Actes des Apôtres 23

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Paul regarda un moment le Sanhédrin, puis il leur dit: "Frères, je n’ai rien à me reprocher devant Dieu pour la façon dont j’ai agi jusqu’ici.”	1 ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה
2 Sur ce, le grand prêtre Ananias ordonna à ses assistants de le frapper sur la bouche.	2 ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו
3 Mais Paul lui adressa ces mots: "C’est Dieu qui va te frapper, muraille blanchie! Tu es là pour me juger selon la Loi, et tu violes la Loi en ordonnant de me frapper.”	3 ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה
4 Les assistants lui dirent: "Tu oses insulter le grand prêtre de Dieu?”	4 ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף
5 Paul répondit: "Frères, je ne savais pas qu’il était le grand prêtre. Bien sûr il est écrit: Tu ne maudiras pas le chef de ton peuple.”	5 ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר
6 Paul savait qu’une partie d’entre eux étaient Saducéens, et les autres Pharisiens, c’est pourquoi il s’écria en plein Sanhédrin: "Frères, je suis Pharisien, fils de Pharisiens, c’est pour notre espérance que je suis mis en accusation, pour la résurrection des morts!”	6 ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין
7 À ces mots, les Pharisiens et les Saducéens entrèrent en conflit, et l’assemblée se divisa.	7 ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון
8 Car les Saducéens disent qu’il n’y a pas de résurrection, et pas davantage d’anges ou d’esprit, alors que les Pharisiens admettent l’un et l’autre.	8 כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם
9 Il y eut donc un grand vacarme. Quelques maîtres de la Loi du parti des Pharisiens se levèrent pour déclarer: "Nous ne voyons rien à reprocher à cet homme: peut-être qu’un esprit ou un ange lui a parlé.”	9 ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים
10 Le conflit prenait des proportions et le commandant eut peur qu’ils ne mettent Paul en pièces. Il ordonna à la troupe de descendre et de le leur reprendre pour le conduire à la forteresse.	10 והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד
11 La nuit suivante le Seigneur vint à Paul et lui dit: "Courage! Tu as été mon témoin à Jérusalem, il faut que tu le sois pareillement à Rome.”	11 ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי
12 Quand il fit jour, un certain nombre de Juifs firent un complot. Ils s’engagèrent sous peine de malédiction à ne rien manger ni boire tant qu’ils n’auraient pas tué Paul.	12 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס
13 Ils étaient plus de quarante à avoir fait ensemble ce serment.	13 ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים
14 Quelques-uns d’entre eux allèrent trouver les grands prêtres et les Anciens et leur dirent: "Nous nous sommes engagés sous peine de malédiction à ne rien avaler jusqu’à ce que nous ayons tué Paul.	14 ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס
15 Allez donc trouver le commandant avec les Anciens, et demandez-lui d’amener Paul parce que vous voulez examiner à fond son cas. Et nous, avant qu’il n’approche, nous sommes là pour le tuer.	15 ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם
16 Le fils de la sœur de Paul entendit parler du complot qui se tramait. Il alla à la forteresse pour le lui faire savoir.	16 וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס
17 Paul appela alors l’un des centurions et lui dit: "Conduis donc ce garçon au commandant, il a une information à lui donner.”	17 ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו
18 L’autre l’emmena chez le commandant auquel il dit: "Le prisonnier Paul vient de m’appeler pour me demander de t’amener ce garçon. Il a quelque chose à te dire.”	18 ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך
19 Le commandant le prit par le bras et, une fois seuls, il posa la question: "Quelle nouvelle as-tu pour moi?”	19 ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה הוא זה אשר לך להודיעני
20 Et le garçon lui dit: "Les Juifs ont pris une décision; ils vont te demander de faire descendre Paul demain au Sanhédrin sous le prétexte qu’ils veulent regarder son cas de plus près.	20 ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו
21 Mais toi, ne les crois pas. Il y a là plus de quarante hommes qui se sont engagés sous peine de malédiction à ne pas manger ni boire avant de l’avoir tué, et ils le guettent. Ils sont prêts et n’attendent que ta réponse.”	21 ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך
22 Le commandant renvoya le garçon avec cette recommandation: "Ne dis surtout à personne que tu m’as révélé cette affaire.”	22 וישלח שר האלף את הבחור ויצוהו לבלתי אמר לאיש כי גלה לו את הדבר הזה
23 Il appela alors deux centurions et leur dit: "Tenez prêts 200 soldats pour aller à Césarée, et avec eux 70 chevaux et 200 auxiliaires. Départ au troisième quart de la nuit.	23 ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן השעה השלישית בלילה
24 Vous préparerez des montures pour y faire monter Paul et le mettre en sûreté chez le gouverneur Félix.”	24 ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון
25 Il écrivit ensuite une lettre qui disait:	25 ויכתב אגרת וזה תכן דבריה
26 "Claudius Lysias envoie ses respects à son Excellence le gouverneur Félix.	26 קלודיוס לוסיאס אל פיליכס ההגמון האדיר שלום
27 Les Juifs s’étaient emparés de cet homme et ils étaient sur le point de le tuer. J’ai su qu’il était romain, aussi je suis intervenu avec la troupe et je l’ai enlevé.	27 את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא
28 J’ai voulu savoir de quoi ils l’accusaient et je l’ai amené à leur Sanhédrin.	28 ובאשר חפצתי לדעת על מה שמנו אתו הורדתיו אל הסנהדרין שלהם
29 Là j’ai vu qu’on l’accusait pour des histoires de leur loi, mais qu’il n’y avait aucun crime qui mérite la mort ou la prison.	29 ואמצא כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות
30 Maintenant on m’informe d’un complot qu’ils ont monté contre lui; je te l’envoie donc et je fais savoir à ses accusateurs qu’ils aillent te parler à son sujet.”	30 ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום
31 Les soldats prirent Paul conformément aux ordres reçus et, de nuit, ils partirent avec lui pour Antipatris.	31 ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס
32 Le lendemain ils revinrent à la citadelle, laissant les cavaliers continuer avec lui.	32 וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד
33 Ceux-ci remirent la lettre au gouverneur et lui présentèrent Paul.	33 והמה באו אל קסרין ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס
34 Le gouverneur s’informa, demanda de quelle contrée Paul était ressortissant et, quand il sut qu’il était de Cilicie, il déclara:	34 ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר
35 "Je t’entendrai quand tes accusateurs se présenteront.” Après quoi il ordonna de le garder dans le palais d’Hérode.	35 אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס