Apocalisse - אַפּוֹקָלִיפּסָה 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הוֹי הָעֲשִׁירִים בְּכוּ וְהֵילִילוּ עַל־הַצָּרוֹת אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עֲלֵיכֶם	1 Agite nunc divites, plorate ululantes in miseriis vestris, quæ advenient vobis.
2 עָשְׁרְכֶם בָּלָה וּבִגְדֵיכֶם אֲכָלָם עָשׁ	2 Divitiæ vestræ putrefactæ sunt, et vestimenta vestra a tineis comesta sunt.
3 זְהַבְכֶם וְכַסְפְּכֶם כִּסָּתַם חֶלְאָה וְהָיְתָה חֶלְאָתָם בָּכֶם לְעֵדוּת וְאָכְלָה כְּמוֹ־אֵשׁ אֶת־בְּשַׂרְכֶם אֲצַרְתֶּם לָכֶם אוֹצָרוֹת בְּקֵץ הַיָּמִים	3 Aurum et argentum vestrum æruginavit : et ærugo eorum in testimonium vobis erit, et manducabit carnes vestras sicut ignis. Thesaurizastis vobis iram in novissimis diebus.
4 הִנֵּה שְׂכַר הַפֹּעֲלִים אֹסְפֵי קְצִיר שְׂדֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשַׁקְתֶּם צֹעֵק עֲלֵיכֶם וְצַעֲקַת הַקּוֹצְרִים בָּאָה בְאָזְנֵי יְהוָֹה צְבָאוֹת	4 Ecce merces operariorum, qui messuerunt regiones vestras, quæ fraudata est a vobis, clamat : et clamor eorum in aures Domini sabbaoth introivit.
5 הִתְעַדַּנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִתְעַנַּגְתֶּם וְהִשְׁמַנְתֶּם אֶת־לִבְּכֶם כְּמוֹ לְיוֹם טִבְחָה	5 Epulati estis super terram, et in luxuriis enutristis corda vestra in die occisionis.
6 הִרְשַׁעְתֶּם וַהֲמִתֶּם אֶת־הַצַּדִּיק וְהוּא נַעֲנֶה לֹא־יִפְתַּח פִּיו	6 Addixistis, et occidistis justum, et non restitit vobis.
7 לָכֵן אַחַי דֹּמּוּ וְהוֹחִילוּ עַד־בּוֹא הָאָדוֹן הִנֵּה הָאִכָּר מְחַכֶּה לְטוּב תְּבוּאַת הָאֲדָמָה בְּהוֹחִילוֹ כִּי־יֵרֵד עָלֶיהָ גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ	7 Patientes igitur estote, fratres, usque ad adventum Domini. Ecce agricola exspectat pretiosum fructum terræ, patienter ferens donec accipiat temporaneum et serotinum.
8 כֵּן הוֹחִילוּ גַם־אַתֶּם וְאַמְּצוּ לְבַבְכֶם כִּי קָרוֹב הָאָדוֹן לָבֹא	8 Patientes igitur estote et vos, et confirmate corda vestra : quoniam adventus Domini appropinquavit.
9 אֶחָי אַל־תִּתְאוֹנְנוּ אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ פֶּן־תִּשָּׁפֵטוּ הִנֵּה הַשּׁוֹפֵט עֹמֵד לַפָּתַח	9 Nolite ingemiscere, fratres, in alterutrum, ut non judicemini. Ecce judex ante januam assistit.
10 אֶחָי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשֵׁם יְהוָֹה הֵם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹפֵת הַסֵּבֶל וְהַתּוֹחֶלֶת	10 Exemplum accipite, fratres, exitus mali, laboris, et patientiæ, prophetas qui locuti sunt in nomine Domini.
