| 1 Nell'anno secondo di Dario re (di Persia), nel mese VI, nel primo dì, parlò il Signore in mano di Aggeo profeta a Zorobabel, figliuolo di Salatiel, duca di Giuda, e a Iesù, figliuolo di Iosedec, sacerdote grande, dicendo: | 1 בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל־יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול לֵאמֹר |
| 2 Questo dice il Signore delli esèrciti, dicendo: questo popolo dice: non è anche venuto il tempo di edificare la casa del Signore. | 2 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת־בֹּא עֶת־בֵּית יְהוָה לְהִבָּנֹות׃ פ |
| 3 E parlò il Signore in mano di Aggeo profeta, dicendo: | 3 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר |
| 4 Or non è tempo a voi, che abitiate nelle case curiose e ornate, e questa casa sia diserta? | 4 הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב |
| 5 E ora questo dice il Signore degli esèrciti: ponete li cuori vostri sopra le vie vostre. | 5 וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם |
| 6 Voi seminaste molto, e ricoglieste poco; mangiaste, e non vi saziaste; beveste, e non v' inebriaste; copristevi, e non vi riscaldaste; e colui che radunò le mercedi (e guadagni) sì le mise nel sacco pertugiato (e forato). | 6 זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכֹול וְאֵין־לְשָׂבְעָה שָׁתֹו וְאֵין־לְשָׁכְרָה לָבֹושׁ וְאֵין־לְחֹם לֹו וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל־צְרֹור נָקוּב׃ פ |
| 7 Questo dice il Signore degli eserciti: ponete li cuori vostri sopra le vie vostre. | 7 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם |
| 8 Salite nel monte, portate li legni, edificatemi la casa; e sarammi accettevole, e sarov vi glorificato, dice il Signore. | 8 עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה־בֹּו [וְאֶכָּבֵד כ] (וְאֶכָּבְדָה ק) אָמַר יְהוָה |
| 9 Voi avete ragguardato ad avere più, ed ecco ch' egli è diventato meno; e portàstevelo in casa, e io ve'l dispersi; e per qual cagione (vi sono avvenute queste cose) dice il Signore degli esèrciti? certo per che la casa mia è deserta, e ciascuno di voi è presto alla utilità della casa sua. | 9 פָּנֹה אֶל־הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בֹו יַעַן מֶה נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר־הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתֹו |
| 10 Per questo io ho vietato alli cieli, che non diano la rugiada (sopra voi), e alla terra ho vietato che non dèsse lo germoglio suo. | 10 עַל־כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ |
| 11 E chiamai il secco sopra la terra e sopra li monti, e sopra lo grano e sopra lo vino, e sopra l'olio e sopra qualunque cosa produce (sopra) la terra, e sopra gli uomini e sopra gli giumenti e sopra ogni lavorio delle vostre mani. | 11 וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל־הָאָרֶץ וְעַל־הֶהָרִים וְעַל־הַדָּגָן וְעַל־הַתִּירֹושׁ וְעַל־הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תֹּוצִיא הָאֲדָמָה וְעַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל־יְגִיעַ כַּפָּיִם׃ ס |
| 12 E Zorobabel figliuolo di Salatiel, e Iesù figliuolo di Iosedec, sacerdote grande, e tutto il popolo che v'era rimaso, udì la voce del suo Iddio e le parole di Aggeo profeta, sì come il loro Signore Iddio l' avea mandato a loro; e temette il popolo. dalla faccia del Signore. | 12 וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל ׀ בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל וִיהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְכֹל ׀ שְׁאֵרִית הָעָם בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְעַל־דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר שְׁלָחֹו יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי יְהוָה |
| 13 E parlò Aggeo, messaggio del Signore (del numero) de' messaggi del Signore, dicendo al popolo: io sono con voi, dice il Signore. | 13 וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ יְהוָה בְּמַלְאֲכוּת יְהוָה לָעָם לֵאמֹר אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם־יְהוָה |
| 14 E suscitò il Signore lo spirito di Zorobabel figliuolo di Salatiel, duca di Giuda, e lo spirito di Iesù figliuolo di Iosedec, sacerdote grande, e lo spirito di tutti coloro che v'erano rimasi di tutto il popolo; e andavano, e facevano l' opera nella casa del Signore degli esèrciti, Iddio loro. | 14 וַיָּעַר יְהוָה אֶת־רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת־רוּחַ יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְאֶת־רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית־יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵיהֶם׃ פ |
| 15 בְּיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ |
| 16 אֲנָשִׁים אַחִים מִן־הַצֹּרֶךְ הָיָה כִּי יִמָּלֵא הַכָּתוּב הַהוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר מִקֶּדֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי דָוִד עַל־יְהוּדָה אֲשֶׁר הָיָה מוֹלִיךְ אֶת־תֹּפְשֵׂי יֵשׁוּעַ |
| 17 כִּי־הָיָה נִמְנֶה אִתָּנוּ וְזָכָה בְּגוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה |
| 18 וְהִנֵּה הוּא קָנָה־לוֹ שָׂדֶה בִּמְחִיר הָרִשְׁעָה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּבָּקַע בַּתָּוֶךְ וַיִּשָּׁפְכוּ כָּל־מֵעָיו |
| 19 וְגַם־נוֹדְעָה זֹאת לְכָל־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וַיִּקָּרֵא בִשְׂפָתָם לַשָּׂדֶה הַהוּא חֲקַל דְּמָא הוּא שְׂדֵה הַדָּם |
| 20 כִּי כָתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים תְּהִי־טִירָתוֹ נְשַׁמָּה וְאַל־יְהִי בָהּ ישֵׁב וּפְקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר |
| 21 וְעַל־כֵּן מִן־הַצֹּרֶךְ כִּי מִן־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אִתָּנוּ כָּל־יְמֵי הֱיוֹת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ יוֹצֵא וָבָא לְפָנֵינוּ |
| 22 הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד־יוֹם הִלָּקְחוֹ מֵאִתָּנוּ כִּי אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה לְעֵד עִמָּנוּ עַל־קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים |
| 23 וַיַּעֲמִידוּ שְׁנַיִם אֶת־יוֹסֵף הַנִּקְרָא בַר־שַׁבָּא וְהוּא מְכֻנֶּה יוּסְטוֹס וְאֵת מַתִּיָּה |
| 24 וַיִּתְפַּלְלוּ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה אֲדֹנָי הַיּוֹדֵעַ כָּל־הַלְּבָבוֹת הַרְאֵה־נָא מִן־הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה אֶת־הָאֶחָד אֲשֶׁר־בָּחַרְתָּ בּוֹ |
| 25 לָקַחַת אֶת־גּוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה וְהַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר סָר מִמֶּנָּה יְהוּדָה לַהֲלֹךְ אֶל־מְקוֹמוֹ |
| 26 וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־מַתִּיָּה וַיִּסָּפַח אֶל־אַחַד עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים |
