| 1 ויען אליפז התימני ויאמר | 1 Eliphaz de Témân prit la parole et dit: |
| 2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל | 2 Si on t'adresse la parole, le supporteras-tu? Mais qui pourrait garder le silence! |
| 3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק | 3 Vois, tu faisais la leçon à beaucoup d'autres, tu rendais vigueur aux mains débiles; |
| 4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ | 4 tes propos redressaient l'homme qui chancelle, fortifiaient les genoux qui ploient. |
| 5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל | 5 Et maintenant, ton tour venu, tu perds patience, atteint toi-même, te voilà tout bouleversé! |
| 6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך | 6 Ta piété ne t'inspire-t-elle pas confiance, ta vie intègre n'est-elle pas ton assurance? |
| 7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו | 7 Souviens-toi: quel est l'innocent qui a péri? Où donc a-t-on vu des justes exterminés? |
| 8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו | 8 Je parle d'expérience: ceux qui labourent l'iniquité et sèment le malheur, les moissonnent. |
| 9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו | 9 Sous l'haleine de Dieu ils périssent, au souffle de sa colère ils sont anéantis. |
| 10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו | 10 Les rugissements du lion, les cris du fauve, comme les crocs des lionceaux sont brisés. |
| 11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו | 11 Le lion périt faute de proie, et les petits de la lionne se dispersent. |
| 12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו | 12 J'ai eu aussi une révélation furtive, mon oreille en a perçu le murmure. |
| 13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים | 13 A l'heure où les rêves agitent confusément l'esprit, quand une torpeur envahit les humains, |
| 14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד | 14 un frisson d'épouvante me saisit et remplit tous mes os d'effroi. |
| 15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי | 15 Un souffle glissa sur ma face, hérissa le poil de ma chair. |
| 16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע | 16 Quelqu'un se dressa... je ne reconnus pas son visage, mais l'image restait devant mes yeux. Unsilence... puis une voix se fit entendre: |
| 17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר | 17 "Un mortel est-il juste devant Dieu, en face de son Auteur, un homme serait-il pur? |
| 18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה | 18 A ses serviteurs mêmes, Dieu ne fait pas confiance, et il convainc ses anges d'égarement. |
| 19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש | 19 Que dire des hôtes de ces maisons d'argile, posées elles-mêmes sur la poussière? On les écrase commeune mite; |
| 20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו | 20 un jour suffit à les pulvériser. A jamais ils disparaissent, car nul ne les ramène, |
| 21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה | 21 Leur piquet de tente est arraché, et ils meurent dénués de sagesse." |
