1 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם מָה־הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן וַיְרִיבוּן אִתֹּו בְּחָזְקָה | 1 ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה |
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה־עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלֹוא טֹוב עֹלְלֹות אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר | 2 ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר |
3 בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת־שָׂרֵי מִדְיָן אֶת־עֹרֵב וְאֶת־זְאֵב וּמַה־יָּכֹלְתִּי עֲשֹׂות כָּכֶם אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו בְּדַבְּרֹו הַדָּבָר הַזֶּה | 3 בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה |
4 וַיָּבֹא גִדְעֹון הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ־מֵאֹות הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתֹּו עֲיֵפִים וְרֹדְפִים | 4 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים |
5 וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכֹּות תְּנוּ־נָא כִּכְּרֹות לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי־עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן | 5 ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין |
6 וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכֹּות הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי־נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם | 6 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם |
7 וַיֹּאמֶר גִּדְעֹון לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת־בְּשַׂרְכֶם אֶת־קֹוצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת־הַבַּרְקֳנִים | 7 ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים |
8 וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אֹותֹו אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכֹּות | 8 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות |
9 וַיֹּאמֶר גַּם־לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמֹר בְּשׁוּבִי בְשָׁלֹום אֶתֹּץ אֶת־הַמִּגְדָּל הַזֶּה׃ פ | 9 ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה |
10 וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנֹּותָרִים מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי־קֶדֶם וְהַנֹּפְלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב | 10 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב |
11 וַיַּעַל גִּדְעֹון דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבֳּהָה וַיַּךְ אֶת־הַמַּחֲנֶה וְהַמַּחֲנֶה הָיָה בֶטַח | 11 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח |
12 וַיָּנוּסוּ זֶבַח וְצַלְמֻנָּע וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּלְכֹּד אֶת־שְׁנֵי ׀ מַלְכֵי מִדְיָן אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע וְכָל־הַמַּחֲנֶה הֶחֱרִיד | 12 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד |
13 וַיָּשָׁב גִּדְעֹון בֶּן־יֹואָשׁ מִן־הַמִּלְחָמָה מִלְמַעֲלֵה הֶחָרֶס | 13 וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס |
14 וַיִּלְכָּד־נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכֹּות וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת־שָׂרֵי סֻכֹּות וְאֶת־זְקֵנֶיהָ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אִישׁ | 14 וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה שבעים ושבעה איש |
15 וַיָּבֹא אֶל־אַנְשֵׁי סֻכֹּות וַיֹּאמֶר הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע אֲשֶׁר חֵרַפְתֶּם אֹותִי לֵאמֹר הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים לָחֶם | 15 ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם |
16 וַיִּקַּח אֶת־זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת־קֹוצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת־הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכֹּות | 16 ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות |
17 וְאֶת־מִגְדַּל פְּנוּאֵל נָתָץ וַיַּהֲרֹג אֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר | 17 ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר |
18 וַיֹּאמֶר אֶל־זֶבַח וְאֶל־צַלְמֻנָּע אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבֹור וַיֹּאמְרוּ כָּמֹוךָ כְמֹוהֶם אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ | 18 ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך |
19 וַיֹּאמַר אַחַי בְּנֵי־אִמִּי הֵם חַי־יְהוָה לוּ הַחֲיִתֶם אֹותָם לֹא הָרַגְתִּי אֶתְכֶם | 19 ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם |
20 וַיֹּאמֶר לְיֶתֶר בְּכֹורֹו קוּם הֲרֹג אֹותָם וְלֹא־שָׁלַף הַנַּעַר חַרְבֹּו כִּי יָרֵא כִּי עֹודֶנּוּ נָעַר | 20 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער |
21 וַיֹּאמֶר זֶבַח וְצַלְמֻנָּע קוּם אַתָּה וּפְגַע־בָּנוּ כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתֹו וַיָּקָם גִּדְעֹון וַיַּהֲרֹג אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע וַיִּקַּח אֶת־הַשַּׂהֲרֹנִים אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם | 21 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם |
22 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּדְעֹון מְשָׁל־בָּנוּ גַּם־אַתָּה גַּם־בִּנְךָ גַּם בֶּן־בְּנֶךָ כִּי הֹושַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן | 22 ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין |
23 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעֹון לֹא־אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא־יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם | 23 ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם |
24 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעֹון אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה וּתְנוּ־לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלֹו כִּי־נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם | 24 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם |
25 וַיֹּאמְרוּ נָתֹון נִתֵּן וַיִּפְרְשׂוּ אֶת־הַשִּׂמְלָה וַיַּשְׁלִיכוּ שָׁמָּה אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלֹו | 25 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו |
26 וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע־מֵאֹות זָהָב לְבַד מִן־הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִפֹות וּבִגְדֵי הָאַרְגָּמָן שֶׁעַל מַלְכֵי מִדְיָן וּלְבַד מִן־הָעֲנָקֹות אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם | 26 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מן השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם |
27 וַיַּעַשׂ אֹותֹו גִדְעֹון לְאֵפֹוד וַיַּצֵּג אֹותֹו בְעִירֹו בְּעָפְרָה וַיִּזְנוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם וַיְהִי לְגִדְעֹון וּלְבֵיתֹו לְמֹוקֵשׁ | 27 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש |
28 וַיִּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ לָשֵׂאת רֹאשָׁם וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִדְעֹון׃ פ | 28 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון |
29 וַיֵּלֶךְ יְרֻבַּעַל בֶּן־יֹואָשׁ וַיֵּשֶׁב בְּבֵיתֹו | 29 וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו |
30 וּלְגִדְעֹון הָיוּ שִׁבְעִים בָּנִים יֹצְאֵי יְרֵכֹו כִּי־נָשִׁים רַבֹּות הָיוּ לֹו | 30 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו |
31 וּפִילַגְשֹׁו אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם יָלְדָה־לֹּו גַם־הִיא בֵּן וַיָּשֶׂם אֶת־שְׁמֹו אֲבִימֶלֶךְ | 31 ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך |
32 וַיָּמָת גִּדְעֹון בֶּן־יֹואָשׁ בְּשֵׂיבָה טֹובָה וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר יֹואָשׁ אָבִיו בְּעָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי׃ פ | 32 וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי |
33 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת גִּדְעֹון וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים | 33 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים |
34 וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אֹותָם מִיַּד כָּל־אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב | 34 ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב |
35 וְלֹא־עָשׂוּ חֶסֶד עִם־בֵּית יְרֻבַּעַל גִּדְעֹון כְּכָל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם־יִשְׂרָאֵל׃ פ | 35 ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל |