Lettera a Tito - מכתב לטיטו 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 לָכֵן לְכוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱלֹהִים כְּבָנִים חֲבִיבִים	1 Γίνεσθε οὖν μιμηταὶ τοῦ θεοῦ ὡς τέκνα ἀγαπητὰ
2 וְהִתְהַלְּכוּ בְּאַהֲבָה כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֹתָנוּ וְהִקְרִיב אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ לְקָרְבָּן וָזֶבַח לֵאלֹהִים לְרֵיחַ נִיחוֹחַ	2 καὶ περιπατεῖτε ἐν ἀγάπῃ, καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν ἡμᾶς καὶ παρέδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ ἡμῶν προσφορὰν καὶ θυσίαν τῷ θεῷ εἰς ὀσμὴν εὐωδίας.
3 אֲבָל זְנוּת וְכָל־טֻמְאָה וְאַהֲבַת בֶּצַע בַּל־יִזָּכֵר בֵּינֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נָאוֶה לַקְּדשִׁים	3 Πορνεία δὲ καὶ ἀκαθαρσία πᾶσα ἢ πλεονεξία μηδὲ ὀνομαζέσθω ἐν ὑμῖν, καθὼς πρέπει ἁγίοις,
4 גַּם־לֹא נִבּוּל פֶּה וְדִבְרֵי סִכְלוּת וָלַעַג אֲשֶׁר לֹא כְהֹגֶן כִּי אִם־קוֹל תּוֹדָה	4 καὶ αἰσχρότης καὶ μωρολογία ἢ εὐτραπελία, ἃ οὐκ ἀνῆκεν, ἀλλὰ μᾶλλον εὐχαριστία.
5 כִּי־זֹאת יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי כָל־זֹנֶה וְטָמֵא וְאֹהֵב בֶּצַע שֶׁהוּא עֹבֵד אֱלִילִים אֵין־לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ וְהָאֱלֹהִים	5 τοῦτο γὰρ ἴστε γινώσκοντες, ὅτι πᾶς πόρνος ἢ ἀκάθαρτος ἢ πλεονέκτης, ὅ ἐστιν εἰδωλολάτρης, οὐκ ἔχει κληρονομίαν ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ Χριστοῦ καὶ θεοῦ.
6 אַל־יַשִּׁיא אִישׁ אֶתְכֶם בְּדִבְרֵי רִיק כִּי בִגְלַל־אֵלֶּה חֲרוֹן אֱלֹהִים בָּא עַל־בְּנֵי הַמֶּרִי	6 Μηδεὶς ὑμᾶς ἀπατάτω κενοῖς λόγοις· διὰ ταῦτα γὰρ ἔρχεται ἡ ὀργὴ τοῦ θεοῦ ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῆς ἀπειθείας.
7 עַל־כֵּן אַל־יְהִי חֶלְקְכֶם עִמָּהֶם	7 μὴ οὖν γίνεσθε συμμέτοχοι αὐτῶν·
8 כִּי מִלְּפָנִים הֱיִיתֶם חשֶׁךְ וְעַתָּה הִנְּכֶם אוֹר בַּאֲדֹנֵינוּ הִתְהַלְּכוּ־נָא כִּבְנֵי אוֹר	8 ἦτε γάρ ποτε σκότος, νῦν δὲ φῶς ἐν κυρίῳ· ὡς τέκνα φωτὸς περιπατεῖτε
9 כִּי־פְרִי הָרוּחַ כָּל־מַעֲשֵׂי חֶסֶד וְצֶדֶק וֶאֱמֶת	9 – ὁ γὰρ καρπὸς τοῦ φωτὸς ἐν πάσῃ ἀγαθωσύνῃ καὶ δικαιοσύνῃ καὶ ἀληθείᾳ –
10 וּבַחֲנוּ מַה־הוּא רָצוּי בְּעֵינֵי אֲדֹנֵינוּ	10 δοκιμάζοντες τί ἐστιν εὐάρεστον τῷ κυρίῳ,
11 וְאַל־תִּשְׁתַּתְּפוּ עִם־מַעֲשֵׂי הַחשֶׁךְ אֲשֶׁר לֹא־יַעֲשֹוּ פֶרִי כִּי אִם־הוֹכֵחַ תּוֹכִיחוּ אוֹתָם	11 καὶ μὴ συγκοινωνεῖτε τοῖς ἔργοις τοῖς ἀκάρποις τοῦ σκότους, μᾶλλον δὲ καὶ ἐλέγχετε.
12 כִּי מַה־שֶּׁהֵם עֹשִׂים בַּסֵּתֶר חֶרְפָּה הִיא אַךְ־לְסַפֵּר	12 τὰ γὰρ κρυφῇ γινόμενα ὑπ’ αὐτῶν αἰσχρόν ἐστιν καὶ λέγειν,
13 אֲבָל כָּל־זֹאת יְגֻלֶּה כְּשֶׁיּוּכַח עַל־יְדֵי הָאוֹר כִּי כָל־הַנִּגְלֶה אוֹר הוּא	13 τὰ δὲ πάντα ἐλεγχόμενα ὑπὸ τοῦ φωτὸς φανεροῦται,
14 עַל־כֵּן הוּא אוֹמֵר עוּרָה הַיָּשֵׁן וְקוּמָה מִן־הַמֵּתִים וְיָאֵר לְךָ הַמָּשִׁיחַ	14 πᾶν γὰρ τὸ φανερούμενον φῶς ἐστιν. διὸ λέγει· ἔγειρε, ὁ καθεύδων, καὶ ἀνάστα ἐκ τῶν νεκρῶν, καὶ ἐπιφαύσει σοι ὁ Χριστός.
15 וְעַתָּה רְאוּ וְהִזָּהֲרוּ לְהִתְהַלֵּךְ לֹא כַּכְּסִילִים כִּי אִם־כַּחֲכָמִים	15 Βλέπετε οὖν ἀκριβῶς πῶς περιπατεῖτε μὴ ὡς ἄσοφοι ἀλλ’ ὡς σοφοί,
16 מוֹקִירִים הָעֵת כִּי הַיָּמִים רָעִים הֵמָּה	16 ἐξαγοραζόμενοι τὸν καιρόν, ὅτι αἱ ἡμέραι πονηραί εἰσιν.
17 עַל־כֵּן אַל־תִּהְיוּ חַסְרֵי דָּעַת כִּי אִם־מְבִינִים לָדַעַת מַה־הוּא רְצוֹן אֲדֹנֵינוּ	17 διὰ τοῦτο μὴ γίνεσθε ἄφρονες, ἀλλὰ συνίετε τί τὸ θέλημα τοῦ κυρίου.
18 וְאַל־תִּשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן הַמֵּבִיא לִידֵי פְרִיצוּת כִּי אִם־הִמָּלְאוּ בָּרוּחַ	18 καὶ μὴ μεθύσκεσθε οἴνῳ, ἐν ᾧ ἐστιν ἀσωτία, ἀλλὰ πληροῦσθε ἐν πνεύματι,
19 וְשִׂיחוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ בִּתְהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת רוּחָנִיּוֹת שִׁירוּ וְזַמְּרוּ לַאדֹנָי בִּלְבַבְכֶם	19 λαλοῦντες ἑαυτοῖς [ἐν] ψαλμοῖς καὶ ὕμνοις καὶ ᾠδαῖς πνευματικαῖς, ᾄδοντες καὶ ψάλλοντες τῇ καρδίᾳ ὑμῶν τῷ κυρίῳ,
20 וְהוֹדוּ בְכָל־עֵת עַל־הַכֹּל לֵאלֹהִים אָבִינוּ בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	20 εὐχαριστοῦντες πάντοτε ὑπὲρ πάντων ἐν ὀνόματι τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ τῷ θεῷ καὶ πατρί.
21 הִכָּנְעוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּיִרְאַת אֱלֹהִים	21 Ὑποτασσόμενοι ἀλλήλοις ἐν φόβῳ Χριστοῦ,
22 הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כְּמוֹ לַאֲדֹנֵינוּ	22 αἱ γυναῖκες τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν ὡς τῷ κυρίῳ,
23 כִּי הָאִישׁ הוּא־רֹאשׁ הָאִשָּׁה כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ הוּא רֹאשׁ הָעֵדָה וְהוּא מוֹשִׁיעַ שֶׁל־הַגּוּף	23 ὅτι ἀνήρ ἐστιν κεφαλὴ τῆς γυναικὸς ὡς καὶ ὁ Χριστὸς κεφαλὴ τῆς ἐκκλησίας, αὐτὸς σωτὴρ τοῦ σώματος·
24 אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּכָּנַע הָעֵדָה לַמָּשִׁיחַ כָּכָה גַּם־הַנָּשִׁים לְבַעֲלֵיהֶן בְּכָל־דָּבָר	24 ἀλλ’ ὡς ἡ ἐκκλησία ὑποτάσσεται τῷ Χριστῷ, οὕτως καὶ αἱ γυναῖκες τοῖς ἀνδράσιν ἐν παντί.
