Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וְעַתָּה מַה־הוּא יִתְרוֹן הַיְּהוּדִי וּמַה־הִיא תּוֹעֶלֶת הַמִּילָה	1 Quid ergo amplius Judæo est ? aut quæ utilitas circumcisionis ?
2 הַרְבֵּה מִכָּל־פָּנִים בָּרִאשׁוֹן כִּי־הָפְקְדוּ בְיָדָם דִּבְרֵי אֱלֹהִים	2 Multum per omnem modum. Primum quidem quia credita sunt illis eloquia Dei.
3 כִּי מַה־הוּא אִם־מִקְצָתָם לֹא הֶאֱמִינוּ הַיְבַטֵּל חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם אֶת־אֱמוּנַת אֱלֹהִים	3 Quid enim si quidam illorum non crediderunt ? numquid incredulitas illorum fidem Dei evacuabit ? Absit.
4 חָלִילָה אֲבָל יְהִי הָאֵל הוּא הַנֶּאֱמָן וְכָל־הָאָדָם כֹּזֵב כַּכָּתוּב לְמַעַן־תִּצְדַּק בִּדְבָרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ	4 Est autem Deus verax : omnis autem homo mendax, sicut scriptum est : Ut justificeris in sermonibus tuis : et vincas cum judicaris.
5 וְאִם־עַוְלָתֵנוּ תְּרוֹמֵם אֶת־צִדְקַת הָאֱלֹהִים מַה־נֹּאמַר הֲכִי יֶשׁ־עָוֶל בֵּאלֹהִים הַמְשַׁלֵּחַ חֲרוֹן אַפּוֹ לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אָנֹכִי מְדַבֵּר	5 Si autem iniquitas nostra justitiam Dei commendat, quid dicemus ? Numquid iniquus est Deus, qui infert iram ?
6 חָלִילָה שֶׁאִם־כֵּן אֵיךְ־יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם	6 secundum hominem dico. Absit. Alioquin quomodo judicabit Deus hunc mundum ?
7 כִּי אִם־עַל־יְדֵי כְזָבִי תִּרְבֶּה וְתִפְרֹץ אֱמֶת אֱלֹהִים לִתְהִלָּתוֹ לָמָּה זֶּה אֲנִי אֶשָּׁפֵט עוֹד כְּחוֹטֵא	7 Si enim veritas Dei in meo mendacio abundavit in gloriam ipsius : quid adhuc et ego tamquam peccator judicor ?
8 וְלֹא נַעֲשֶׂה כִּדְבַר מְחָרֲפֵינוּ וּמִקְצָת מוֹצִיאֵי דִבָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר הִנֵּה אֹמְרִים נַעֲשֶׂה הָרַע לְמַעַן יֵצֵא הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּינָם יָבֹא עֲלֵיהֶם בְּצֶדֶק	8 et non (sicut blasphemamur, et sicut aiunt quidam nos dicere) faciamus mala ut veniant bona : quorum damnatio justa est.
9 וְעַתָּה מַה־הוּא הֲיֶשׁ־לָנוּ מַעֲלָה יְתֵרָה לֹא בִמְאוּמָה כְּבָר הוֹכַחְנוּ כִּי גַם־הַיְּהוּדִים גַּם־הַיְּוָנִים כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחֵטְא	9 Quid ergo ? præcellimus eos ? Nequaquam. Causati enim sumus Judæos et Græcos omnes sub peccato esse,
10 כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם־אֶחָד	10 sicut scriptum est : Quia non est justus quisquam :
11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים	11 non est intelligens, non est requirens Deum.
12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד	12 Omnes declinaverunt, simul inutiles facti sunt : non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.
13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ	13 Sepulchrum patens est guttur eorum, linguis suis dolose agebant : venenum aspidum sub labiis eorum :
14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת	14 quorum os maledictione, et amaritudine plenum est :
15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם	15 veloces pedes eorum ad effundendum sanguinem :
16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלֹּתָם	16 contritio et infelicitas in viis eorum :
17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ	17 et viam pacis non cognoverunt :
18 אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם	18 non est timor Dei ante oculos eorum.
19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן יִסָּכֵר כָּל־פֶּה וְהָיָה כָל־הָעוֹלָם מְחֻיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים	19 Scimus autem quoniam quæcumque lex loquitur, iis, qui in lege sunt, loquitur : ut omne os obstruatur, et subditus fiat omnis mundus Deo :
20 יַעַן אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא	20 quia ex operibus legis non justificabitur omnis caro coram illo. Per legem enim cognitio peccati.
21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֹר יָצָאָה אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים	21 Nunc autem sine lege justitia Dei manifestata est : testificata a lege et prophetis.
22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין הַבְדֵּל	22 Justitia autem Dei per fidem Jesu Christi in omnes et super omnes qui credunt in eum : non enim est distinctio :
23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה	23 omnes enim peccaverunt, et egent gloria Dei.
24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	24 Justificati gratis per gratiam ipsius, per redemptionem quæ est in Christo Jesu,
25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשֹוּ לְפָנִים בְּעֵת חֶמְלַת אֱלֹהִים	25 quem proposuit Deus propitiationem per fidem in sanguine ipsius, ad ostensionem justitiæ suæ propter remissionem præcedentium delictorum
26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת לִהְיוֹתוֹ צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ	26 in sustentatione Dei, ad ostensionem justitiæ ejus in hoc tempore : ut sit ipse justus, et justificans eum, qui est ex fide Jesu Christi.
27 וְעַתָּה אַיֵּה הַהִתְהַלְלוּת הֲלֹא נִשְׁבָּתָה וְעַל־יְדֵי תוֹרַת־מָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה	27 Ubi est ergo gloriatio tua ? Exclusa est. Per quam legem ? Factorum ? Non : sed per legem fidei.
28 לָכֵן נַחֲשֹׁב כִּי בֶאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה	28 Arbitramur enim justificari hominem per fidem sine operibus legis.
29 אוֹ הַאֱלֹהִים רַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא	29 An Judæorum Deus tantum ? nonne et gentium ? Immo et gentium :
30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה	30 quoniam quidem unus est Deus, qui justificat circumcisionem ex fide, et præputium per fidem.
31 וְעַתָּה הַמְבַטְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה	31 Legem ergo destruimus per fidem ? Absit : sed legem statuimus.