Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֶעֱמִיד וְהִטְבִּיל תַּלְמִידִים הַרְבֵּה מִיּוֹחָנָן	1 Le Seigneur sut que les Pharisiens étaient informés à son sujet; on disait qu’il faisait des disciples et baptisait plus que Jean.
2 וְאוּלָם יֵשׁוּעַ הוּא לֹא הִטְבִּיל כִּי אִם־תַּלְמִידָיו	2 En fait, ce n’était pas Jésus qui baptisait, mais ses disciples.
3 וַיַּעֲזֹב אֶת־אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ שֵׁנִית הַגָּלִילָה	3 Il quitta donc la Judée et se mit en route pour la Galilée.
4 וַיְהִי־לוֹ לַעֲבֹר בְּאֶרֶץ שֹׁמְרוֹן	4 Il lui fallait traverser la Samarie
5 וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר הִיא מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נְתָנָהּ יַעֲקֹב לִבְנוֹ לְיוֹסֵף	5 et c’est ainsi qu’il arriva à une ville de Samarie appelée Sichar, tout près de la terre que Jacob a donnée à son fils Joseph.
6 וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית	6 Et c’est là que se trouve le puits de Jacob. Jésus était fatigué de la marche et il s’assit auprès du puits. ’était l’heure de midi.
7 וַתָּבֹא אִשָּׁה מִשֹּׁמְרוֹן לִשְׁאָב־מָיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת	7 Arrive une femme de Samarie pour puiser de l’eau. Jésus lui dit: "Donne-moi à boire.”
8 כִּי תַלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֹכֶל	8 À ce moment ses disciples étaient partis à la ville pour acheter de quoi manger.
9 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה הַשֹּׁמְרוֹנִית הֵן יְהוּדִי אַתָּה וְאֵיכָכָה תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וְאָנֹכִי אִשָּׁה שֹׁמְרוֹנִית כִּי־לֹא יִתְעָרְבוּ הַיְּהוּדִים עִם־הַשֹּׁמְרוֹנִים	9 La Samaritaine lui répondit: "Vous êtes Juif. Comment pouvez-vous demander à boire à une Samaritaine comme moi?” (On sait que les Juifs ne veulent pas de rapports avec les Samaritains.)
10 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ לוּ יָדַעַתְּ אֶת־מַתַּת אֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאֹמֵר אֵלַיִךְ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת כִּי עַתָּה שָׁאַלְתְּ מִמֶּנּוּ וְנָתַן לָךְ מַיִם חַיִּים	10 Jésus lui dit: "Si tu connaissais le don de Dieu et si tu savais qui te demande à boire, c’est toi qui lui aurais demandé cette eau qui fait vivre, et il te l’aurait donnée.”
11 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי הֵן אֵין־לְךָ כְלִי לִשְׁאָב־בּוֹ וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה וּמֵאַיִן לְךָ אֵפוֹא מַיִם חַיִּים	11 Elle lui dit: "Seigneur, vous n’avez pas de seau et le puits est profond. Où trouvez-vous cette eau vive?
12 הַאַתָּה גָדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ אֶת־הַבְּאֵר הַזֹּאת וַיֵּשְׁתְּ מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּבְעִירוֹ	12 Notre père Jacob nous a donné ce puits après y avoir bu lui-même avec ses fils et ses troupeaux; êtes-vous plus grand que lui?”
13 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כָּל־הַשֹּׁתֶה מִן־הַמַּיִם הָאֵלֶּה יָשׁוּב וְיִצְמָא	13 Jésus lui dit: "Celui qui boit de cette eau aura encore soif,
14 וַאֲשֶׁר יִשְׁתֶּה מִן־הַמַּיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם כִּי הַמַּיִם אֲשֶׁר אֶתֶּן־לוֹ יִהְיוּ בְקִרְבּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נֹבְעִים לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים	14 mais celui qui boit de l’eau que je lui donnerai ne connaîtra plus jamais la soif. L’eau que je lui donnerai deviendra en lui une source intarissable de vie éternelle.”
15 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי תְּנָה־לִּי הַמַּיִם הָהֵם לְמַעַן לֹא־אֶצְמָא עוֹד וְלֹא אוֹסִיף לָבוֹא הֵנָּה לִשְׁאֹב	15 La femme lui dit: "Seigneur, donnez-moi donc de cette eau; je n’aurai plus soif et je n’aurai plus à venir en chercher ici.”
16 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ לְכִי וְקִרְאִי לְאִישֵׁךְ וְשׁוּבִי הֲלוֹם	16 Jésus répond: "Va, appelle ton mari et reviens.”
17 וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר אֵין לִי אִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ כֵּן דִּבַּרְתְּ אֵין לִי אִישׁ	17 Alors la femme lui dit: "Je n’ai pas de mari.” Jésus lui répond: "Tu dis que tu n’as pas de mari? Comme c’est vrai!
18 כִּי בְּעָלִים חֲמִשָּׁה הָיוּ לָךְ וַאֲשֶׁר לָךְ עַתָּה אֵינֶנּוּ בַּעְלֵךְ לָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ	18 Tu as eu cinq maris et celui que tu as maintenant n’est pas ton mari. Tu as dit vrai!”
19 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי רֹאָה אָנֹכִי כִּי נָבִיא אַתָּה	19 Alors la femme lui dit: "Seigneur, je vois que vous êtes un prophète.
20 אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה וְאַתֶּם אֹמְרִים כִּי יְרוּשָׁלַיִם הִיא הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר לְהִשְׁתַּחֲוֺת שָׁמָּה	20 Dites-moi: nos pères ont toujours adoré sur cette montagne; pourquoi donc dites-vous que Jérusalem est le Lieu où l’on doit adorer?”
21 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אִשָּׁה הַאֲמִינִי לִי כִּי תָבוֹא שָׁעָה אֲשֶׁר לֹא־בָהָר הַזֶּה אַף־לֹא בִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב	21 Jésus lui dit: "Femme, crois-moi, l’heure vient où vous adorerez le Père. Et alors ce ne sera pas: “sur cette montagne” ou: “à Jérusalem”.
22 אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר יָדָעְנוּ כִּי הַיְשׁוּעָה מִן־הַיְּהוּדִים הִיא	22 Vous adorez sans avoir la connaissance, et nous, nous adorons et nous savons où, parce que le salut vient des Juifs.
23 אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה וְעַתָּה הִיא אֲשֶׁר עֹבְדֵי אֵל־הָאֲמִתִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶּה חָפֵץ הָאָב	23 Mais l’heure vient, et elle est déjà là, où les vrais adorateurs adoreront le Père en esprit et en vérité. Alors ils seront des adorateurs du Père comme lui-même les désire.
24 הָאֱלֹהִים רוּחַ הוּא וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲוֺת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת	24 “Dieu est esprit; quand on adore, il faut adorer en esprit et en vérité.”
25 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה יָדַעְתִּי כִּי־יָבֹא הַמָּשִׁיחַ הַנִּקְרָא כְּרִיסְטוֹס הוּא בְּבֹאוֹ יַגִּיד לָנוּ אֶת־כֹּל	25 La femme alors lui dit: "Je sais que bientôt sera là le Messie (c’est-à-dire le Christ). Quand il sera là, il nous dira tout.”
26 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלָיִךְ	26 Jésus répond: "Je le suis, moi qui te parle.”
27 וַיְהִי הוּא מְדַבֵּר כָּכָה וְתַלְמִידָיו בָּאוּ וַיִּתְמְהוּ עַל־דַּבְּרוֹ עִם־אִשָּׁה אַךְ לֹא אָמַר־לוֹ אִישׁ מַה־זֶּה תִשְׁאַל אוֹ מַה־תְּדַבֵּר עִמָּהּ	27 À ce moment-là revinrent les disciples, et ils s’étonnaient de le voir parler avec une femme. Pourtant aucun d’entre eux n’osa lui demander: "Que cherches-tu?” ou: "Pourquoi lui parles-tu?”
