1 פּוֹלוֹס וְסִלְוָנוֹס וְטִימוֹתִיּוֹס אֶל־קְהִלַּת הַתַּסְלוֹנִיקִים בֵּאלֹהִים הָאָב וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | 1 Paolo e Silvano e Timòteo alla Chiesa dei Tessalonicesi che è in Dio Padre e nel Signore Gesù Cristo: a voi, grazia e pace.
|
2 נוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל־כֻּלְּכֶם בְּכָל־עֵת בְּהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ | 2 Rendiamo sempre grazie a Dio per tutti voi, ricordandovi nelle nostre preghiere |
3 בְּזָכְרֵנוּ תָמִיד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת־פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם וִיגִיעַת אַהֲבַתְכֶם וְסַבְלָנוּת תִּקְוַתְכֶם לַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | 3 e tenendo continuamente presenti l’operosità della vostra fede, la fatica della vostra carità e la fermezza della vostra speranza nel Signore nostro Gesù Cristo, davanti a Dio e Padre nostro. |
4 כִּי יָדַעְנוּ אַחַי חֲבִיבֵי הָאֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר נִבְחַרְתֶּם | 4 Sappiamo bene, fratelli amati da Dio, che siete stati scelti da lui. |
5 בַּאֲשֶׁר בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא הָיְתָה לָכֶם בְּדִבּוּר לְבָד כִּי־גַם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְדַעַת נֶאֱמָנָה מְאֹד כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר־הָיִינוּ בְתוֹכְכֶם לְמַעַנְכֶם | 5 Il nostro Vangelo, infatti, non si diffuse fra voi soltanto per mezzo della parola, ma anche con la potenza dello Spirito Santo e con profonda convinzione: ben sapete come ci siamo comportati in mezzo a voi per il vostro bene.
|
6 וְאַתֶּם הֱיִיתֶם הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדֹנֵינוּ בְּקַבֶּלְכֶם אֶת־הַדָּבָר בְּתוֹךְ לַחַץ רָב עִם־חֶדְוַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 6 E voi avete seguito il nostro esempio e quello del Signore, avendo accolto la Parola in mezzo a grandi prove, con la gioia dello Spirito Santo, |
7 עַד־הֱיוֹתְכֶם מוֹפֵת לְכָל־הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּמַקְדּוֹנְיָא וּבַאֲכַיָּא | 7 così da diventare modello per tutti i credenti della Macedonia e dell’Acaia. |
8 כִּי מֵאִתְּכֶם נִשְׁמַע קוֹל דְּבַר יְהוָֹה לֹא לְבַד בְּמַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא כִּי־אִם בְּכָל־מָקוֹם יָצְאָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד שֶׁאֵין־לָנוּ צֹרֶךְ לְדַבֵּר דָּבָר | 8 Infatti per mezzo vostro la parola del Signore risuona non soltanto in Macedonia e in Acaia, ma la vostra fede in Dio si è diffusa dappertutto, tanto che non abbiamo bisogno di parlarne. |
9 כִּי־פִיהֶם הַמְסַפֵּר מֶה־הָיָה מְבוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם וְאֵיךְ פְּנִיתֶם מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְשַׁבְתֶּם לֵאלֹהִים לַעֲבֹד אֶת־אֵל חַי וַאֲמִתִּי | 9 Sono essi infatti a raccontare come noi siamo venuti in mezzo a voi e come vi siete convertiti dagli idoli a Dio, per servire il Dio vivo e vero |
10 וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים לְיֵשׁוּעַ מַצִּילֵנוּ מִן־הֶחָרוֹן הַבָּא | 10 e attendere dai cieli il suo Figlio, che egli ha risuscitato dai morti, Gesù, il quale ci libera dall’ira che viene. |
11 כִּי זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַמָּתוֹ וַיְיַבֵּשׁ אֶת־הֶחָצִיר וַיִּבֹּל צִיצוֹ וְחֶסֶד מַרְאֵהוּ אָבָד כֵּן יִבּוֹל הֶעָשִׁיר בַּהֲלִיכוֹתָיו | |
12 אַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ כִּי כַּאֲשֶׁר נִבְחַן יִשָּׂא עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר־הִבְטִיחַ יְהוָֹה לְאֹהֲבָיו | |
13 אַל־יֹאמַר הַמְנֻסֶּה הָאֱלֹהִים נִסָּנִי כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ מְנֻסֶּה בָּרָע וְהוּא לֹא־יְנַסֶּה אִישׁ | |
14 כִּי אִם־יְנֻסֶּה כָל־אִישׁ בְּתַאֲוַת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר תְּסִיתֵהוּ וּתְפַתֵּהוּ | |
15 וְאַחֲרֵי־כֵן הָרְתָה הַתַּאֲוָה וַתֵּלֶד חֵטְא וְהַחֵטְא כִּי נִשְׁלַם יוֹלִיד אֶת־הַמָּוֶת | |
16 אַל־תִּתְעוּ אַחַי אֲהוּבָי | |
17 כָּל־מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל־מִנְחָה שְׁלֵמָה תֵּרֵד מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר חִלּוּף וְכָל־צֵל שִׁנּוּי אֵין־עִמּוֹ | |
18 הוּא בְחֶפְצוֹ יָלַד אוֹתָנוּ בִּדְבַר הָאֱמֶת לִהְיוֹתֵנוּ כְּמוֹ רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי יְצוּרָיו | |
19 עַל־זֹאת אַחַי אֲהוּבַי יְהִי כָל־אִישׁ מָהִיר לִשְׁמֹעַ קָשֶׁה לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לִכְעוֹס | |
20 כִּי־כַעַס אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים | |
21 לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל־טִנּוּף וְתַרְבּוּת רָעָה וְקַבְּלוּ בַעֲנָוָה אֶת־הַדָּבָר הַנָּטוּעַ בָּכֶם אֲשֶׁר יָכֹל לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם | |
22 וֶהֱיוּ עֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא שֹׁמְעָיו לְבָד לְרַמּוֹת אֶת־נַפְשְׁכֶם | |
23 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר רַק־שֹׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וְלֹא עֹשֵׂהוּ נִמְשָׁל לְאִישׁ מַבִּיט אֶת־תֹּאַר הֲוָיָתוֹ בְּמַרְאָה | |
24 כִּי הִבִּיט אֶל־מַרְאֵהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ וּבְרֶגַע שָׁכַח מַה־תָּאֳרוֹ | |
25 אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה תּוֹרַת הַחֵרוּת וּמַחֲזִיק בָּהּ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ וְשָׁכֵחַ כִּי אִם־עֹשֶׂה בְּפֹעַל אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַהוּא בְּמַעֲשֵׂהוּ | |
26 אִישׁ מִכֶּם אִם־יְדַמֶּה לִהְיוֹת עֹבֵד אֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ שָׂם רֶסֶן לִלְשֹׁנוֹ כִּי אִם־מַתְעֶה הוּא אֶת־לְבָבוֹ עֲבֹדָתוֹ אַךְ־לָרִיק תִּהְיֶה | |
27 זֹאת הָעֲבוֹדָה הַטְּהוֹרָה וְהַבָּרָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ לְבַקֵּר אֶת־הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּלַחֲצָם וְלִשְׁמֹר אֶת־עַצְמוֹ נָקִי מֵחֶלְאַת הָעוֹלָם | |