Jó 37

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Super hoc expavit cor meum et emotum est de loco suo.	1 אַף־לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקֹומֹו
2 Audite fremitum vocis eius et murmur de ore illius procedens.	2 שִׁמְעוּ שָׁמֹועַ בְּרֹגֶז קֹלֹו וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא
3 Subter omnes caelos ipsum revolvit, et lumen illius super terminos terrae.	3 תַּחַת־כָּל־הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאֹורֹו עַל־כַּנְפֹות הָאָרֶץ
4 Post eum rugiet sonitus, tonabit voce magnitudinis suae; et non retardabit, cum audita fuerit vox eius.	4 אַחֲרָיו ׀ יִשְׁאַג־קֹול יַרְעֵם בְּקֹול גְּאֹונֹו וְלֹא יְעַקְּבֵם כִּי־יִשָּׁמַע קֹולֹו
5 Tonabit Deus in voce sua mirabiliter, qui facit magna et inscrutabilia.	5 יַרְעֵם אֵל בְּקֹולֹו נִפְלָאֹות עֹשֶׂה גְדֹלֹות וְלֹא נֵדָע
6 Qui praecipit nivi, ut descendat in terram, et hiemis pluviis et imbri, ut roborentur.	6 כִּי לַשֶּׁלַג ׀ יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרֹות עֻזֹּו
7 Qui in manu omnium hominum signat, ut noverint singuli opera sua.	7 בְּיַד־כָּל־אָדָם יַחְתֹּום לָדַעַת כָּל־אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ
8 Ingredietur bestia latibulum et in antro suo morabitur.	8 וַתָּבֹא חַיָּה בְמֹו־אָרֶב וּבִמְעֹונֹתֶיהָ תִשְׁכֹּן
9 Ab interioribus egredietur tempestas, et ab Arcturo frigus.	9 מִן־הַחֶדֶר תָּבֹוא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה
10 Flante Deo, datur gelu, et expansio aquarum solidatur.	10 מִנִּשְׁמַת־אֵל יִתֶּן־קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק
11 Fulgur proicitur a nube, et nubes spargunt lumen suum;	11 אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אֹורֹו
12 quae lustrant per circuitum, quocumque eas voluntas gubernantis duxerit, ad omne, quod praeceperit illis super faciem orbis terrarum,	12 וְהוּא מְסִבֹּות ׀ מִתְהַפֵּךְ [בְּתַחְבּוּלָתֹו כ] (בְּתַחְבּוּלֹתָיו ק) לְפָעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם ׀ עַל־פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה
13 sive in castigatione terrae suae, sive in misericordia eas iusserit inveniri.	13 אִם־לְשֵׁבֶט אִם־לְאַרְצֹו אִם־לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ
14 Ausculta haec, Iob; sta et considera mirabilia Dei.	14 הַאֲזִינָה זֹּאת אִיֹּוב עֲמֹד וְהִתְבֹּונֵן ׀ נִפְלְאֹות אֵל
15 Numquid scis quando praeceperit Deus, ut ostenderent lucem nubes eius?	15 הֲתֵדַע בְּשׂוּם־אֱלֹוהַּ עֲלֵיהֶם וְהֹופִיעַ אֹור עֲנָנֹו
16 Numquid nosti semitas nubium magnas et mirabilia perfecti scientia?	16 הֲתֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָב מִפְלְאֹות תְּמִים דֵּעִים
17 Nonne vestimenta tua calida sunt, cum quieverit terra austro?	17 אֲשֶׁר־בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרֹום
18 Tu forsitan cum eo expandisti caelos, qui solidissimi, quasi aere, fusi sunt?	18 תַּרְקִיעַ עִמֹּו לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק
19 Ostende nobis quid dicamus illi; nos disponere verba nescimus propter tenebras.	19 הֹודִיעֵנוּ מַה־נֹּאמַר לֹו לֹא־נַעֲרֹךְ מִפְּנֵי־חֹשֶׁךְ
20 Quis narrabit ei, quae loquor? Et, si locutus fuerit, homo deglutietur.	20 הַיְסֻפַּר־לֹו כִּי אֲדַבֵּר אִם־אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע
21 At nunc non vident lucem: aer offuscatus est nubibus, sed ventus transiens fugabit eas.	21 וְעַתָּה ׀ לֹא רָאוּ אֹור בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם
22 Ab aquilone splendor auri venit; et circa Deum terribilis maiestas.	22 מִצָּפֹון זָהָב יֶאֱתֶה עַל־אֱלֹוהַּ נֹורָא הֹוד
23 Omnipotentem attingere non possumus: magnus fortitudine; et iudicium et multam iustitiam deprimere non potest.	23 שַׁדַּי לֹא־מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב־צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה
24 Ideo timebunt eum homines, non contemplabitur omnes, qui sibi videntur corde sapientes ”.	24 לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא־יִרְאֶה כָּל־חַכְמֵי־לֵב׃ פ