11 הִנֵּה מְאַשְּׁרִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַסֹּבְלִים אֶת־סַבְלָנוּת אִיּוֹב שְׁמַעְתֶּם וְאֶת־אַחֲרִית הָאָדוֹן רְאִיתֶם כִּי־רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָֹה	11 Ecce beatificamus eos qui sustinuerunt. Sufferentiam Job audistis, et finem Domini vidistis, quoniam misericors Dominus est, et miserator.
12 וְרֹאשׁ דָּבָר אַחַי לֹא תִשָּׁבְעוּ לֹא בַשָּׁמַיִם וְלֹא בָאָרֶץ וְלֹא בְּכָל־שְׁבוּעָה אַחֶרֶת וִיהִי הֵן שֶׁלָּכֶם הֵן וְלֹא שֶׁלָּכֶם לֹא פֶּן־תִּפְּלוּ בִּידֵי הַדִּין	12 Ante omnia autem, fratres mei, nolite jurare, neque per cælum, neque per terram, neque aliud quodcumque juramentum. Sit autem sermo vester : Est, est : Non, non : ut non sub judicio decidatis.
13 כִּי־יֵצַר לְאִישׁ בָּכֶם הוּא יִתְפַּלֵּל וַאֲשֶׁר יִיטַב לִבּוֹ הוּא יְזַמֵּר	13 Tristatur aliquis vestrum ? oret. Æquo animo est ? psallat.
14 אִישׁ כִּי־יֶחֱלֶה בָכֶם יִקְרָא אֶת־זִקְנֵי הַקְּהִלָּה וְיִתְפַּלְלוּ בַעֲדוֹ וִיסוּכֻהוּ שֶׁמֶן בְּשֵׁם יְהוָֹה	14 Infirmatur quis in vobis ? inducat presbyteros ecclesiæ, et orent super eum, ungentes eum oleo in nomine Domini :
15 וּתְפִלַּת הָאֱמוּנָה תּוֹשִׁיעַ אֶת־הַחוֹלֶה וַיהוָֹה יְקִימֶנּוּ וְאִם חָטָא יִסָּלַח לוֹ	15 et oratio fidei salvabit infirmum, et alleviabit eum Dominus : et si in peccatis sit, remittentur ei.
16 הִתְוַדּוּ עֲוֺנוֹתֵיכֶם אִישׁ לִפְנֵי רֵעֵהוּ וְהִתְפַּלְלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ לְמַעַן תֵּרָפֵאוּ כִּי־גָדוֹל כֹּחַ תְּפִלַּת הַצַּדִּיק הַקֹּרֵא אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה	16 Confitemini ergo alterutrum peccata vestra, et orate pro invicem ut salvemini : multum enim valet deprecatio justi assidua.
17 אֵלִיָּהוּ אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הָיָה כָמֹנוּ וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָטָר וְלֹא־הָיָה מָטָר בָּאָרֶץ שָׁלשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים	17 Elias homo erat similis nobis passibilis : et oratione oravit ut non plueret super terram, et non pluit annos tres, et menses sex.
18 וַיָּשָׁב וַיִּתְפַּלֵּל וְהַשָּׁמַיִם נָתְנוּ מָטָר וְהָאָרֶץ הִצְמִיחָה אֶת־פִּרְיָהּ	18 Et rursum oravit : et cælum dedit pluviam, et terra dedit fructum suum.
19 אֶחָי כִּי יִתְעֶה אִישׁ בָּכֶם מִן־הָאֱמֶת וְאִישׁ אַחֵר יְשִׁיבֶנּוּ	19 Fratres mei, si quis ex vobis erraverit a veritate, et converterit quis eum :
20 יָדוֹעַ יֵדַע כִּי הַמֵּשִׁיב אֶת־הַחוֹטֵא מֵעִקְּשׁוּת דַּרְכּוֹ הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת וִיכַסֶּה עַל־הֲמוֹן פְּשָׁעִים	20 scire debet quoniam qui converti fecerit peccatorem ab errore viæ suæ, salvabit animam ejus a morte, et operiet multitudinem peccatorum.