1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים | 1 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם |
2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים | 2 וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאֹופִים |
3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם | 3 וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקֹום אֲשֶׁר יֹוסֵף אָסוּר שָׁם |
4 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר | 4 וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת־יֹוסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר |
5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר | 5 וַיַּחַלְמוּ חֲלֹום שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמֹו בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרֹון חֲלֹמֹו הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר |
6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים | 6 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יֹוסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים |
7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום | 7 וַיִּשְׁאַל אֶת־סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתֹּו בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיֹּום |
8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי | 8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלֹום חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף הֲלֹוא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ־נָא לִי |
9 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני | 9 וַיְסַפֵּר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־חֲלֹמֹו לְיֹוסֵף וַיֹּאמֶר לֹו בַּחֲלֹומִי וְהִנֵּה־גֶפֶן לְפָנָי |
10 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים | 10 וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים |
11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה | 11 וְכֹוס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כֹּוס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת־הַכֹּוס עַל־כַּף פַּרְעֹה |
12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם | 12 וַיֹּאמֶר לֹו יֹוסֵף זֶה פִּתְרֹנֹו שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם |
13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו | 13 בְּעֹוד ׀ שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל־כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כֹוס־פַּרְעֹה בְּיָדֹו כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשֹׁון אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ |
14 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה | 14 כִּי אִם־זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ־נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל־פַּרְעֹה וְהֹוצֵאתַנִי מִן־הַבַּיִת הַזֶּה |
15 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור | 15 כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבֹּור |
16 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי | 16 וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טֹוב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל־יֹוסֵף אַף־אֲנִי בַּחֲלֹומִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי |
17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי | 17 וּבַסַּל הָעֶלְיֹון מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעֹוף אֹכֵל אֹתָם מִן־הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי |
18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם | 18 וַיַּעַן יֹוסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנֹו שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם |
19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך | 19 בְּעֹוד ׀ שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אֹותְךָ עַל־עֵץ וְאָכַל הָעֹוף אֶת־בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ |
20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו | 20 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי יֹום הֻלֶּדֶת אֶת־פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל־עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ ׀ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת־רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתֹוךְ עֲבָדָיו |
21 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה | 21 וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכֹּוס עַל־כַּף פַּרְעֹה |
22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף | 22 וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יֹוסֵף |
23 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו | 23 וְלֹא־זָכַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־יֹוסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ׃ פ |