28 וַתַּעֲזֹב הָאִשָּׁה אֶת־כַּדָּהּ וַתֵּלֶךְ הָעִירָה וַתֹּאמֶר אֶל־הָאֲנָשִׁים	28 Quant à la femme, elle laissa là sa cruche et s’en alla à la ville en courant. Elle dit aux gens:
29 בֹּאוּ וּרְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר הִגִּיד לִי כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הֲכִי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ	29 "Venez voir quelqu’un qui m’a dit tout ce que j’ai fait! Et si c’était le Christ?”
30 וַיֵּצְאוּ מִן־הָעִיר וַיָּבֹאוּ אֵלָיו	30 Voici donc qu’ils sortent de la ville pour aller le trouver.
31 טֶרֶם יָבֹאוּ וְתַלְמִידָיו בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר אֱכֹל־נָא אֲדֹנִי	31 Pendant ce temps les disciples lui disaient: "Maître, mange!”
32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֶשׁ־לִי אֹכֶל לֶאֱכֹל אֲשֶׁר אַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם	32 Il leur répondit: "La nourriture que je dois manger, vous ne la connaissez pas.”
33 וַיֹּאמְרוּ הַתַּלְמִידִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲכִי הֵבִיא לוֹ אִישׁ לֶאֱכֹל	33 Alors ils se dirent les uns aux autres: "Peut-être quelqu’un lui a-t-il apporté à manger?”
34 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַאֲכָלִי הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן שֹׁלְחִי וּלְהַשְׁלִים מַעֲשֵׂהוּ	34 Mais Jésus leur dit: "Ma nourriture, c’est de faire la volonté de celui qui m’a envoyé et de mener à bien son œuvre.
35 הֲלֹא אַתֶּם תֹּאמְרוּ כִּי־עוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְהַקָּצִיר בָּא הִנֵּה אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ הַשָּׂדוֹת כִּי־כְבָר הִלְבִּינוּ לַקָּצִיר	35 Vous avez dit, n’est-ce pas: Dans quatre mois ce sera la moisson. Alors je vous dis: Ouvrez les yeux et regardez les champs. Déjà ils blanchissent, et ce sera la moisson.
36 וְהַקּוֹצֵר יִקַּח שְׂכָרוֹ וְיֶאֱסֹף תְּבוּאָה לְחַיֵּי עוֹלָמִים לְמַעַן יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו גַּם הַזֹּרֵעַ גַּם הַקּוֹצֵר	36 Voici le moissonneur qui reçoit son salaire et amasse du grain pour la vie éternelle, et alors le semeur se réjouit avec le moissonneur.
37 כִּי בָזֹאת אֱמֶת הַמָּשָׁל כִּי זֶה זֹרֵעַ וְאַחֵר יִקְצֹר	37 “On a raison de dire que l’un sème et l’autre moissonne,
38 אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר אֶת־אֲשֶׁר לֹא עֲמַלְתֶּם בּוֹ וַאֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם נִכְנַסְתֶּם בַּעֲמָלָם	38 car je vous ai envoyés moissonner là où vous n’aviez pas peiné. D’autres avaient peiné, et vous avez repris leur travail.”
39 וַיַּאֲמִינוּ בוֹ שֹׁמְרוֹנִים רַבִּים מִן־הָעִיר הַהִיא עַל־דְּבַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵעִידָה לֵאמֹר הוּא הִגִּיד לִי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי	39 Dans cette ville beaucoup de Samaritains crurent à cause de la femme qui affirmait: "Il m’a dit tout ce que j’avais fait.”
40 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו הַשֹּׁמְרוֹנִים וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם וַיֵּשֶׁב שָׁם יוֹמָיִם	40 Quand les Samaritains étaient venus trouver Jésus, ils lui avaient demandé de s’arrêter chez eux, et il y resta deux jours.