25 הָאֲנָשִׁים אֶהֱבוּ אֶת־נְשֵׁיכֶם כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת־הָעֵדָה וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדָהּ	25 Οἱ ἄνδρες, ἀγαπᾶτε τὰς γυναῖκας, καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν τὴν ἐκκλησίαν καὶ ἑαυτὸν παρέδωκεν ὑπὲρ αὐτῆς,
26 לְמַעַן קַדְּשָׁהּ בִּדְבָרוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־טִהֲרָהּ בִּרְחִיצַת הַמָּיִם	26 ἵνα αὐτὴν ἁγιάσῃ καθαρίσας τῷ λουτρῷ τοῦ ὕδατος ἐν ῥήματι,
27 לַהֲקִימָהּ בְּכָבוֹד לוֹ לְעֵדָה אֲשֶׁר אֵין־בָּהּ כֶּתֶם וָקֶמֶט וּכְדוֹמֶה כִּי אִם־לְמַעַן תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּתְמִימָה	27 ἵνα παραστήσῃ αὐτὸς ἑαυτῷ ἔνδοξον τὴν ἐκκλησίαν, μὴ ἔχουσαν σπίλον ἢ ῥυτίδα ἤ τι τῶν τοιούτων, ἀλλ’ ἵνα ᾖ ἁγία καὶ ἄμωμος.
28 כֵּן הָאֲנָשִׁים חַיָּבִים לֶאֱהֹב אֶת־נְשֵׁיהֶם כְּגוּפָם כִּי הָאֹהֵב אֶת־אִשְׁתּוֹ אֹהֵב אֶת־עַצְמוֹ	28 οὕτως ὀφείλουσιν [καὶ] οἱ ἄνδρες ἀγαπᾶν τὰς ἑαυτῶν γυναῖκας ὡς τὰ ἑαυτῶν σώματα. ὁ ἀγαπῶν τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα ἑαυτὸν ἀγαπᾷ.
29 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־שָׂנֵא אִישׁ אֶת־בְּשָׂרוֹ כִּי אִם־זָן וּמְכַלְכֵּל אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר גַּם־הָאָדוֹן אֶת־עֲדָתוֹ	29 Οὐδεὶς γάρ ποτε τὴν ἑαυτοῦ σάρκα ἐμίσησεν ἀλλ’ ἐκτρέφει καὶ θάλπει αὐτήν, καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς τὴν ἐκκλησίαν,
30 כִּי־אֵבָרֵי גוּפוֹ אֲנַחְנוּ מִבְּשָׂרוֹ וּמֵעֲצָמָיו	30 ὅτι μέλη ἐσμὲν τοῦ σώματος αὐτοῦ.
31 עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד	31 ἀντὶ τούτου καταλείψει ἄνθρωπος [τὸν] πατέρα καὶ [τὴν] μητέρα καὶ προσκολληθήσεται πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ, καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν.
32 גָּדוֹל הַסּוֹד הַזֶּה וַאֲנִי מְפָרֵשׁ אֹתוֹ עַל־הַמָּשִׁיחַ וְעַל־עֲדָתוֹ	32 τὸ μυστήριον τοῦτο μέγα ἐστίν· ἐγὼ δὲ λέγω εἰς Χριστὸν καὶ εἰς τὴν ἐκκλησίαν.
33 וְאוּלָם גַּם־אַתֶּם כָּל־אִישׁ מִכֶּם יֶאֱהַב אֶת־אִשְׁתּוֹ כְּנַפְשׁוֹ וְהָאִשָּׁה הִיא תִזָּהֵר וְתִירָא אֶת־בַּעְלָהּ	33 πλὴν καὶ ὑμεῖς οἱ καθ’ ἕνα, ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα οὕτως ἀγαπάτω ὡς ἑαυτόν, ἡ δὲ γυνὴ ἵνα φοβῆται τὸν ἄνδρα.