this, he fell flat on his face:	4 וישמע משה ויפל על פניו
5 And speaking to Core and all the multitude, he said: In the morning the Lord will make known who belong to him, and the holy he will join to himself: and whom he shall choose, they shall approach to him.	5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו
6 Do this therefore: Take every man of you your censers, thou Core, and all thy company.	6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו
7 And putting fire in them to morrow, put incense upon it before the Lord: and whomsoever he shall choose, the same shall be holy: you take too much upon you, ye sons of Levi.	7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי
8 And he said again to Core: Hear ye sons of Levi.	8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי
9 Is it a small thing unto you, that the God of Israel hath spared you from all the people, and joined you to himself, that you should serve him in the service of the tabernacle, and should stand before the congregation of the people, and should minister to him?	9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם
10 Did he therefore make thee and all thy brethren the sons of Levi to approach unto him, that you should challenge to yourselves the priesthood also,	10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה
11 And that all thy company should stand against the Lord ? for what is Aaron that you murmur against him?	11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו
12 Then Moses sent to call Dathan and Abiron the sons of Eliab. But they answered: We will not come.	12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה
13 Is it a small matter to thee, that thou hast brought us out of a land that flowed with milk and honey, to kill us in the desert, except thou rule also like a lord over us?	13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר
14 Thou best brought us indeed into a land that floweth with rivers of milk and honey, and hast given us possessions of fields and vineyards; wilt thou also pull out our eyes? We will not come.	14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה
15 Moses therefore being very angry, raid to the Lord: Respect not their sacrifices: thou knowest that I have not taken of them so much as a young ass at any time, nor have injured any of them.	15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם
16 And he said to Core: Do thou and thy congregation stand apart before the Lord to morrow, and Aaron apart.	16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר
17 Take every one of you censers, and put incense upon them, offering to the Lord two hundred and fifty censers: let Aaron also hold his censer.	17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו
18 When they had done this, Moses and Aaron standing,	18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן
19 And had drawn up all the multitude against them to the door of the tabernacle, the glory of the Lord appeared to them all.	19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה
20 And the Lord speaking to Moses and Aaron, said:	20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
21 Separate yourselves from among this congregation, that I may presently destroy them.	21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע
22 They fell flat on their face, and said: O most mighty, the God of the spirits of all flesh, for one man's sin shall thy wrath rage against all?	22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
23 And the Lord said to Moses:	23 וידבר יהוה אל משה לאמר
24 Command the whole people to separate themselves from the tents of Core and Dathan and Abiron.	24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם
25 And Moses arose, and went to Dathan and Abiron: and the ancients of Israel following him,	25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל
26 He said to the multitude: Depart from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest you be involved in their sins.	26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם
27 And when they were departed from their tents round about, Dathan and Abiron coming out stood in the entry of their pavilions with their wives and children, and all the people.	27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם
28 And Moses said: By this you shall know that the Lord hath sent me to do all things that you see, and that I have not forged them of my own head:	28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי
29 If these men die the common death of men, and if they be visited with a plague, wherewith others also are wont to be visited, the Lord did not send me.	29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני
30 But if the Lord do a new thing, and the earth opening her mouth swallow them down, and all things that belong to them, and they go down alive into hell, you shall know that they have blasphemed the Lord.	30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
31 And immediately as he had made an end of speaking, the earth broke asunder under their feet:	31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם
32 And opening her mouth, devoured them with their tents and all their substance.	32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש
33 And they went down alive into hell the ground closing upon them, and they perished from among the people.	33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל
34 But all Israel, that was standing round about, fled at the cry of them that were perishing: saying: Lest perhaps the earth swallow us up also.	34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ
35 And a fire coming out from the Lord, destroyed the two hundred and fifty men that offered the incense.	35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת
36 And the Lord spoke to Moses, saying:	36 וידבר יהוה אל משה לאמר
37 Command Eleazar the son of Aaron the priest to take up the censers that lie in the burning, and to scatter the fire of one side and the other: because they are sanctified	37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
38 In the deaths of the sinners: and let him beat them into plates, and fasten them to the altar, because incense hath been offered in them to the Lord, and they are sanctified, that the children of Israel may see them for a sign and a memorial.	38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
39 Then Eleazar the priest took the brazen censers, wherein they had offered, whom the burning fire had devoured, and beat them into plates, fastening them to the altar:	39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
40 That the children of Israel might have for the time to come wherewith they should be admonished, that no stranger or any one that is not of seed of Aaron should come near to offer incense to the Lord, lest he should suffer as Core suffered, and all his congregation, according as the Lord spoke to Moses.	40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
41 The following day all the multitude of the children of Israel murmured against Moses and Aaron, saying: You have killed the people of the Lord.	41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
42 And when there arose a sedition, and the tumult increased,	42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
43 Moses and Aaron fled to the tabernacle of the covenant. And when the were gone into it, the cloud covered it, and the glory of the Lord appeared.	43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
44 And the Lord said to Moses:	44 וידבר יהוה אל משה לאמר
45 Get you out from the midst of this multitude, this moment will I destroy them. And as they were lying on the ground,	45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
46 Moses said to Aaron: Take the censer, and putting fire in it from the altar, put incense upon it, and go quickly to the people to pray for them: for already wrath is gone out from the Lord, and the plague rageth.	46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
47 When Aaron had done this, and had run to the midst of the multitude which the burning fire was now destroying, he offered the incense:	47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
48 And standing between the dead and the living, he prayed for the people, and the plague ceased.	48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
49 And the number of them that were slain was fourteen thousand and seven hundred men, besides them that had perished in the sedition of Core.	49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח
50 And Aaron returned to Moses to the door of the tabernacle of the covenant after the destruction was over.	50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה