Apocalisse - אַפּוֹקָלִיפּסָה 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 מֵאַיִן הַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּדָנִים אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם הֲלֹא מִתּוֹךְ הַתַּאֲוֺת הַמִּתְגָּרוֹת בְּאֵבָרֵיכֶם	1 Πόθεν πόλεμοι καὶ πόθεν μάχαι ἐν ὑμῖν; οὐκ ἐντεῦθεν, ἐκ τῶν ἡδονῶν ὑμῶν τῶν στρατευομένων ἐν τοῖς μέλεσιν ὑμῶν;
2 אַתֶּם מִתְאַוִּים וְאֵין לָכֶם תְּרַצְּחוּ וּתְקַנְאוּ וְהַשֵּׂג לֹא תַשִּׂיגוּ תָּרִיבוּ וְתִלָּחֲמוּ וְאֵין לָכֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הִתְפַּלַּלְתֶּם	2 ἐπιθυμεῖτε καὶ οὐκ ἔχετε, φονεύετε καὶ ζηλοῦτε καὶ οὐ δύνασθε ἐπιτυχεῖν, μάχεσθε καὶ πολεμεῖτε, οὐκ ἔχετε διὰ τὸ μὴ αἰτεῖσθαι ὑμᾶς,
3 הֵן אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים עַל־אֲשֶׁר תִּתְפַּלְלוּ בְרָעָה לְמַעַן תְּבַלּוּ בְּתַאֲוֺתֵיכֶם	3 αἰτεῖτε καὶ οὐ λαμβάνετε, διότι κακῶς αἰτεῖσθε, ἵνα ἐν ταῖς ἡδοναῖς ὑμῶν δαπανήσητε.
4 הַנֹּאֲפִים וְהַמְנָאֲפוֹת הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי־אַהֲבַת הָעוֹלָם אֵיבַת אֱלֹהִים הִיא וְעַתָּה הֶחָפֵץ לִהְיוֹת אֹהֵב הָעוֹלָם יִהְיֶה אֹיֵב לֵאלֹהִים	4 μοιχαλίδες, οὐκ οἴδατε ὅτι ἡ φιλία τοῦ κόσμου ἔχθρα τοῦ θεοῦ ἐστιν; ὃς ἐὰν οὖν βουληθῇ φίλος εἶναι τοῦ κόσμου, ἐχθρὸς τοῦ θεοῦ καθίσταται.
5 אוֹ הַתְדַמּוּ בְנַפְשְׁכֶם כִּי לָרִיק אָמַר הַכָּתוּב בְּקִנְאָה יִתְאַוֶּה לָרוּחַ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבֵּנוּ	5 ἢ δοκεῖτε ὅτι κενῶς ἡ γραφὴ λέγει· πρὸς φθόνον ἐπιποθεῖ τὸ πνεῦμα ὃ κατῴκισεν ἐν ἡμῖν,
6 וְגַם יַגְדִּיל לָתֶת־חֵן עַל־כֵּן אוֹמֵר אֱלֹהִים לַלֵּצִים יָלִיץ וְלָעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן	6 μείζονα δὲ δίδωσιν χάριν; διὸ λέγει· ὁ θεὸς ὑπερηφάνοις ἀντιτάσσεται, ταπεινοῖς δὲ δίδωσιν χάριν.
7 לָכֵן הִכָּנְעוּ לֵאלֹהִים הִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִפְּנֵיכֶם	7 ὑποτάγητε οὖν τῷ θεῷ, ἀντίστητε δὲ τῷ διαβόλῳ, καὶ φεύξεται ἀφ’ ὑμῶν·
8 קִרְבוּ לֵאלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם רַחֲצוּ יְדֵיכֶם הַחַטָּאִים טַהֲרוּ לְבַבְכֶם חֲלוּקֵי הַלֵּבָב	8 ἐγγίσατε τῷ θεῷ καὶ ἐγγιεῖ ὑμῖν. καθαρίσατε χεῖρας, ἁμαρτωλοί, καὶ ἁγνίσατε καρδίας, δίψυχοι.
