Salmos 59

BIBLIA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Del maestro de coro. «No destruyas». De David. A media voz. Cuando Saúl mandó a vigilar su casa con el fin de matarle.	1 לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַבַּיִת לַהֲמִיתֹו
2 ¡Líbrame de mis enemigos, oh Dios mío, de mis agresores protégeme,	2 הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי ׀ אֱלֹהָי מִּמִתְקֹומְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי
3 líbrame de los agentes de mal, de los hombres sanguinarios sálvame!	3 הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הֹושִׁיעֵנִי
4 Mira que acechan a mi alma, poderosos se conjuran contra mí; sin rebeldía ni pecado en mí, Yahveh,	4 כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִים לֹא־פִשְׁעִי וְלֹא־חַטָּאתִי יְהוָה
5 sin culpa alguna, corren y se aprestan. Despiértate, ven a mi encuentro y mira,	5 בְּלִי־עָוֹן יְרוּצוּן וְיִכֹּונָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה
6 tú, Yahveh, Dios Sebaot, Dios de Israel, álzate a visitar a todos los gentiles, no te apiades de ninguno de esos traidores pérfidos. Pausa.	6 וְאַתָּה יְהוָה־אֱלֹהִים ׀ צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל־הַגֹּויִם אַל־תָּחֹן כָּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה
7 Regresan a la tarde, aúllan como perros, rondan por la ciudad.	7 יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסֹובְבוּ עִיר
8 Míralos desbarrar a boca llena, espadas en sus labios: «¿Hay alguno que oiga?»	8 הִנֵּה ׀ יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבֹות בְּשִׂפְתֹותֵיהֶם כִּי־מִי שֹׁמֵעַ
9 Mas tú, Yahveh, te ríes de ellos, tú te mofas de todos los gentiles.	9 וְאַתָּה יְהוָה תִּשְׂחַק־לָמֹו תִּלְעַג לְכָל־גֹּויִם
10 Oh fuerza mía, hacia ti miro. Pues es Dios mi ciudadela,	10 עֻזֹּו אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי
11 el Dios de mi amor viene a mi encuentro. Dios me hará desafiar a los que me asechan.	11 אֱלֹהֵי [חַסְדֹּו כ] (חַסְדִּי ק) יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי
12 ¡Oh, no los mates, no se olvide mi pueblo, dispérsalos con tu poder, humíllalos, oh Señor, nuestro escudo!	12 אַל־תַּהַרְגֵם ׀ פֶּן־יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמֹו בְחֵילְךָ וְהֹורִידֵמֹו מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי
13 Pecado es en su boca la palabra de sus labios; ¡queden, pues, presos en su orgullo, por la blasfemia, por la mentira que vocean!	13 חַטַּאת־פִּימֹו דְּבַר־שְׂפָתֵימֹו וְיִלָּכְדוּ בִגְאֹונָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ
14 ¡Suprime con furor, suprímelos, no existan más! Y se sepa que Dios domina en Jacob, hasta los confines de la tierra. Pausa.	14 כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמֹו וְיֵדְעוּ כִּי־אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה
15 Regresan a la tarde, aúllan como perros, rondan por la ciudad;	15 וְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסֹובְבוּ עִיר
16 vedlos buscando qué comer, hasta que no están hartos van gruñendo.	16 הֵמָּה [יְנוּעוּן כ] (יְנִיעוּן ק) לֶאֱכֹל אִם־לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ
17 Yo, en cambio, cantaré tu fuerza, aclamaré tu amor a la mañana; pues tú has sido para mí una ciudadela, un refugio en el día de mi angustia.	17 וַאֲנִי ׀ אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנֹוס בְּיֹום צַר־לִי
18 Oh fuerza mía, para ti salmodiaré, pues es Dios mi ciudadela, el Dios de mi amor.	18 עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי
	19 וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת־שֵׁם יְהוָה וּמִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ אֶת־כְּבֹודֹו כִּי־יָבֹוא כַנָּהָר צָר רוּחַ יְהוָה נֹסְסָה בֹו
	20 וּבָא לְצִיֹּון גֹּואֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה
	21 וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אֹותָם אָמַר יְהוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם׃ ס