Abacuc 3

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 L’orazione del profeta Abacuc, sopra Sighionot.	1 תפלה לחבקוק הנביא על שגינות
2 O SIGNORE, io ho udito ciò che tu mi hai fatto udire; Signore, timore mi ha occupato; Conserva viva l’opera tua in mezzo degli anni, In mezzo degli anni che tu ci hai notificati; Nell’ira, ricordati di aver pietà	2 יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור
3 Iddio venne già di Teman; E il Santo, dal monte di Paran; Sela; La sua gloria coperse i cieli, E la terra fu ripiena della sua lode.	3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ
4 Ed egli avea intorno a sè uno splendore simile al sole, E de’ raggi a’ suoi lati; E quivi era il nascondimento della sua gloria.	4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה
5 Davanti a lui camminava la pestilenza, E folgori uscivano dietro a lui.	5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו
6 Egli si fermò, e misurò la terra; Egli riguardò, e rendette le genti fiacche; E i monti eterni furono scossi, E i colli antichi furono abbassati; Le andature eterne son sue.	6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו
7 Io ho veduto che le tende di Cusan, I padiglioni del paese di Madian, Tremarono di affanno.	7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין
8 Il Signore s’era egli adirato contro a’ fiumi? Era il tuo cruccio contro alle fiumane? Era la tua indegnazione contro al mare? Quando tu cavalcavi sopra i tuoi cavalli, I tuoi carri erano salvazione.	8 הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה
9 Il tuo arco fu tratto fuori, Il tuo parlare era esecrazioni, e dardi Sela. Tu fendesti la terra in fiumi;	9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ
10 I monti ti videro, e tremarono; Una piena d’acque passò; L’abisso diede la sua voce, Egli levò in alto le sue mani.	10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא
11 Il sole e la luna si fermarono nel loro abitacolo; Ei si camminò alla luce delle tue saette, Allo splendor del folgorar della tua lancia.	11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך
12 Tu camminasti sopra la terra con indegnazione, Tu trebbiasti le genti con ira.	12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים
13 Tu uscisti fuori in salute del tuo popolo, In salute sua col tuo Unto; Tu trafiggesti il capo della casa dell’empio, Spianandola da cima a fondo. Sela.	13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה
14 Tu trafiggesti, co’ suoi dardi stessi, il capo delle villate di esso; Essi venivano a guisa di turbo, per dissiparmi; Il lor trionfo era come di genti apparecchiate a divorare il povero di nascosto.	14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר
15 Tu camminasti co’ tuoi cavalli sopra il mare, Sopra il mucchio delle grandi acque	15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים
16 Or io ho udito, e le mie viscere si sono commosse, Le mie labbra han tremato a quella voce, Un tarlo mi è entrato nelle ossa, Io son tutto spaventato in me stesso; Come avrei io riposo nel giorno della distretta, Quando colui che darà il guasto al popolo salirà contro a lui?	16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו
17 Perciocchè il fico non germoglierà, E non vi sarà frutto alcuno nelle viti; La rendita dell’ulivo fallirà, E i campi non produrranno cibo; Le gregge verranno meno nelle mandre, E non vi saranno più buoi nelle stalle.	17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים
18 Ma pure, io trionferò nel Signore, Io festeggerò nell’Iddio della mia salute.	18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי
19 Il Signore Iddio mio è la mia forza, E renderà i miei piedi simili a que’ delle cerve, E mi condurrà sopra i miei alti luoghi. Dato al Capo de’ Musici, sopra Neghinot	19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי