| 1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו |
| 2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו |
| 3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול |
| 4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו |
| 5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם |
| 6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד |
| 7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה |
| 8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה |
| 9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו |
| 10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם |
| 11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא |
| 12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה |
| 13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום |
| 14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות |
| 15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים |
| 16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים |
| 17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה |
| 18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך |
| 19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה |
| 20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו |
| 21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל |
| 22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך |
| 23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי |
| 24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל |
| 25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל |
| 26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה |
| 27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו |
| 28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה |
| 29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר |
| 30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו |
| 31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול |
| 32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד |
| 33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו |
| 34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה |
| 35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד |
| 36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל |
| 37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה |
| 38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים |
| 39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא |
| 40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים |
| 41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם |
| 42 ויאכלו כלם וישבעו |
| 43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים |
| 44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש |
| 45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם |
| 46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל |
| 47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה |
| 48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם |
| 49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו |
| 50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו |
| 51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו |
| 52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם |
| 53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה |
| 54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו |
| 55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא |
| 56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו |