Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וְעַתָּה עִמְדוּ־נָא בַחֵרוּת אֲשֶׁר שִׁחְרֵר אֹתָנוּ הַמָּשִׁיחַ וְאַל־תָּשׁוּבוּ לְהִלָּכֵד בְּעֹל הָעַבְדוּת	1 Τῇ ἐλευθερίᾳ ἡμᾶς Χριστὸς ἠλευθέρωσεν· στήκετε οὖν καὶ μὴ πάλιν ζυγῷ δουλείας ἐνέχεσθε.
2 הִנֵּה אֲנִי פוֹלוֹס אֹמֵר לָכֶם כִּי אִם־תִּמּוֹלוּ לֹא־יוֹעִיל לָכֶם הַמָּשִׁיחַ	2 Ἴδε ἐγὼ Παῦλος λέγω ὑμῖν ὅτι ἐὰν περιτέμνησθε, Χριστὸς ὑμᾶς οὐδὲν ὠφελήσει.
3 וּמֵעִיד אֲנִי עוֹד הַפַּעַם בְּכָל־אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֹל כִּי מְחֻיָּב הוּא לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה	3 μαρτύρομαι δὲ πάλιν παντὶ ἀνθρώπῳ περιτεμνομένῳ ὅτι ὀφειλέτης ἐστὶν ὅλον τὸν νόμον ποιῆσαι.
4 נִגְזַרְתֶּם מִן־הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם הַמִּצְטַדְּקִים בַּתּוֹרָה נְפַלְתֶּם מִן־הֶחָסֶד	4 κατηργήθητε ἀπὸ Χριστοῦ, οἵτινες ἐν νόμῳ δικαιοῦσθε, τῆς χάριτος ἐξεπέσατε.
5 כִּי־אֲנַחְנוּ בָּרוּחַ נְיַחֵל מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה לְתִקְוַת הַצְּדָקָה	5 ἡμεῖς γὰρ πνεύματι ἐκ πίστεως ἐλπίδα δικαιοσύνης ἀπεκδεχόμεθα.
6 כִּי בַמָּשִׁיחַ אֵינֶנָּה נֶחֱשֶׁבֶת לֹא הַמִּילָה וְלֹא הָעָרְלָה כִּי אִם־הָאֱמוּנָה הַפֹּעֶלֶת בְּאַהֲבָה	6 ἐν γὰρ Χριστῷ Ἰησοῦ οὔτε περιτομή τι ἰσχύει οὔτε ἀκροβυστία ἀλλὰ πίστις δι’ ἀγάπης ἐνεργουμένη.
7 הֵיטַבְתֶּם לָרוּץ מִי חָשַׂךְ אֶתְכֶם מִשְּׁמֹעַ אֶל־הָאֱמֶת	7 Ἐτρέχετε καλῶς· τίς ὑμᾶς ἐνέκοψεν [τῇ] ἀληθείᾳ μὴ πείθεσθαι;
8 הַפִּתּוּי הַזֶּה אֵינֶנּוּ מֵאֵת הַקֹּרֵא אֶתְכֶם	8 ἡ πεισμονὴ οὐκ ἐκ τοῦ καλοῦντος ὑμᾶς.
9 מְעַט שְׂאֹר מְחַמֵּץ הוּא אֶת־כָּל־הָעִסָּה	9 μικρὰ ζύμη ὅλον τὸ φύραμα ζυμοῖ.
10 מֻבְטָח אֲנִי בָכֶם בָּאָדוֹן שֶׁלֹּא תִהְיֶה רוּחַ אַחֶרֶת עִמָּכֶם וְהָעֹכֵר אֶתְכֶם יִשָּׂא אֶת־עֲוֺנוֹ יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה	10 ἐγὼ πέποιθα εἰς ὑμᾶς ἐν κυρίῳ ὅτι οὐδὲν ἄλλο φρονήσετε· ὁ δὲ ταράσσων ὑμᾶς βαστάσει τὸ κρίμα, ὅστις ἐὰν ᾖ.
11 וַאֲנִי אַחַי אִם־אַכְרִיז עוֹד הַמִּילָה עַל־מָה אֶהְיֶה נִרְדָּף הֲלֹא אָז מְבֻטָּל מִכְשׁוֹל הַצְּלָב	11 Ἐγὼ δέ, ἀδελφοί, εἰ περιτομὴν ἔτι κηρύσσω, τί ἔτι διώκομαι; ἄρα κατήργηται τὸ σκάνδαλον τοῦ σταυροῦ.
12 מִי יִתֵּן וְיִכָּרְתוּ הַמַּדִּיחִים אֶתְכֶם	12 Ὄφελον καὶ ἀποκόψονται οἱ ἀναστατοῦντες ὑμᾶς.
13 כִּי אַתֶּם אַחַי לַחֵרוּת נִקְרֵאתֶם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַחֵרוּת תֹּאֲנָה לַבָּשָׂר אֶלָּא שֶׁתַּעַבְדוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה	13 Ὑμεῖς γὰρ ἐπ’ ἐλευθερίᾳ ἐκλήθητε, ἀδελφοί· μόνον μὴ τὴν ἐλευθερίαν εἰς ἀφορμὴν τῇ σαρκί, ἀλλὰ διὰ τῆς ἀγάπης δουλεύετε ἀλλήλοις.
