Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA RICCIOTTI
1 וְזֹאת תֵּדַע כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ עִתִּים קָשׁוֹת	1 - Or sappi questo, che negli ultimi giorni verranno dei tempi difficili;
2 כִּי־יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים אֹהֲבֵי עַצְמָם וְאֹהֲבֵי בֶצַע וְהוֹלְלִים וְגֵאִים וּמְגַדְּפִים וּמַמְרִים בַּאֲבוֹתָם וּכְפוּיֵי טוֹבָה וְלֹא חֲסִידִים	2 perchè gli uomini saranno egoisti, avidi di danaro, vantatori, superbi, maldicenti, ribelli ai genitori, ingrati, irreligiosi, disamorati, sleali, calunniatori, intemperanti, crudeli,
3 חַסְרֵי אַהֲבָה וּבוֹגְדִים וּמַלְשִׁינִים וְזוֹלְלִים וְאַכְזָרִים וְשׂנְאֵי טוֹב	3 senz'amor di bene,
4 וּמֹסְרִים וּפֹחֲזִים וּגְבֹהֵי רוּחַ וְהֹלְכִים אַחֲרֵי תַעֲנוּגִים יוֹתֵר מֵאַחֲרֵי הָאֱלֹהִים	4 traditori, temerari, gonfi di orgoglio, amanti del piacere, più che di Dio,
5 וַאֲשֶׁר דִּמְיוֹן חֲסִידוּת לָהֶם וּמְכַחֲשִׁים בְּכֹחָהּ וְאַתָּה סוּר מֵאֵלֶּה	5 con parvenza di pietà, ma rinnegatori di quel che n'è l'essenza vera. Anche costoro fuggi;
6 כִּי־יֵשׁ בָּהֶם הַבָּאִים בַּלָּאט אֶל־הַבָּתִּים וְשֹׁבִים נָשִׁים טְעוּנוֹת חֲטָאִים וְנִתְעוֹת בְּתַאֲוֺת שֹׁנוֹת	6 perchè tra essi vi son quelli che s'insinuano nelle case, e accalappiano delle donnicciuole cariche di peccati, trascinate da svariate passioni,
7 הַלֹּמְדוֹת תָּמִיד וּלְעוֹלָם אֵינָן יְכֹלוֹת לָבוֹא לִידִיעַת הָאֱמֶת	7 che imparan sempre e non posson mai giungere alla conoscenza della verità.
8 כִּי־כְמוֹ יַנִּיס וְיַמְבְּרִיס אֲשֶׁר־קָמוּ עַל־משֶׁה כֵּן גַּם־אֵלֶּה מִתְקוֹמְמִים אֶל־הָאֱמֶת אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁחֲתָה דַעְתָּם וְנִמְאָסִים בִּדְבַר הָאֱמוּנָה	8 E in quel modo che Janne e Jambre si opposero a Mosè, così anche costoro resistono alla verità; gente corrotta di mente, di nessun valore per rispetto alla fede.
9 אָכֵן לֹא־יוֹסִיפוּ לְהַצְלִיחַ כִּי שִׁגְעוֹנָם יִגָּלֶה לַכֹּל כַּאֲשֶׁר קָרָה גַּם־אֶת־הָאֲנָשִׁים הָהֵם	9 Ma non andranno molto avanti, poichè la loro stoltezza si farà manifesta a tutti, come fu anche il caso di quei due.