9 הִתְעַנּוּ וְהִתְאַבְּלוּ וּבְכוּ שְׂחָקְכֶם יֵהָפֵךְ לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן	9 ταλαιπωρήσατε καὶ πενθήσατε καὶ κλαύσατε. ὁ γέλως ὑμῶν εἰς πένθος μετατραπήτω καὶ ἡ χαρὰ εἰς κατήφειαν.
10 הִכָּנְעוּ לִפְנֵי יְהוָֹה וְהוּא יָרִים אֶתְכֶם	10 ταπεινώθητε ἐνώπιον τοῦ κυρίου καὶ ὑψώσει ὑμᾶς.
11 אַחַי אַל־תְּחָרְפוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ הַמְחָרֵף אֶת־רֵעֵהוּ וְדָן אֶת־אָחִיו הוּא מְחָרֵף אֶת־הַתּוֹרָה וְדָן אֶת־הַתּוֹרָה וְאִם־תָּדִין אֶת־הַתּוֹרָה אֵינְךָ עֹשֵׂה הַתּוֹרָה כִּי אִם־שֹׁפְטָהּ	11 Μὴ καταλαλεῖτε ἀλλήλων, ἀδελφοί. ὁ καταλαλῶν ἀδελφοῦ ἢ κρίνων τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καταλαλεῖ νόμου καὶ κρίνει νόμον· εἰ δὲ νόμον κρίνεις, οὐκ εἶ ποιητὴς νόμου ἀλλὰ κριτής.
12 אֶחָד הוּא הַמְחֹקֵק וְהַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד וּמִי אַתָּה כִּי תָדִין אֶת־עֲמִיתֶךָ	12 εἷς ἐστιν ὁ νομοθέτης καὶ κριτὴς ὁ δυνάμενος σῶσαι καὶ ἀπολέσαι· σὺ δὲ τίς εἶ ὁ κρίνων τὸν πλησίον;
13 הוֹי הָאֹמְרִים נֵלְכָה הַיּוֹם וּמָחָר לְעִיר פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית וְנַעֲשֶׂה־שָּׁם שָׁנָה אַחַת לִסְחֹר בָּהּ וּלְהַרְבּוֹת רֶוַח	13 Ἄγε νῦν οἱ λέγοντες· σήμερον ἢ αὔριον πορευσόμεθα εἰς τήνδε τὴν πόλιν καὶ ποιήσομεν ἐκεῖ ἐνιαυτὸν καὶ ἐμπορευσόμεθα καὶ κερδήσομεν,
14 וְלֹא תֵדְעוּ מַה־יֵּלֵד יוֹם מָחָר כִּי מֶה חַיֵּיכֶם עָשָׁן הֵם אֲשֶׁר נִרְאָה כִּמְעַט־רֶגַע וְאַחַר כָּלָה וַיֵּלַךְ	14 οἵτινες οὐκ ἐπίστασθε τὸ τῆς αὔριον ποία ἡ ζωὴ ὑμῶν – ἀτμὶς γάρ ἐστε ἡ πρὸς ὀλίγον φαινομένη, ἔπειτα καὶ ἀφανιζομένη –
15 תַּחַת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אִם־יִרְצֶה יְהוָֹה וְנִחְיֶה נַעֲשֶׂה כָּזֹה וְכָזֶה	15 ἀντὶ τοῦ λέγειν ὑμᾶς· ἐὰν ὁ κύριος θελήσῃ καὶ ζήσομεν καὶ ποιήσομεν τοῦτο ἢ ἐκεῖνο.
16 עַתָּה תִּתְגָּאוּ בְּפַחֲזוּתְכֶם וְכָל־גַּאֲוָה אֲשֶׁר כָּזֹאת רָעָה הִיא	16 νῦν δὲ καυχᾶσθε ἐν ταῖς ἀλαζονείαις ὑμῶν· πᾶσα καύχησις τοιαύτη πονηρά ἐστιν.
17 לָכֵן הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ וְהָיָה בוֹ חֵטְא	17 εἰδότι οὖν καλὸν ποιεῖν καὶ μὴ ποιοῦντι, ἁμαρτία αὐτῷ ἐστιν.