Livre de Néhémie 13

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 En ce temps-là on fit la lecture du livre de Moïse devant le peuple. Or il y était écrit: - “L’Ammonite et le Moabite seront toujours exclus de l’assemblée de Dieu,	1 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם
2 car ils ne sont pas venus à la rencontre des Israélites avec du pain et de l’eau. Au contraire ils ont payé Balaam pour les maudire, mais notre Dieu a changé la malédiction en bénédiction.”	2 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה
3 Après avoir entendu la Loi, on mit à l’écart d’Israël tous les étrangers.	3 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל
4 Mais avant cela, le prêtre Élyachib avait été chargé des salles du Temple de notre Dieu. Comme il était de la famille de Tobiyas,	4 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה
5 il lui avait arrangé une vaste salle où l’on déposait autrefois les offrandes, l’encens, les objets sacrés, la dîme du blé, du vin et de l’huile, en un mot: la part des lévites, des chantres et des portiers, et ce qu’on en prélevait pour les prêtres.	5 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים
6 En ce temps-là, j’étais absent de Jérusalem, car dans la trente-deuxième année du règne d’Artaxerxès, roi de Babylone, j’étais retourné auprès du roi. Mais au bout d’un certain temps, j’avais demandé au roi la permission	6 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך
7 de revenir à Jérusalem; c’est là que j’avais appris la mauvaise action qu’Élyachib avait faite pour plaire Tobiyas; il lui avait arrangé une salle dans la cour du Temple de Dieu.	7 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים
8 Cela ne me plaisait pas du tout; j’ai donc jeté dans la cour, hors de la salle, tous les meubles de Tobiyas,	8 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה
9 et j’ai ordonné de purifier les salles. Ensuite j’y ai remis les objets du Temple de Dieu, les offrandes et l’encens.	9 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה
10 J’avais appris également que les parts des lévites ne rentraient plus et que les lévites et les chantres chargés du service, étaient retournés chacun vers leurs champs.	10 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה
11 Aussi, j’ai secoué sévèrement les fonctionnaires. Je leur ai dit: - “Pourquoi le Temple de Dieu est-il à l’abandon?” J’ai rassemblé les lévites et je les ai rétablis dans leur fonction.	11 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם
12 Alors tout le peuple de Juda a apporté de nouveau dans les magasins, la dîme du blé, du vin et de l’huile.	12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות
13 J’ai confié les magasins au prêtre Chélémyas, au scribe Sadoq, à Pédayas qui était lévite, et pour les aider je leur ai donné Hanan fils de Zakou, fils de Mattanyas. Ils avaient la réputation d’être honnêtes, et ils étaient chargés de la répartition à leurs frères.	13 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם
14 Souviens-toi, mon Dieu, de ce que j’ai fait là, n’oublie pas les bonnes œuvres que j’ai accomplies pour le Temple de mon Dieu et pour ses lois.	14 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו
15 En ce temps-là j’ai vu, un jour de sabbat, des hommes qui foulaient des raisins dans le pressoir; d’autres transportaient des gerbes de blé, les chargeaient sur des ânes avec du vin, des raisins, des figues et toutes sortes d’autres fardeaux, et ils les apportaient à Jérusalem le jour du sabbat. Alors je les ai avertis de ne pas vendre ces produits.	15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד
16 À Jérusalem même, des Tyriens qui y habitaient faisaient venir du poisson et des produits de toutes sortes pour les vendre aux Judéens le jour du sabbat.	16 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם
17 J’ai secoué sévèrement les nobles de Juda, je leur ai dit: - “Quelle chose honteuse vous faites là! Vous profanez le jour du sabbat!	17 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת
18 Vos pères aussi ont fait cela et Dieu a fait venir tout ce malheur sur nous et sur cette ville. Et vous, vous augmentez encore la colère de Dieu contre Israël en profanant le sabbat!”	18 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת
19 Aussi ai-je ordonné de fermer les battants des portes de Jérusalem dès qu’elles commençaient à être dans l’ombre au début du sabbat, et d’attendre la fin du sabbat pour les ouvrir de nouveau. J’ai placé aux portes quelques-uns de mes hommes pour voir qu’aucun fardeau n’entre en ville le jour du sabbat.	19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת
20 Une ou deux fois des marchands, des trafiquants de toute espèce, avaient passé la nuit hors de Jérusalem,	20 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים
21 mais je les ai prévenus: - “Pourquoi passez-vous la nuit près du rempart? Si vous recommencez, je vous arrête!” Du coup, ils ne sont plus revenus un jour de sabbat.	21 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת
22 J’ai ordonné aux lévites de se purifier et de venir garder les portes afin de faire respecter le jour du sabbat. Pour cela aussi, souviens-toi de moi, mon Dieu. Aie pitié de moi dans ta grande miséricorde.	22 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך
23 En ces jours-là encore, j’ai vu des Juifs qui avaient épousé des femmes d’Ashdod, des Ammonites ou des Moabites.	23 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות
24 La moitié de leurs fils parlaient la langue d’Ashdod ou de tel ou tel peuple, et ne savaient pas le judéen.	24 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם
25 Je leur ai fait des reproches et je les ai maudits; j’en ai même frappé quelques-uns, je leur ai arraché les cheveux et au nom de Dieu je leur ai dit sévèrement: - “Vous ne donnerez plus vos filles à leurs fils et vous ne prendrez plus leurs filles pour vos fils ou pour vous.	25 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם
26 C’est ainsi que Salomon, le roi d’Israël a péché. Il n’y avait pas de roi comme lui en aucun pays, il était aimé de son Dieu qui l’avait fait roi sur tout Israël; et pourtant ses femmes étrangères l’ont fait pécher.	26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות
27 Voulez-vous qu’on dise de vous que vous avez commis la même faute et que vous avez été infidèles à notre Dieu en épousant des femmes étrangères?”	27 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות
28 Un des fils de Yoyada fils d’Élyachib le grand prêtre, était gendre de Samballat le Horonite; je l’ai chassé loin de moi.	28 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי
29 N’oublie pas, mon Dieu, à quel point ils avaient discrédité le sacerdoce et ton alliance avec les prêtres et les lévites.	29 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים
30 Je les ai purifiés de tout étranger; j’ai établi des règles pour les prêtres et les lévites, chacun dans son propre travail,	30 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו
31 des règles également pour l’offrande du bois au temps fixé et pour les premiers fruits. Souviens-toi de moi, mon Dieu, et bénis-moi.	31 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה