Primo libro delle Cronache 14

DIODATI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 OR Hiram, re di Tiro, mandò a Davide ambasciatori, e legname di cedro, e muratori, e legnaiuoli, per edificargli una casa.	1 וַיִּשְׁלַח [חִירָם כ] (חוּרָם ק) מֶלֶךְ־צֹר מַלְאָכִים אֶל־דָּוִיד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים לִבְנֹות לֹו בָּיִת
2 E Davide riconobbe che il Signore l’avea stabilito re sopra Israele; perciocchè il suo regno era grandemente innalzato, per amor d’Israele, suo popolo.	2 וַיֵּדַע דָּוִיד כִּי־הֱכִינֹו יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּי־נִשֵּׂאת לְמַעְלָה מַלְכוּתֹו בַּעֲבוּר עַמֹּו יִשְׂרָאֵל׃ פ
3 E Davide prese ancora delle mogli in Gerusalemme, e generò ancora figliuoli e figliuole.	3 וַיִּקַּח דָּוִיד עֹוד נָשִׁים בִּירוּשָׁלִָם וַיֹּולֶד דָּוִיד עֹוד בָּנִים וּבָנֹות
4 E questi sono i nomi de’ figliuoli che gli nacquero in Gerusalemme: Sammua, e Sobab, e Natan, e Salomone,	4 וְאֵלֶּה שְׁמֹות הַיְלוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ־לֹו בִּירוּשָׁלִָם שַׁמּוּעַ וְשֹׁובָב נָתָן וּשְׁלֹמֹה
5 ed Ibhar, ed Elisua, ed Elpelet,	5 וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְאֶלְפָּלֶט
6 e Noga, e Nefeg, e Iafia,	6 וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ
7 ed Elisama, e Beelsada, ed Elifelet	7 וֶאֱלִישָׁמָע וּבְעֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט
8 Ora, quando i Filistei ebbero inteso che Davide era stato unto re sopra tutto Israele, salirono tutti, per cercar Davide. E Davide, avendo ciò inteso, uscì loro incontro.	8 וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל־פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִיד וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם
9 Ed i Filistei vennero, e si sparsero per la valle de’ Rafei.	9 וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים
10 Allora Davide domandò Iddio, dicendo: Salirò io contro a’ Filistei? e me li darai tu nelle mani? E il Signore gli disse: Sali, ed io te li darò nelle mani.	10 וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה עַל־ [פְּלִשְׁתִּיִּים כ] (פְּלִשְׁתִּים ק) וּנְתַתָּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר לֹו יְהוָה עֲלֵה וּנְתַתִּים בְּיָדֶךָ
11 Essi adunque salirono in Baal-perasim, e Davide li percosse quivi, e disse: Iddio ha rotti per mia mano i miei nemici; a guisa d’una inondazione d’acqua; perciò quel luogo fu chiamato Baal-perasim.	11 וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל־פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת־אֹויְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל־כֵּן קָרְאוּ שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים
12 Ed i Filistei lasciarono quivi i lor dii; e per comandamento di Davide, furono bruciati col fuoco.	12 וַיַּעַזְבוּ־שָׁם אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ׃ פ
13 Or i Filistei si sparsero un’altra volta per quella valle.	13 וַיֹּסִיפוּ עֹוד פְּלִשְׁתִּים וַיִּפְשְׁטוּ בָּעֵמֶק
14 E Davide domandò di nuovo Iddio. E Iddio gli disse: Non salir dietro a loro; rivolgiti d’incontro a loro, e va’ sopra loro dirincontro a’ gelsi.	14 וַיִּשְׁאַל עֹוד דָּוִיד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר לֹו הָאֱלֹהִים לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל הַבְּכָאִים
15 E quando tu udirai un calpestio sopra le cime de’ gelsi, allora esci fuori in battaglia; perciocchè Iddio sarà uscito davanti a te, per percuotere il campo dei Filistei.	15 וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת־קֹול הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה כִּי־יָצָא הָאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכֹּות אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים
16 E Davide fece come Iddio gli avea comandato; e il campo de’ Filstei fu percosso da Gabaon fino a Ghezer.	16 וַיַּעַשׂ דָּוִיד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים וַיַּכּוּ אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים מִגִּבְעֹון וְעַד־גָּזְרָה
17 E la fama di Davide si sparse per tutti i paesi; e il Signore mise spavento di lui in tutte le genti	17 וַיֵּצֵא שֵׁם־דָּוִיד בְּכָל־הָאֲרָצֹות וַיהוָה נָתַן אֶת־פַּחְדֹּו עַל־כָּל־הַגֹּויִם