10 אֲבָל אַתָּה הָלַכְתָּ אַחֲרַי בַּהוֹרָאָה וּבַהַנְהָגָה וּבָרָצוֹן וּבָאֱמוּנָה וּבְאֹרֶךְ הָרוּחַ וּבָאַהֲבָה וּבַסַּבְלָנוּת	10 Ma tu hai seguito dappresso la mia dottrina, la mia condotta, i propositi, la fede, la longanimità, l'amore, la costanza,
11 וּבָרְדִיפוֹת וּבָעִנּוּיִם אֲשֶׁר מְצָאוּנִי בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְאִקּוֹנְיָא וּבְלוּסְטְרָא וְאֵלֶּה הָרְדִיפוֹת סָבַלְתִּי וּמִכֻּלָּן הִצִּילַנִי הָאָדוֹן	11 le persecuzoni, i patimenti, quali mi sopravvennero in Antiochia, a Iconio, a Listri; sai quali persecuzioni io ho sopportato, e da tutte mi ha liberato il Signore.
12 וְגַם כָּל־הַחֲפֵצִים לִחְיוֹת חַיֵּי חֲסִידוּת בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הֵמָּה יֵרָדֵפוּ	12 E quanti vogliono vivere piamente in Cristo Gesù, saranno perseguitati.
13 וַאֲנָשִׁים רָעִים וְקֹסְמִים יוֹסִיפוּ סָרָה מַתְעִים וְנִתְעִים	13 Ma i malvagi e gli impostori andranno di male in peggio, traviatori e traviati.
14 אֲבָל אַתָּה עֲמֹד בְּמַה־שֶּׁלָּמַדְתָּ וְהָבְטַחְתָּ כִּי יוֹדֵעַ אַתָּה מִי־הוּא אֲשֶׁר לָמַדְתָּ מִמֶּנּוּ	14 Tu attienti a quello che hai imparato e di cui ti sei fatto persuaso, sapendo da chi hai imparato,
15 וּמִנְּעוּרֶיךָ יָדַעְתָּ אֶת־כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הַיְכֹלִים לְהַחְכִּימְךָ אֶל־הַיְשׁוּעָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	15 e che fin da fanciullo conoscevi le sacre Scritture, le quali hanno la virtù di darti la saggezza che ti porterà alla salvezza mediante la fede in Cristo Gesù.
16 כִּי כָּל־הַכָּתוּב נִכְתַּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים גַּם־מוֹעִיל לְהוֹרֹת וּלְהוֹכִיחַ וּלְיַשֵּׁר וּלְיַסֵּר בַּצֶּדֶק	16 Tutta la Scrittura è divinamente ispirata, e utile ad insegnare, a redarguire, a correggere, a educare alla giustizia
17 לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים תָּמִים וּמָהִיר לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	17 affinchè l'uomo di Dio sia perfetto e reso adatto a qualsiasi opera buona.
18 בָּנַי אַל־נָא נֶאֱהַב בְּמִלִּין וּבַלָּשׁוֹן כִּי אִם־בְּפֹעַל וּבֶאֱמֶת
19 וּבָזֹאת נֵדְעָה כִּי מִן־הָאֱמֶת אֲנַחְנוּ וּלְפָנָיו נַשְׁקִיט אֶת־לִבּוֹתֵינוּ
20 כִּי אִם־לְבָבֵנוּ יַרְשִׁיעַ אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים נִשְׂגָּב הוּא מִלְּבָבֵנוּ וְיֹדֵעַ אֶת־כֹּל
21 אֲהוּבַי אִם־לְבָבֵנוּ לֹא־יַרְשִׁיעֵנוּ בִּטָּחוֹן לָנוּ בֵּאלֹהִים
22 וְכָל־אֲשֶׁר נִשְׁאַל מֵאִתּוֹ נְקַבֵּל כִּי־נִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺתָיו וְנַעֲשֶׂה אֶת־הָרָצוּי לְפָנָיו
23 וְזֹאת הִיא מִצְוָתוֹ לְהַאֲמִין בְּשֶׁם־בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ
24 וְהַשֹּׁמֵר אֶת־מִצְוֺתָיו יָקוּם בּוֹ וְהוּא בוֹ וּבָזֹאת נֵדַע כִּי־הוּא שֹׁכֵן בָּנוּ בָּרוּחַ אֲשֶׁר־נָתַן לָנוּ