1 Pablo, Silvano y Timoteo a la Iglesia de los Tesalonicenses, en Dios Padre y en el Señor Jesucristo. A vosotros gracia y paz. | 1 פּוֹלוֹס וְסִלְוָנוֹס וְטִימוֹתִיּוֹס אֶל־קְהִלַּת הַתַּסְלוֹנִיקִים בֵּאלֹהִים הָאָב וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
2 En todo momento damos gracia a Dios por todos vosotros, recordándoos sin cesar en nuestras oraciones. | 2 נוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל־כֻּלְּכֶם בְּכָל־עֵת בְּהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ |
3 Tenemos presente ante nuestro Dios y Padre la obra de vuestra fe, los trabajos de vuestra caridad, y la tenacidad de vuestra esperanza en Jesucristo nuestro Señor. | 3 בְּזָכְרֵנוּ תָמִיד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת־פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם וִיגִיעַת אַהֲבַתְכֶם וְסַבְלָנוּת תִּקְוַתְכֶם לַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
4 Conocemos, hermanos queridos de Dios, vuestra elección; | 4 כִּי יָדַעְנוּ אַחַי חֲבִיבֵי הָאֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר נִבְחַרְתֶּם |
5 ya que os fue predicado nuestro Evangelio no sólo con palabras sino también con poder y con el Espíritu Santo, con plena persuasión. Sabéis cómo nos portamos entre vosotros en atención a vosotros. | 5 בַּאֲשֶׁר בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא הָיְתָה לָכֶם בְּדִבּוּר לְבָד כִּי־גַם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְדַעַת נֶאֱמָנָה מְאֹד כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר־הָיִינוּ בְתוֹכְכֶם לְמַעַנְכֶם |
6 Por vuestra parte, os hicisteis imitadores nuestros y del Señor, abrazando la Palabra con gozo del Espíritu Santo en medio de muchas tribulaciones. | 6 וְאַתֶּם הֱיִיתֶם הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדֹנֵינוּ בְּקַבֶּלְכֶם אֶת־הַדָּבָר בְּתוֹךְ לַחַץ רָב עִם־חֶדְוַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
7 De esta manera os habéis convertido en modelo para todos los creyentes de Macedonia y de Acaya. | 7 עַד־הֱיוֹתְכֶם מוֹפֵת לְכָל־הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּמַקְדּוֹנְיָא וּבַאֲכַיָּא |
8 Partiendo de vosotros, en efecto, ha resonado la Palabra del Señor y vuestra fe en Dios se ha difundido no sólo en Macedonia y en Acaya, sino por todas partes, de manera que nada nos queda por decir. | 8 כִּי מֵאִתְּכֶם נִשְׁמַע קוֹל דְּבַר יְהוָֹה לֹא לְבַד בְּמַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא כִּי־אִם בְּכָל־מָקוֹם יָצְאָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד שֶׁאֵין־לָנוּ צֹרֶךְ לְדַבֵּר דָּבָר |
9 Ellos mismos cuentan de nosotros cuál fue nuestra entrada a vosotros, y cómo os convertisteis a Dios, tras haber abandonado los ídolos, para servir a Dios vivo y verdadero, | 9 כִּי־פִיהֶם הַמְסַפֵּר מֶה־הָיָה מְבוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם וְאֵיךְ פְּנִיתֶם מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְשַׁבְתֶּם לֵאלֹהִים לַעֲבֹד אֶת־אֵל חַי וַאֲמִתִּי |
10 y esperar así a su Hijo Jesús que ha de venir de los cielos, a quien resucitó de entre los muertos y que nos salva de la Cólera venidera. | 10 וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים לְיֵשׁוּעַ מַצִּילֵנוּ מִן־הֶחָרוֹן הַבָּא |
| 11 כִּי זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַמָּתוֹ וַיְיַבֵּשׁ אֶת־הֶחָצִיר וַיִּבֹּל צִיצוֹ וְחֶסֶד מַרְאֵהוּ אָבָד כֵּן יִבּוֹל הֶעָשִׁיר בַּהֲלִיכוֹתָיו |
| 12 אַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ כִּי כַּאֲשֶׁר נִבְחַן יִשָּׂא עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר־הִבְטִיחַ יְהוָֹה לְאֹהֲבָיו |
| 13 אַל־יֹאמַר הַמְנֻסֶּה הָאֱלֹהִים נִסָּנִי כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ מְנֻסֶּה בָּרָע וְהוּא לֹא־יְנַסֶּה אִישׁ |
| 14 כִּי אִם־יְנֻסֶּה כָל־אִישׁ בְּתַאֲוַת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר תְּסִיתֵהוּ וּתְפַתֵּהוּ |
| 15 וְאַחֲרֵי־כֵן הָרְתָה הַתַּאֲוָה וַתֵּלֶד חֵטְא וְהַחֵטְא כִּי נִשְׁלַם יוֹלִיד אֶת־הַמָּוֶת |
| 16 אַל־תִּתְעוּ אַחַי אֲהוּבָי |
| 17 כָּל־מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל־מִנְחָה שְׁלֵמָה תֵּרֵד מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר חִלּוּף וְכָל־צֵל שִׁנּוּי אֵין־עִמּוֹ |
| 18 הוּא בְחֶפְצוֹ יָלַד אוֹתָנוּ בִּדְבַר הָאֱמֶת לִהְיוֹתֵנוּ כְּמוֹ רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי יְצוּרָיו |
| 19 עַל־זֹאת אַחַי אֲהוּבַי יְהִי כָל־אִישׁ מָהִיר לִשְׁמֹעַ קָשֶׁה לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לִכְעוֹס |
| 20 כִּי־כַעַס אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים |
| 21 לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל־טִנּוּף וְתַרְבּוּת רָעָה וְקַבְּלוּ בַעֲנָוָה אֶת־הַדָּבָר הַנָּטוּעַ בָּכֶם אֲשֶׁר יָכֹל לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם |
| 22 וֶהֱיוּ עֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא שֹׁמְעָיו לְבָד לְרַמּוֹת אֶת־נַפְשְׁכֶם |
| 23 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר רַק־שֹׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וְלֹא עֹשֵׂהוּ נִמְשָׁל לְאִישׁ מַבִּיט אֶת־תֹּאַר הֲוָיָתוֹ בְּמַרְאָה |
| 24 כִּי הִבִּיט אֶל־מַרְאֵהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ וּבְרֶגַע שָׁכַח מַה־תָּאֳרוֹ |
| 25 אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה תּוֹרַת הַחֵרוּת וּמַחֲזִיק בָּהּ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ וְשָׁכֵחַ כִּי אִם־עֹשֶׂה בְּפֹעַל אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַהוּא בְּמַעֲשֵׂהוּ |
| 26 אִישׁ מִכֶּם אִם־יְדַמֶּה לִהְיוֹת עֹבֵד אֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ שָׂם רֶסֶן לִלְשֹׁנוֹ כִּי אִם־מַתְעֶה הוּא אֶת־לְבָבוֹ עֲבֹדָתוֹ אַךְ־לָרִיק תִּהְיֶה |
| 27 זֹאת הָעֲבוֹדָה הַטְּהוֹרָה וְהַבָּרָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ לְבַקֵּר אֶת־הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּלַחֲצָם וְלִשְׁמֹר אֶת־עַצְמוֹ נָקִי מֵחֶלְאַת הָעוֹלָם |