41 וְעוֹד רַבִּים מֵהֵמָּה הֶאֱמִינוּ בוֹ בַּעֲבוּר דְּבָרוֹ	41 Il y en eut beaucoup plus qui crurent à cause de sa parole;
42 וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָאִשָּׁה מֵעַתָּה לֹא־בַעֲבוּר מַאֲמָרֵךְ נַאֲמִין כִּי בְאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וַנֵּדַע כִּי־אָמְנָם זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם	42 et ils disaient à la femme: "Maintenant nous croyons, non pas à cause de ce que tu as raconté, mais parce que nous l’avons écouté. Nous savons qu’il est vraiment le Sauveur du monde.”
43 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנֵי הַיָּמִים וַיֵּצֵא מִשָּׁם לָלֶכֶת הַגָּלִילָה	43 Après ces deux jours, Jésus repartit pour la Galilée.
44 אַף כִּי הוּא יֵשׁוּעַ הֵעִיד כִּי נָבִיא בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֵינֶנּוּ נִכְבָּד	44 Jésus a affirmé qu’un prophète n’est pas honoré dans son propre pays.
45 וַיְהִי הוּא בָא אֶרֶץ הַגָּלִיל וַיַּאַסְפֻהוּ אַנְשֵׁי הַגָּלִיל כִּי רָאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי הֶחָג כִּי גַם־הֵם עָלוּ לָחֹג אֶת־הֶחָג	45 Cependant, quand il se trouva en Galilée, les Galiléens lui firent bon accueil, car eux aussi étaient allés à Jérusalem pour la fête et ils avaient vu tout ce que Jésus avait fait durant cette fête.
46 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל מְקוֹם שֹוּמוֹ הַמַּיִם לְיָיִן וְאִישׁ הָיָה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם	46 C’est alors que Jésus vint de nouveau à Cana de Galilée où il avait changé l’eau en vin. Il y avait à Capharnaüm un fonctionnaire du roi dont le fils était malade.
47 וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי קָרַב לָמוּת	47 Quand il apprit que Jésus était retourné de Judée en Galilée, il vint le trouver et lui demanda de descendre pour guérir son fils, car il était près de mourir.
48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ	48 Jésus lui dit: "Tant que vous ne voyez pas des signes et des miracles, vous ne croyez pas!”
49 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי	49 Le fonctionnaire lui dit: "Seigneur, venez avant que mon enfant soit mort.”
50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֶךְ־לְךָ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ	50 Jésus lui dit: "Va, ton fils est bien vivant.” Cet homme crut à la parole que Jésus lui disait et il partit.
51 וַיְהִי בְרִדְתּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ עֲבָדָיו וַיְבַשְּׂרוּ אֹתוֹ כִּי־חַי בְּנוֹ	51 Il était déjà dans la descente quand il rencontra ses serviteurs qui venaient lui dire que son enfant vivait.
52 וַיִּדְרשׁ מֵאִתָּם אֶת־הַשָּׁעָה אֲשֶׁר־בָּהּ רָוַח לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תְּמוֹל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית עֲזָבַתּוּ הַקַּדָּחַת	52 Aussitôt il leur demanda à quelle heure il s’était trouvé mieux, et ils répondirent: "La fièvre est tombée hier un peu après midi.”
53 וַיֵּדַע אָבִיו כִּי הָיְתָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ יֵשׁוּעַ בִּנְךָ חָי וַיַּאֲמֵן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ	53 Le père reconnut alors que c’était l’heure où Jésus lui avait dit: ‘Ton fils est bien vivant.’ Et il devint croyant, lui et toute sa famille.
54 זֶה הוּא הָאוֹת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בְּבֹאוֹ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל	54 C’est là le deuxième signe miraculeux que Jésus a fait; il venait de rentrer de Judée en Galilée.