Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 אֲבָל הָרוּחַ אֹמֵר בְּפֵרוּשׁ כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָסוּרוּ מִן־הָאֱמוּנָה בִּפְנוֹתָם אֶל־הָרוּחוֹת הַמַּטְעוֹת וְאֶל־תּוֹרֹת הַשֵּׁדִים	1 Τὸ δὲ πνεῦμα ῥητῶς λέγει ὅτι ἐν ὑστέροις καιροῖς ἀποστήσονταί τινες τῆς πίστεως προσέχοντες πνεύμασιν πλάνοις καὶ διδασκαλίαις δαιμονίων,
2 דֹּבְרֵי שְׁקָרִים בַּחֲנֻפָּה וְנִכְוִים הֵם בְּמַדָּעָם	2 ἐν ὑποκρίσει ψευδολόγων, κεκαυστηριασμένων τὴν ἰδίαν συνείδησιν,
3 אֹסְרִים לָקַחַת אִשָּׁה וּמֹנְעִים מִמִּינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם הָאֱלֹהִים שֶׁיֹּאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיֹדְעֵי הָאֱמֶת	3 κωλυόντων γαμεῖν, ἀπέχεσθαι βρωμάτων, ἃ ὁ θεὸς ἔκτισεν εἰς μετάλημψιν μετὰ εὐχαριστίας τοῖς πιστοῖς καὶ ἐπεγνωκόσιν τὴν ἀλήθειαν.
4 כִּי כָל־בְּרִיאַת אֱלֹהִים טוֹבָה הִיא וְאֵין דָּבָר מְשֻׁקָּץ אִם־יֵאָכֵל בְּתוֹדָה	4 ὅτι πᾶν κτίσμα θεοῦ καλὸν καὶ οὐδὲν ἀπόβλητον μετὰ εὐχαριστίας λαμβανόμενον·
5 כִּי יְקֻדַּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִלָּה	5 ἁγιάζεται γὰρ διὰ λόγου θεοῦ καὶ ἐντεύξεως.
6 אִם־תָּשִׂים כָּזֹאת לִפְנֵי אַחֶיךָ מְשָׁרֵת טוֹב תִּהְיֶה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְגֻדָּל בְּדִבְרֵי הָאֱמוּנָה וּבַלֶּקַח הַטּוֹב אֲשֶׁר דָּבַקְתָּ אַחֲרָיו	6 Ταῦτα ὑποτιθέμενος τοῖς ἀδελφοῖς καλὸς ἔσῃ διάκονος Χριστοῦ Ἰησοῦ, ἐντρεφόμενος τοῖς λόγοις τῆς πίστεως καὶ τῆς καλῆς διδασκαλίας ᾗ παρηκολούθηκας·
7 אַךְ הִתְרַחֵק מֵהַגָּדוֹת פְּסוּלוֹת וּבָלוֹת וְהַרְגֵּל עַצְמְךָ בַּחֲסִידוּת	7 τοὺς δὲ βεβήλους καὶ γραώδεις μύθους παραιτοῦ. Γύμναζε δὲ σεαυτὸν πρὸς εὐσέβειαν·
8 כִּי הַרְגֵּל הַגּוּף יוֹעִיל מְעָט אֲבָל הַחֲסִידוּת תּוֹעִיל לְכָל־דָּבָר וְיֶשׁ־לָהּ הַבְטָחַת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא	8 ἡ γὰρ σωματικὴ γυμνασία πρὸς ὀλίγον ἐστὶν ὠφέλιμος, ἡ δὲ εὐσέβεια πρὸς πάντα ὠφέλιμός ἐστιν ἐπαγγελίαν ἔχουσα ζωῆς τῆς νῦν καὶ τῆς μελλούσης.
9 נֶאֱמָן הַדָּבָר הַזֶּה וְרָאוּי עַל־כֹּל לְהִתְקַבֵּל	9 πιστὸς ὁ λόγος καὶ πάσης ἀποδοχῆς ἄξιος·
10 כִּי לָזֹאת אֲנַחְנוּ גַּם־יְגֵעִים גַּם־נֹשְׂאִים חֶרְפָּה עַל־אֲשֶׁר הוֹחַלְנוּ לֵאלֹהִים חַיִּים שֶׁהוּא הַמּוֹשִׁיעַ לְכָל־הָאָדָם וּבְיוֹתֵר לַמַּאֲמִינִים	10 εἰς τοῦτο γὰρ κοπιῶμεν καὶ ἀγωνιζόμεθα, ὅτι ἠλπίκαμεν ἐπὶ θεῷ ζῶντι, ὅς ἐστιν σωτὴρ πάντων ἀνθρώπων μάλιστα πιστῶν.
11 אֶת־זֹאת תְּצַוֶּה וּתְלַמֵּד	11 Παράγγελλε ταῦτα καὶ δίδασκε.
12 אַל־יָבוּז אִישׁ אֶת־בְּחוּרוֹתֶיךָ אַךְ הֱיֵה מוֹפֵת לַמַּאֲמִינִים בְּדִבּוּר בְּמַעֲשֶׂה בְּאַהֲבָה בְּרוּחַ בֶּאֱמוּנָה וּבְטָהֳרָה	12 Μηδείς σου τῆς νεότητος καταφρονείτω, ἀλλὰ τύπος γίνου τῶν πιστῶν ἐν λόγῳ, ἐν ἀναστροφῇ, ἐν ἀγάπῃ, ἐν πίστει, ἐν ἁγνείᾳ.
13 וֶהְיֵה שָׁקוּד לִקְרֹא וּלְהוֹכִיחַ וּלְהוֹרֹת עַד כִּי־אָבוֹא	13 ἕως ἔρχομαι πρόσεχε τῇ ἀναγνώσει, τῇ παρακλήσει, τῇ διδασκαλίᾳ.
14 וְאַל־תֵּקַל בְּעֵינֶיךָ מַתְּנַת הַחֶסֶד אֲשֶׁר בָּךְ הַנְּתוּנָה לְךָ בִּנְבוּאָה עִם־סְמִיכַת יְדֵי הַזְּקֵנִים	14 μὴ ἀμέλει τοῦ ἐν σοὶ χαρίσματος, ὃ ἐδόθη σοι διὰ προφητείας μετὰ ἐπιθέσεως τῶν χειρῶν τοῦ πρεσβυτερίου.
15 לָאֵלֶּה תָּשִׁית לִבְּךָ וּבָהֶם הֱיֵה לְמַעַן תֵּרָאֶה הַצְלָחָתְךָ לַכֹּל	15 ταῦτα μελέτα, ἐν τούτοις ἴσθι, ἵνα σου ἡ προκοπὴ φανερὰ ᾖ πᾶσιν.
16 שִׁית לִבְּךָ לְנַפְשְׁךָ וְלַהוֹרָאָה וְהַחֲזֵק בָּזֶה כִּי־בַעֲשׂוֹתְךָ כֵן תּוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשְׁךָ וְאֶת־נֶפֶשׁ הַשֹּׁמְעִים אֵלֶיךָ	16 ἔπεχε σεαυτῷ καὶ τῇ διδασκαλίᾳ, ἐπίμενε αὐτοῖς· τοῦτο γὰρ ποιῶν καὶ σεαυτὸν σώσεις καὶ τοὺς ἀκούοντάς σου.