Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	GREEK BIBLE
1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּמִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּקְוָתֵנוּ	1 Παυλος, αποστολος Ιησου Χριστου, κατ' επιταγην Θεου του Σωτηρος ημων και Κυριου Ιησου Χριστου της ελπιδος ημων,
2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	2 προς Τιμοθεον, το γνησιον τεκνον εις την πιστιν? ειη χαρις, ελεος, ειρηνη απο Θεου Πατρος ημων και Χριστου Ιησου του Κυριου ημων.
3 הִנֵּה בְּלֶכְתִּי לְמַקְדּוֹנְיָא בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לָשֶׁבֶת בְּאֶפְסוֹס לְמַעַן תַּזְהִיר מִקְצָת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹרוּ תּוֹרָה זָרָה	3 Καθως σε παρεκαλεσα απερχομενος εις Μακεδονιαν, να προσμεινης εν Εφεσω, δια να παραγγειλης εις τινας να μη ετεροδιδασκαλωσι
4 וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לְהַגָּדוֹת וּלְלִמּוּדֵי תוֹלָדוֹת אֵין־קֵץ הַמְבִיאִים יוֹתֵר לִשְׁאֵלוֹת מִלִּבְנוֹת בֵּית־אֱלֹהִים בָּאֱמוּנָה וְלִשְׁמֹר פִּקּוּדָיו	4 μηδε να προσεχωσιν εις μυθους και γενεαλογιας απεραντους, αιτινες προξενουσι φιλονεικιας μαλλον παρα την εις την πιστιν οικοδομην του Θεου, ουτω πραττε?
5 כִּי־תַכְלִית הַמִּצְוָה הִיא הָאַהֲבָה בְּלֵב טָהוֹר וּבְרוּחַ טוֹבָה וּבֶאֱמוּנָה לֹא־צְבוּעָה	5 το δε τελος της παραγγελιας ειναι αγαπη εκ καθαρας καρδιας και συνειδησεως αγαθης και πιστεως ανυποκριτου,
6 יֵשׁ אֲשֶׁר תָּעוּ מִמֶּנָּה וַיִּפְנוּ אַחֲרֵי לִמּוּדֵי תֹהוּ	6 απο των οποιων αποπλανηθεντες τινες εξετραπησαν εις ματαιολογιαν.
7 בְּחָשְׁבָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תוֹרָה וְאֵינָם מְבִינִים מָה הֵם אֹמְרִים וּמָה הֵם מַחְלִיטִים	7 Θελοντες να ηναι νομοδιδασκαλοι, ενω δεν νοουσιν ουτε οσα λεγουσιν ουτε περι τινων διισχυριζονται.
8 אֲבָל יָדַעְנוּ כִּי הַתּוֹרָה טוֹבָה הִיא אִם־יִתְנַהֵג בָּהּ הָאָדָם כַּתּוֹרָה	8 Εξευρομεν δε οτι ο νομος ειναι καλος, εαν τις μεταχειριζηται αυτον νομιμως,
9 בְּדַעְתּוֹ זֹאת כִּי חֹק לֹא הוּשַׂם בַּעֲבוּר הַצַּדִּיק אֶלָּא בַּעֲבוּר הַסּוֹרְרִים וְהַמֹּרְדִים הָרְשָׁעִים וְהַחַטָּאִים עֹשֵׂי זִמָּה וּנְבָלָה מַכֵּי־אָב וּמַכֵּי־אֵם וּמְרַצְּחִים	9 γνωριζων τουτο, οτι ο νομος δεν ετεθη δια τον δικαιον, αλλα δια τους ανομους και ανυποτακτους, τους ασεβεις και αμαρτωλους, τους ανοσιους και βεβηλους, τους πατροκτονους και μητροκτονους, τους ανδροφονους,
10 וְזֹנִים וְשֹׁכְבִים אֶת־זָכָר וְגֹנְבֵי אָדָם וְכֹזְבִים וְנִשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וְכָל־מַעֲשֶׂה הֶפֶךְ מִן־הַלֶּקַח הַבָּרִיא	10 πορνους, αρσενοκοιτας, ανδραποδιστας, ψευστας, επιορκους, και ει τι αλλο αντιβαινει εις την υγιαινουσαν διδασκαλιαν,
11 כְּפִי בְשׂוֹרַת כְּבוֹד הָאֵל הַמְבֹרָךְ אֲשֶׁר פְּקָדָהּ עָלָי	11 κατα το ευαγγελιον της δοξης του μακαριου Θεου, το οποιον εγω ενεπιστευθην.
