Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 5

¹ כִּי כָּל־כֹּהֵן גָּדוֹל הַלָּקוּחַ מִתּוֹךְ בְּנֵי־אָדָם מֻפְקָד הוּא בַּעֲבוּר בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְהַקְרִיב מִנְחָה וָזֶבַח עַל־הַחֲטָאִים² וְהוּא יָכוֹל לַחְמֹל עַל־הַשֹּׁגְגִים וְהַתֹּעִים בִּהְיוֹתוֹ גַם־הוּא יְדוּעַ חֹלִי³ אֲשֶׁר־עַל־כֵּן חַיָּב לְהַקְרִיב עַל־הַחֲטָאִים גַּם בְּעַד־הָעָם גַּם בְּעַד־נַפְשׁוֹ⁴ וְאֶת־הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לֹא־יִקַּח אִישׁ לְעַצְמוֹ רַק הַקָּרוּא לָהּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים כְּמוֹ אַהֲרֹן⁵ כֵּן גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא־כִבֵּד אֶת־עַצְמוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כִּי אִם־הָאֹמֵר אֵלָיו בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ⁶ כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק⁷ אֲשֶׁר בִּימֵי הֱיוֹתוֹ בַבָּשָׂר הִקְרִיב תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בִּצְעָקָה גְדוֹלָה וּבִדְמָעוֹת לִפְנֵי מִי־שֶׁיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעוֹ מִמָּוֶת וַיֵּעָתֶר־לוֹ מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ⁸ וְאַף כִּי־הָיָה הַבֵּן לָמַד מֵעֻנּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ⁹ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻשְׁלַם הָיָה מַמְצִיא תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לְכָל־שֹׁמְעָיו¹⁰ וְהָאֱלֹהִים קָרָא־לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק¹¹ עַל־זֹאת יֶשׁ־לָנוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה וְקָשׁוֹת לְבַאֵר לָכֶם בְּמִלִּין יַעַן כִּי־כָבְדוּ אָזְנֵיכֶם¹² כִּי תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לָכֶם לְפִי־אֹרֶךְ הַזְּמָן לִהְיוֹת מְלַמְּדִים עַתָּה מִן־הַצֹּרֶךְ לָשׁוּב וּלְלַמֵּד אֶתְכֶם עִקְּרֵי רֵאשִׁית דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְנִצְרַכְתֶּם לְחָלָב וְלֹא לְמַאֲכָל בָּרִיא¹³ כִּי כֹל אֲשֶׁר מַאֲכָלוֹ חָלָב אֵינֶנּוּ מֵבִין בִּדְבַר־צֶדֶק כִּי־עוֹדֶנּוּ עוֹלֵל¹⁴ אַךְ לַשְּׁלֵמִים הַמַּאֲכָל הַבָּרִיא אֲשֶׁר עַל־פִּי הַהַרְגֵל יֵשׁ לָהֶם חוּשִׁים מְנֻסִּים לְהַבְדִּיל בֵּין־טוֹב לָרָע