14 כִּי כָל־הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּמִצְוָה אֶחָת וְהִיא וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ	14 ὁ γὰρ πᾶς νόμος ἐν ἑνὶ λόγῳ πεπλήρωται, ἐν τῷ· ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν.
15 אֲבָל אִם־תְּנַשְּׁכוּ וְתֹאכְלוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו רְאוּ פֶּן־תְּכֻלּוּ אִישׁ עַל־יְדֵי רֵעֵהוּ	15 εἰ δὲ ἀλλήλους δάκνετε καὶ κατεσθίετε, βλέπετε μὴ ὑπ’ ἀλλήλων ἀναλωθῆτε.
16 וְהִנְנִי אֹמֵר הִתְהַלְּכוּ בָּרוּחַ וְלֹא תְמַלְאוּ אֶת־תַּאֲוֺת הַבָּשָׂר	16 Λέγω δέ, πνεύματι περιπατεῖτε καὶ ἐπιθυμίαν σαρκὸς οὐ μὴ τελέσητε.
17 כִּי הַבָּשָׂר מִתְאַוֶּה הֶפֶךְ מִן־הָרוּחַ וְהָרוּחַ הֶפֶךְ מִן־הַבָּשָׂר וּשְׁנֵיהֶם מִתְקוֹמְמִים זֶה לָזֶה עַד־שֶׁלֹּא תוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר תַּחְפֹּצוּ	17 ἡ γὰρ σὰρξ ἐπιθυμεῖ κατὰ τοῦ πνεύματος, τὸ δὲ πνεῦμα κατὰ τῆς σαρκός, ταῦτα γὰρ ἀλλήλοις ἀντίκειται, ἵνα μὴ ἃ ἐὰν θέλητε ταῦτα ποιῆτε.
18 וְאִם־תְּנֻהֲגוּ עַל־יְדֵי הָרוּחַ אָז אֵינְכֶם תַּחַת הַתּוֹרָה	18 εἰ δὲ πνεύματι ἄγεσθε, οὐκ ἐστὲ ὑπὸ νόμον.
19 וּגְלוּיִם הֵם פָּעֳלֵי הַבָּשָׂר אֲשֶׁר הֵם נִאוּף זְנוּת טֻמְאָה וְזִמָּה	19 φανερὰ δέ ἐστιν τὰ ἔργα τῆς σαρκός, ἅτινά ἐστιν πορνεία, ἀκαθαρσία, ἀσέλγεια,
20 עֲבוֹדַת אֱלִילִים וְכִשּׁוּף אֵיבוֹת וּמַצּוּת וְקִנְאָה וָרֹגֶז מְרִיבוֹת מַחֲלֹקוֹת וְכִתּוֹת	20 εἰδωλολατρία, φαρμακεία, ἔχθραι, ἔρις, ζῆλος, θυμοί, ἐριθεῖαι, διχοστασίαι, αἱρέσεις,
21 צָרוּת עַיִן וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְשִׁכָּרוֹן וְזוֹלְלוּת וְדוֹמֵיהֶן אֲשֶׁר אֹמַר עֲלֵיהֶן כְּמוֹ־שֶׁאָמַרְתִּי כְבָר כִּי־עֹשֵׂי אֵלֶּה לֹא יִנְחֲלוּ מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	21 φθόνοι, μέθαι, κῶμοι καὶ τὰ ὅμοια τούτοις, ἃ προλέγω ὑμῖν, καθὼς προεῖπον ὅτι οἱ τὰ τοιαῦτα πράσσοντες βασιλείαν θεοῦ οὐ κληρονομήσουσιν.
22 וּפְרִי הָרוּחַ אַהֲבָה שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם אֹרֶךְ רוּחַ וּנְדִיבוּת וְחֶסֶד וֶאֱמוּנָה	22 ὁ δὲ καρπὸς τοῦ πνεύματός ἐστιν ἀγάπη χαρὰ εἰρήνη, μακροθυμία χρηστότης ἀγαθωσύνη, πίστις
23 וַעֲנָוָה וּפְרִישׁוּת אֵין־תּוֹרָה לְנֶגֶד עֹשֵׂי אֵלֶּה	23 πραΰτης ἐγκράτεια· κατὰ τῶν τοιούτων οὐκ ἔστιν νόμος.
24 וַאֲשֶׁר הֵם לַמָּשִׁיחַ צָלְבוּ אֶת־בְּשָׂרָם עִם־כָּל־תְּשׁוּקֹתָיו וְתַאֲוֺתָיו	24 οἱ δὲ τοῦ Χριστοῦ [Ἰησοῦ] τὴν σάρκα ἐσταύρωσαν σὺν τοῖς παθήμασιν καὶ ταῖς ἐπιθυμίαις.
25 אִם־נִחְיֶה בָרוּחַ נִתְהַלְּכָה גַּם־בָּרוּחַ	25 Εἰ ζῶμεν πνεύματι, πνεύματι καὶ στοιχῶμεν.
26 וְלֹא נִרְדֹּף אַחֲרֵי כְבוֹד־שָׁוְא לְהַכְעִיס אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וּלְקַנֵּא אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ	26 μὴ γινώμεθα κενόδοξοι, ἀλλήλους προκαλούμενοι, ἀλλήλοις φθονοῦντες.