12 וְהִנְנִי מוֹדֶה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל כִּי חֲשָׁבַנִי נֶאֱמָן וַיְשִׂימֵנִי לִמְשָׁרֵת לוֹ	12 Και ευχαριστω τον ενδυναμωσαντα με Ιησουν Χριστον τον Κυριον ημων, οτι ενεκρινε πιστον και εταξεν εις την διακονιαν εμε,
13 אֹתִי אֲשֶׁר מִלְּפָנִים הָיִיתִי מְגַדֵּף וּמְרַדֵּף וּמְחָרֵף אֲבָל רֻחַמְתִּי כִּי עָשִׂיתִי מִבְּלִי־דַעַת בְּאֵין אֱמוּנָה	13 τον προτερον οντα βλασφημον και διωκτην και υβριστην? ηλεηθην ομως, διοτι αγνοων επραξα εν απιστια,
14 וַיִּגְדַּל עָלַי בִּמְאֹד מְאֹד חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ עִם־הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	14 αλλ' υπερεπερισσευσεν η χαρις του Κυριου ημων μετα πιστεως και αγαπης της εν Χριστω Ιησου.
15 נֶאֱמָן הַדָּבָר וְרָאוּי לְהִתְקַבֵּל עַל־כֹּל כִּי־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בָּא לָעוֹלָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הַחַטָּאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי הַגָּדוֹל בָּהֶם	15 Πιστος ο λογος και πασης αποδοχης αξιος, οτι ο Ιησους Χριστος ηλθεν εις τον κοσμον δια να σωση τους αμαρτωλους, των οποιων πρωτος ειμαι εγω?
16 וּבַעֲבוּר זֹאת רֻחַמְתִּי לְמַעַן אֲשֶׁר יַרְאֶה יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּי בָרִאשׁוֹנָה אֶת־כָּל־אֹרֶךְ רוּחוֹ לִהְיוֹתִי לְמוֹפֵת לְכֹל אֲשֶׁר־יָבֹאוּ לְהַאֲמִין בּוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם	16 αλλα δια τουτο ηλεηθην, δια να δειξη ο Ιησους Χριστος εις εμε πρωτον την πασαν μακροθυμιαν, εις παραδειγμα των μελλοντων να πιστευωσιν εις αυτον εις ζωην αιωνιον.
17 וּלְמֶלֶךְ עוֹלָמִים לֵאלֹהִים הַקַּיָּם לָעַד וְהַנֶּעְלָם מֵעַיִן וְהֶחָכָם לְבַדּוֹ לוֹ הַכָּבוֹד וְהֶהָדָר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן	17 εις δε τον βασιλεα των αιωνων, τον αφθαρτον, τον αορατον, τον μονον σοφον Θεον, ειη τιμη και δοξα εις τους αιωνας των αιωνων? αμην.
18 אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי מְצַוְּךָ בְּנִי טִימוֹתִיּוֹס כְּפִי הַנְּבוּאוֹת הַקֹּדְמוֹת עָלֶיךָ שֶׁתִּלָּחֵם לְפִיהֶן הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה	18 Ταυτην την παραγγελιαν παραδιδω εις σε, τεκνον Τιμοθεε, κατα τας προγενομενας προφητειας περι σου, να στρατευης κατ' αυτας την καλην στρατειαν,
19 לֶאֱחֹז בָּאֱמוּנָה וּבָרוּחַ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר־יֵשׁ מֹאֲסִים בָּהּ וַתִּשָּׁבֵר אֳנִיַּת אֱמוּנָתָם	19 εχων πιστιν και αγαθην συνειδησιν, την οποιαν τινες αποβαλοντες εναυαγησαν εις την πιστιν?
20 וּמֵהֶם הוּמְנִיּוֹס וַאֲלֶכְּסַנְדֶּר אֲשֶׁר מְסַרְתִּים לַשָּׂטָן לְמַעַן יִוָּסְרוּ לְבִלְתִּי גַדֵּף עוֹד	20 εκ των οποιων ειναι ο Υμεναιος και Αλεξανδρος, τους οποιους παρεδωκα εις τον Σαταναν, δια να μαθωσι να μη βλασφημωσι.
21 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־יָצְאָה נְבוּאָה בִּרְצוֹן הָאָדָם כִּי אִם־בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נְשָׂאָם דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי אֱלֹהִים הַקְּדשִׁים