Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו	1 Salito su una barca, passò all’altra riva e giunse nella sua città.
2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך	2 Ed ecco, gli portavano un paralitico disteso su un letto. Gesù, vedendo la loro fede, disse al paralitico: «Coraggio, figlio, ti sono perdonati i peccati».
3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא	3 Allora alcuni scribi dissero fra sé: «Costui bestemmia».
4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם	4 Ma Gesù, conoscendo i loro pensieri, disse: «Perché pensate cose malvagie nel vostro cuore?
5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך	5 Che cosa infatti è più facile: dire “Ti sono perdonati i peccati”, oppure dire “Àlzati e cammina”?
6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך	6 Ma, perché sappiate che il Figlio dell’uomo ha il potere sulla terra di perdonare i peccati: Àlzati – disse allora al paralitico –, prendi il tuo letto e va’ a casa tua».
7 ויקם וילך לביתו	7 Ed egli si alzò e andò a casa sua.
8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם	8 Le folle, vedendo questo, furono prese da timore e resero gloria a Dio che aveva dato un tale potere agli uomini.
9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך	9 Andando via di là, Gesù vide un uomo, chiamato Matteo, seduto al banco delle imposte, e gli disse: «Seguimi». Ed egli si alzò e lo seguì.
10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו	10 Mentre sedeva a tavola nella casa, sopraggiunsero molti pubblicani e peccatori e se ne stavano a tavola con Gesù e con i suoi discepoli.
11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם	11 Vedendo ciò, i farisei dicevano ai suoi discepoli: «Come mai il vostro maestro mangia insieme ai pubblicani e ai peccatori?».
12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים	12 Udito questo, disse: «Non sono i sani che hanno bisogno del medico, ma i malati.
13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה	13 Andate a imparare che cosa vuol dire: Misericordia io voglio e non sacrifici. Io non sono venuto infatti a chiamare i giusti, ma i peccatori».
14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים	14 Allora gli si avvicinarono i discepoli di Giovanni e gli dissero: «Perché noi e i farisei digiuniamo molte volte, mentre i tuoi discepoli non digiunano?».
15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו	15 E Gesù disse loro: «Possono forse gli invitati a nozze essere in lutto finché lo sposo è con loro? Ma verranno giorni quando lo sposo sarà loro tolto, e allora digiuneranno.
16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה	16 Nessuno mette un pezzo di stoffa grezza su un vestito vecchio, perché il rattoppo porta via qualcosa dal vestito e lo strappo diventa peggiore.
17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו	17 Né si versa vino nuovo in otri vecchi, altrimenti si spaccano gli otri e il vino si spande e gli otri vanno perduti. Ma si versa vino nuovo in otri nuovi, e così l’uno e gli altri si conservano».
18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה	18 Mentre diceva loro queste cose, giunse uno dei capi, gli si prostrò dinanzi e disse: «Mia figlia è morta proprio ora; ma vieni, imponi la tua mano su di lei ed ella vivrà».
19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו	19 Gesù si alzò e lo seguì con i suoi discepoli.
20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו	20 Ed ecco, una donna, che aveva perdite di sangue da dodici anni, gli si avvicinò alle spalle e toccò il lembo del suo mantello.
21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע	21 Diceva infatti tra sé: «Se riuscirò anche solo a toccare il suo mantello, sarò salvata».
22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא	22 Gesù si voltò, la vide e disse: «Coraggio, figlia, la tua fede ti ha salvata». E da quell’istante la donna fu salvata.
23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר	23 Arrivato poi nella casa del capo e veduti i flautisti e la folla in agitazione, Gesù
24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו	24 disse: «Andate via! La fanciulla infatti non è morta, ma dorme». E lo deridevano.
25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה	25 Ma dopo che la folla fu cacciata via, egli entrò, le prese la mano e la fanciulla si alzò.
26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא	26 E questa notizia si diffuse in tutta quella regione.
27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד	27 Mentre Gesù si allontanava di là, due ciechi lo seguirono gridando: «Figlio di Davide, abbi pietà di noi!».
28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	28 Entrato in casa, i ciechi gli si avvicinarono e Gesù disse loro: «Credete che io possa fare questo?». Gli risposero: «Sì, o Signore!».
29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם	29 Allora toccò loro gli occhi e disse: «Avvenga per voi secondo la vostra fede».
30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש	30 E si aprirono loro gli occhi. Quindi Gesù li ammonì dicendo: «Badate che nessuno lo sappia!».
31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא	31 Ma essi, appena usciti, ne diffusero la notizia in tutta quella regione.
32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד	32 Usciti costoro, gli presentarono un muto indemoniato.
33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל	33 E dopo che il demonio fu scacciato, quel muto cominciò a parlare. E le folle, prese da stupore, dicevano: «Non si è mai vista una cosa simile in Israele!».
34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים	34 Ma i farisei dicevano: «Egli scaccia i demòni per opera del principe dei demòni».
35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם	35 Gesù percorreva tutte le città e i villaggi, insegnando nelle loro sinagoghe, annunciando il vangelo del Regno e guarendo ogni malattia e ogni infermità.
36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה	36 Vedendo le folle, ne sentì compassione, perché erano stanche e sfinite come pecore che non hanno pastore.
37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים	37 Allora disse ai suoi discepoli: «La messe è abbondante, ma sono pochi gli operai!
38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו	38 Pregate dunque il signore della messe, perché mandi operai nella sua messe!».