Genesis 27

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now Isaac was old, and his eyes were dim, and he could not see: and he called Esau, his elder son, and said to him: My son? And he answered: Here I am.	1 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני
2 And his father said to him: Thou seest that I am old, and know not the day of my death.	2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי
3 Take thy arms, thy quiver, and bow, and go abroad: and when thou hast taken some thing by hunting,	3 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה
4 Make me savoury meat thereof, as thou knowest I like, and bring it, that I may eat: and my soul may bless thee before I die.	4 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות
5 And when Rebecca had heard this, and he was gone into the field to fulfill his father's commandment,	5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא
6 She said to her son Jacob: I heard thy father talking with Esau thy brother, and saying to him:	6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר
7 Bring me of thy hunting, and make me meats that I may eat, and bless thee in the sight of the Lord, before I die.	7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי
8 Now, therefore, my son, follow my counsel:	8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך
9 And go thy way to the flock, bring me two kids of the best, that I may make of them meat for thy father, such as he gladly eateth:	9 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב
10 Which when thou hast brought in, and he hath eaten, he may bless thee before he die.	10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו
11 And he answered her: Thou knowest that Esau my brother is a hairy man, and I am smooth.	11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק
12 If my father shall feel me, and perceive it, I fear lest he will think I would have mocked him, and I shall bring upon me a curse instead of a blessing.	12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה
13 And his mother said to him: Upon me be this curse, my son: only hear thou my voice, and go, fetch me the things which I have said.	13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי
14 He went, and brought, and gave them to his mother. She dressed meats, such as she knew his father liked.	14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו
15 And she put on him very good garments of Esau, which she had at home with her:	15 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן
16 And the little skins of the kids she put about his hands, and covered the bare of his neck.	16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו
17 And she gave him the savoury meat, and delivered him bread that she had baked.	17 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה
18 Which when he had carried in, he said: My father? But he answered: I hear. Who art thou, my son?	18 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני
19 And Jacob said: I am Esau thy firstborn: I have done as thou didst command me: arise, sit, and eat of my venison, that thy soul may bless me.	19 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך
20 And Isaac said to his son: How couldst thou find it so quickly, my son?	20 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני
21 And Isaac said: Come hither, that I may feel thee, my son, and may prove whether thou be my son Esau, or not.	21 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא
22 He came near to his father, and when he had felt him, Isaac said: The voice indeed is the voice of Jacob; but the hands are the hands of Esau.	22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו
23 He said: Art thou my son Esau? He answered: I am.	23 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו
24 dummy verses inserted by amos	24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני
25 Then he said: Bring me the meats of thy hunting, my son, that my soul may bless thee. And when they were brought, and he had eaten, he offered him wine also, which after he had drunk,	25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת
26 He said to him: Come near me, and give me a kiss, my son.	26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני
27 He came near, and kissed him. And immediately as he smelled the fragrant smell of his garments, blessing him, he said: Behold the smell of my son is as the smell of a plentiful field, which Lord hath blessed.	27 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה
28 God give thee the dew of heaven, and of the fatness of the earth, abundance of corn and wine.	28 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש
29 And let peoples serve thee, and tribes worship thee: be thou lord of thy brethren, and let they mother's children bow down before thee. Cursed be he that curseth thee: and let him that blesseth thee be filled with blessings.	29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך
30 Isaac had scarce ended his words, when Jacob being now gone out abroad, Esau came,	30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו
31 And brought in to his father meats made of what he had taken in hunting, saying: Arise, my father, and eat of thy son's venison; that thy soul may bless me.	31 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך
32 And Isaac said to him: Why! who art thou? He answered: I am thy firstborn son Esau.	32 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו
33 Isaac was struck with fear, and astonished exceedingly: and wondering beyond what can be believed, said Who is he then the even now brought me venison that he had taken, and I ate of all before thou camest? and I have blessed him, and he shall be blessed.	33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה
34 Esau having heard his father's words, roared out with a great cry: and being in a great consternation, said: Bless me also, my father.	34 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי
35 And he said: Thy brother came deceitfully and got thy blessing.	35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך
36 But he said again: Rightly is his name called Jacob; for he hath supplanted me lo this second time: my first birthright he took away before, and now this second time he hath stolen away my blessing. And again he said to his father: Hast thou not reserved me also a blessing?	36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה
37 Isaac answered: I have appointed him thy lord, and have made all his brethren his servants: I have established him with corn and wine, and after this, what shall I do more for thee, my son?	37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני
38 And Esac said to him: Hast thou only one blessing, father? I beseech thee bless me also. And when he wept with a loud cry,	38 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך
39 Isaac being moved, said to him: In the fat of the earth, and in the dew of heaven from above,	39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל
40 Shall thy blessing be. Thou shalt live by the sword and shalt serve thy brother: and the time shall come, when thou shalt shake off and loose his yoke from thy neck.	40 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך
41 Esau therefore always hated Jacob for the blessing wherewith his father had blessed him: and he said in his heart: The days will come of the mourning of my father, and I will kill my brother Jacob.	41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי
42 These things were told to Rebecca: and she sent and called Jacob her son, and said to him: Behold Esau thy brother threateneth to kill thee.	42 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך
43 Now therefore, my son, hear my voice: arise and flee to Laban my brother to Haran:	43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה
44 And thou shalt dwell with him a few days, till wrath of thy brother be assuaged,	44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך
45 And his indignation cease, and he forget the things thou hast done to him: afterwards I will send, and bring thee from thence hither. Why shall I be deprived of both my sons in one day?	45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד
46 And Rebecca said to Isaac: I am weary of my life because of the daughters of Heth: if Jacob take a wife of the stock of this land, I choose not to live.	46 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים