Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW AMERICAN BIBLE
1 וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל־אֹויְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ	1 and as she worshiped the LORD, she said:
2 אֵין־קָדֹושׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ	2 There is no Holy One like the LORD;
3 אַל־תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעֹות יְהוָה [וְלֹא כ] (וְלֹו ק) נִתְכְּנוּ עֲלִלֹות	3 "Speak boastfully no longer,
4 קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל	4 The bows of the mighty are broken,
5 שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד־עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה	5 he well-fed hire themselves out for bread,
6 יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מֹורִיד שְׁאֹול וַיָּעַל	6 "The LORD puts to death and gives life;
7 יְהוָה מֹורִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף־מְרֹומֵם	7 The LORD makes poor and makes rich,
8 מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיֹון לְהֹושִׁיב עִם־נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבֹוד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל	8 He raises the needy from the dust;
9 רַגְלֵי [חֲסִידֹו כ] (חֲסִידָיו ק) יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי־לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר־אִישׁ	9 He will guard the footsteps of his faithful ones,
10 יְהוָה יֵחַתּוּ [מְרִיבֹו כ] (מְרִיבָיו ק) [עָלֹו כ] (עָלָיו ק) בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכֹּו וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֹו׃ פ	10 the LORD'S foes shall be shattered.
11 וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה עַל־בֵּיתֹו וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת־יְהוָה אֶת־פְּנֵי עֵלִי הַכֹּהֵן	11 When Elkanah returned home to Ramah, the child remained in the service of the LORD under the priest Eli.
12 וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל לֹא יָדְעוּ אֶת־יְהוָה	12 Now the sons of Eli were wicked; they had respect neither for the LORD
13 וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת־הָעָם כָּל־אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ־הַשִּׁנַּיִם בְּיָדֹו	13 nor for the priests' duties toward the people. When someone offered a sacrifice, the priest's servant would come with a three-pronged fork, while the meat was still boiling,
14 וְהִכָּה בַכִּיֹּור אֹו בַדּוּד אֹו בַקַּלַּחַת אֹו בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בֹּו כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה	14 and would thrust it into the basin, kettle, caldron, or pot. Whatever the fork brought up, the priest would keep. That is how all the Israelites were treated who came to the sanctuary at Shiloh.
15 גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת־הַחֵלֶב וּבָא ׀ נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלֹות לַכֹּהֵן וְלֹא־יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם־חָי	15 In fact, even before the fat was burned, the priest's servant would come and say to the man offering the sacrifice, "Give me some meat to roast for the priest. He will not accept boiled meat from you, only raw meat."
16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיֹּום הַחֵלֶב וְקַח־לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר ׀ [לֹו כ] (לֹא ק) כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם־לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה	16 And if the man protested to him, "Let the fat be burned first as is the custom, then take whatever you wish," he would reply, "No, give it to me now, or else I will take it by force."
17 וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדֹולָה מְאֹד אֶת־פְּנֵי יְהוָה כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְהוָה	17 Thus the young men sinned grievously in the presence of the LORD; they treated the offerings to the LORD with disdain.
18 וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת־פְּנֵי יְהוָה נַעַר חָגוּר אֵפֹוד בָּד	18 Meanwhile the boy Samuel, girt with a linen apron, was serving in the presence of the LORD.
19 וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה־לֹּו אִמֹּו וְהַעַלְתָה לֹו מִיָּמִים ׀ יָמִימָה בַּעֲלֹותָהּ אֶת־אִישָׁהּ לִזְבֹּחַ אֶת־זֶבַח הַיָּמִים	19 His mother used to make a little garment for him, which she would bring him each time she went up with her husband to offer the customary sacrifice.
20 וּבֵרַךְ עֵלִי אֶת־אֶלְקָנָה וְאֶת־אִשְׁתֹּו וְאָמַר יָשֵׂם יְהוָה לְךָ זֶרַע מִן־הָאִשָּׁה הַזֹּאת תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל לַיהוָה וְהָלְכוּ לִמְקֹמֹו	20 And Eli would bless Elkanah and his wife, as they were leaving for home. He would say, "May the LORD repay you with children from this woman for the gift she has made to the LORD!"
21 כִּי־פָקַד יְהוָה אֶת־חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה־בָנִים וּשְׁתֵּי בָנֹות וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם־יְהוָה׃ ס	21 The LORD favored Hannah so that she conceived and gave birth to three more sons and two daughters, while young Samuel grew up in the service of the LORD.
22 וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל־יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר־יִשְׁכְּבוּן אֶת־הַנָּשִׁים הַצֹּבְאֹות פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד	22 When Eli was very old, he heard repeatedly how his sons were treating all Israel (and that they were having relations with the women serving at the entry of the meeting tent).
23 וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת־דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל־הָעָם אֵלֶּה	23 So he said to them: "Why are you doing such things?
24 אַל בָּנָי כִּי לֹוא־טֹובָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם־יְהוָה	24 No, my sons, you must not do these things! It is not a good report that I hear the people of the LORD spreading about you.
25 אִם־יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלֹו אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא־אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל־לֹו וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹול אֲבִיהֶם כִּי־חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם	25 If a man sins against another man, one can intercede for him with the LORD; but if a man sins against the LORD, who can intercede for him?" But they disregarded their father's warning, since the LORD had decided on their death.
26 וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטֹוב גַּם עִם־יְהוָה וְגַם עִם־אֲנָשִׁים׃ ס	26 Meanwhile, young Samuel was growing in stature and in worth in the estimation of the LORD and of men.
27 וַיָּבֹא אִישׁ־אֱלֹהִים אֶל־עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל־בֵּית אָבִיךָ בִּהְיֹותָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה	27 A man of God came to Eli and said to him: "This is what the LORD says: 'I went so far as to reveal myself to your father's family when they were in Egypt as slaves to the house of Pharaoh.
28 וּבָחֹר אֹתֹו מִכָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן לַעֲלֹות עַל־מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפֹוד לְפָנָי וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת־כָּל־אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	28 I chose them out of all the tribes of Israel to be my priests, to go up to my altar, to burn incense, and to wear the ephod before me; and I assigned all the oblations of the Israelites to your father's family.
29 לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעֹון וַתְּכַבֵּד אֶת־בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל־מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי	29 Why do you keep a greedy eye on my sacrifices and on the offerings which I have prescribed? And why do you honor your sons in preference to me, fattening yourselves with the choicest part of every offering of my people Israel?'
30 לָכֵן נְאֻם־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָמֹור אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד־עֹולָם וְעַתָּה נְאֻם־יְהוָה חָלִילָה לִּי כִּי־מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ	30 This, therefore, is the oracle of the LORD, the God of Israel: 'I said in the past that your family and your father's family should minister in my presence forever. But now,' the LORD declares, 'away with this! for I will honor those who honor me, but those who spurn me shall be accursed.
31 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת־זְרֹעֲךָ וְאֶת־זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיֹות זָקֵן בְּבֵיתֶךָ	31 Yes, the time is coming when I will break your strength and the strength of your father's family, so that no man in your family shall reach old age.
32 וְהִבַּטְתָּ צַר מָעֹון בְּכֹל אֲשֶׁר־יֵיטִיב אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא־יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל־הַיָּמִים	32 You shall witness as a disappointed rival all the benefits enjoyed by Israel, but there shall never be an old man in your family.
33 וְאִישׁ לֹא־אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלֹּות אֶת־עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת־נַפְשֶׁךָ וְכָל־מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים	33 I will permit some of your family to remain at my altar, to wear out their eyes in consuming greed; but the rest of the men of your family shall die by the sword.
34 וְזֶה־לְּךָ הָאֹות אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל־חָפְנִי וּפִינְחָס בְּיֹום אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם	34 You shall have a sign in what will happen to your two sons, Hophni and Phinehas: both shall die on the same day.
35 וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לֹו בַּיִת נֶאֱמָן וְהתְהַלֵּךְ לִפְנֵי־מְשִׁיחִי כָּל־הַיָּמִים	35 I will choose a faithful priest who shall do what I have in heart and mind. I will establish a lasting house for him which shall function in the presence of my anointed forever.
36 וְהָיָה כָּל־הַנֹּותָר בְּבֵיתְךָ יָבֹוא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לֹו לַאֲגֹורַת כֶּסֶף וְכִכַּר־לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל־אַחַת הַכְּהֻנֹּות לֶאֱכֹל פַּת־לָחֶם׃ ס	36 Then whoever is left of your family will come to grovel before him for a piece of silver or a loaf of bread, and will say: Appoint me, I beg you, to a priestly function, that I may have a morsel of bread to eat.'"