Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל־רֹאשֹׁו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלֹוא כִּי־מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל־נַחֲלָתֹו לְנָגִיד	1 ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד
2 בְּלֶכְתְּךָ הַיֹּום מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם־קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת־דִּבְרֵי הָאֲתֹנֹות וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי	2 בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני
3 וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד־אֵלֹון תָּבֹור וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל־הָאֱלֹהִים בֵּית־אֵל אֶחָד נֹשֵׂא ׀ שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרֹות לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל־יָיִן	3 וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין
4 וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלֹום וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי־לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם	4 ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם
5 אַחַר כֵּן תָּבֹוא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנֹּור וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים	5 אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים
6 וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר	6 וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר
7 וְהָיָה כִּי [תְבֹאֶינָה כ] (תָבֹאנָה ק) הָאֹתֹות הָאֵלֶּה לָךְ עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ	7 והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך
8 וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלֹות עֹלֹות לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים שִׁבְעַת יָמִים תֹּוחֵל עַד־בֹּואִי אֵלֶיךָ וְהֹודַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה	8 וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה
9 וְהָיָה כְּהַפְנֹתֹו שִׁכְמֹו לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ־לֹו אֱלֹהִים לֵב אַחֵר וַיָּבֹאוּ כָּל־הָאֹתֹות הָאֵלֶּה בַּיֹּום הַהוּא׃ ס	9 והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא
10 וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל־נְבִאִים לִקְרָאתֹו וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתֹוכָם	10 ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם
11 וַיְהִי כָּל־יֹודְעֹו מֵאִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם־נְבִאִים נִבָּא וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מַה־זֶּה הָיָה לְבֶן־קִישׁ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים	11 ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים
12 וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם עַל־כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים	12 ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים
13 וַיְכַל מֵהִתְנַבֹּות וַיָּבֹא הַבָּמָה	13 ויכל מהתנבות ויבא הבמה
14 וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל־נַעֲרֹו אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֲתֹנֹות וַנִּרְאֶה כִי־אַיִן וַנָּבֹוא אֶל־שְׁמוּאֵל	14 ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל
15 וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל הַגִּידָה־נָּא לִי מָה־אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל	15 ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל
16 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דֹּודֹו הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות וְאֶת־דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא־הִגִּיד לֹו אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל׃ פ	16 ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל
17 וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת־הָעָם אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה	17 ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה
18 וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל־הַמַּמְלָכֹות הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם	18 ויאמר אל בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם
19 וְאַתֶּם הַיֹּום מְאַסְתֶּם אֶת־אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוּא מֹושִׁיעַ לָכֶם מִכָּל־רָעֹותֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לֹו כִּי־מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם	19 ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם
20 וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן	20 ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן
21 וַיַּקְרֵב אֶת־שֵׁבֶט בִּנְיָמִן [לְמִשְׁפְּחֹתֹו כ] (לְמִשְׁפְּחֹתָיו ק) וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן־קִישׁ וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא	21 ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא
22 וַיִּשְׁאֲלוּ־עֹוד בַּיהוָה הֲבָא עֹוד הֲלֹם אִישׁ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה־הוּא נֶחְבָּא אֶל־הַכֵּלִים	22 וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים
23 וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתֹוךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל־הָעָם מִשִּׁכְמֹו וָמָעְלָה	23 וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה
24 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר־בֹּו יְהוָה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל־הָעָם וַיָּרִעוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃ פ	24 ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך
25 וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי יְהוָה וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת־כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתֹו	25 וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו
26 וְגַם־שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתֹו גִּבְעָתָה וַיֵּלְכוּ עִמֹּו הַחַיִל אֲשֶׁר־נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם	26 וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם
27 וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה־יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא־הֵבִיאוּ לֹו מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ׃ פ	27 ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש