Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 הֲלֹא שָׁלִיחַ אָנֹכִי הֲלֹא חָפְשִׁי אָנֹכִי הֲלֹא רָאִיתִי אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא אַתֶּם פָּעֳלִי בַּאֲדֹנֵינוּ	1 Non sum liber? Non sum apo stolus? Nonne Iesum Dominum nostrum vidi? Nonopus meum vos estis in Domino?
2 וְאִם־אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים אַךְ לָכֶם הִנְנִי שָׁלִיחַ כִּי חוֹתַם שְׁלִיחוּתִי אַתֶּם בַּאֲדֹנֵינוּ	2 Si aliis non sum apostolus, sed tamen vobissum; nam signaculum apostolatus mei vos estis in Domino.
3 וְזֹאת הִצְטַדְּקוּתִי כְּנֶגֶד הַדָּנִים אוֹתִי	3 Mea defensio apudeos, qui me interrogant, haec est.
4 הַאֵין רְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת	4 Numquid non habemus potestatem manducandiet bibendi?
5 הַאֵין רְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לְהוֹלִיךְ עִמָּנוּ אָחוֹת לְאִשָּׁה כְּמוֹ גַם־הַשְּׁלִיחִים הָאֲחֵרִים וּכְמוֹ אֲחֵי הָאָדוֹן וּכְמוֹ כֵיפָא	5 Numquid non habemus potestatem sororem mulierem circumducendi,sicut et ceteri apostoli et fratres Domini et Cephas?
6 אִם־לִי לְבַדִּי וּלְבַר־נַבָּא לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לְהִבָּטֵל מִמְּלָאכָה	6 Aut solus ego etBarnabas non habemus potestatem non operandi?
7 מִי הָלַךְ לַצָּבָא בְּמַשְׂכֹּרֶת שֶׁל־עַצְמוֹ מִי נָטַע כֶּרֶם וְלֹא יֹאכַל אֶת־פִּרְיוֹ מִי רֹעֶה עֵדֶר וּמֵחֲלֵב הָעֵדֶר לֹא יֹאכֵל	7 Quis militat suis stipendiis umquam? Quis plantat vineam et fructum eius nonedit? Aut quis pascit gregem et de lacte gregis non manducat?
8 הֲכִי לְפִי דַּרְכּוֹ שֶׁל־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר כָּזֹאת הֲלֹא גַם־הַתּוֹרָה אֹמֶרֶת כֵּן	8 Numquid secundumhominem haec dico? An et lex haec non dicit?
9 כִּי כָתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ	9 Scriptum est enim in Lege Moysis:“ Non alligabis os bovi trituranti ”. Numquid de bobus cura est Deo?
10 הֲלַשְּׁוָרִים חוֹשֵׁשׁ הָאֱלֹהִים אוֹ אַךְ־לְמַעֲנֵנוּ מְדַבֵּר אָכֵן לְמַעֲנֵנוּ נִכְתַּב כִּי הַחֹרֵשׁ יַחֲרשׁ אֱלֵי־תִקְוָה וְהַדָּשׁ יָדוּשׁ אֱלֵי־תִקְוָה לָקַחַת חֶלְקוֹ בַתִּקְוָה	10 Anpropter nos utique dicit? Nam propter nos scripta sunt, quoniam debet in spe,qui arat, arare; et, qui triturat, in spe fructus percipiendi.
11 אִם־זָרַעְנוּ בָכֶם עִנְיְנֵי הָרוּחַ הֲכִי־דָבָר גָּדוֹל הוּא אִם־נִקְצֹר מִכֶּם עִנְיְנֵי הַבָּשָׂר	11 Si nos vobisspiritalia seminavimus, magnum est, si nos carnalia vestra metamus?
12 וְאִם לַאֲחֵרִים יֵשׁ רְשׁוּת עֲלֵיכֶם הֲלֹא בְיוֹתֵר לָנוּ אֲבָל לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בָּרְשׁוּת הַזֹּאת כִּי אִם־סָבַלְנוּ אֶת־הַכֹּל לְבִלְתִּי־שֹוּם מַעְצוֹר לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	12 Si aliipotestatis vestrae participes sunt, non potius nos? Sed non usi sumus hacpotestate, sed omnia sustinemus, ne quod offendiculum demus evangelio Christi.
13 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עֹבְדֵי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ אֹכְלִים מִן־הַקֳּדָשִׁים וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ לֹקְחִים חֶלְקָם בַּמִּזְבֵּחַ	13 Nescitis quoniam, qui sacra operantur, quae de sacrario sunt, edunt; quialtari deserviunt, cum altari participantur?
14 כֵּן תִּקֵּן אֲדֹנֵינוּ גַּם־הוּא אֲשֶׁר יִחְיוּ הַמְבַשְּׂרִים עַל־הַבְּשׂוֹרָה	14 Ita et Dominus ordinavit his,qui evangelium annuntiant, de evangelio vivere.
15 וְאָנֹכִי לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאַחַת מֵאֵלֶּה וְגַם לֹא־כָתַבְתִּי זֹאת לְמַעַן יֵעָשֶׂה־לִּי כָּזֹאת כִּי־טוֹב לִי הַמָּוֶת מֵאֲשֶׁר יָשִׂים אִישׁ אֶת־תְּהִלָּתִי לָרִיק	15 Ego autem nullo horum usus sum. Non scripsi autem haec, ut ita fiant in me;bonum est enim mihi magis mori quam ut gloriam meam quis evacuet.
16 אִם־אֲבַשֵּׂר אֶת־הַבְּשׂוֹרָה אֵין־לִי תְהִלָּה כִּי־הַחוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלַי וְאוֹי לִי אִם־לֹא אֲבַשֵּׂר	16 Nam sievangelizavero, non est mihi gloria; necessitas enim mihi incumbit. Vae enimmihi est, si non evangelizavero!
17 כִּי אִם־בִּרְצוֹנִי אֶעֱשֶׂה־כֵּן יִהְיֶה־לִּי שָׂכָר וְאִם בְּעַל־כָּרְחִי פְּקֻדַּת מִשְׁמַרְתִּי הִיא	17 Si enim volens hoc ago, mercedem habeo; siautem invitus, dispensatio mihi credita est.
18 וְעַתָּה מַה־הוּא שְׂכָרִי הֲלֹא זֶה שֶׁאֲבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ בְּלֹא־מְחִיר לְבִלְתִּי הִשְׁתַּמֵּשׁ לַהֲנָאַת עַצְמִי בָּרְשׁוּת הַנִּתֶּנֶת־לִי בַּבְּשׂוֹרָה	18 Quae est ergo merces mea? Utevangelium praedicans sine sumptu ponam evangelium, ut non abutar potestate meain evangelio.
19 כִּי בִּהְיוֹתִי חָפְשִׁי מִכֹּל עָשִׂיתִי עַצְמִי עֶבֶד לְכָל־אָדָם לְמַעַן אֶקְנֶה אֶת־הָרַבִּים	19 Nam cum liber essem ex omnibus, omnium me servum feci, ut plures lucrifacerem.
20 וָאֶהִי לַיְּהוּדִים כִּיהוּדִי לִקְנוֹת הַיְּהוּדִים וַאֲשֶׁר הֵם תַּחַת הַתּוֹרָה הָיִיתִי לָהֶם כְּמוֹ־תַחַת הַתּוֹרָה אַף כִּי־אֲנִי אֵינֶנִּי תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן קְנוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה	20 Et factus sum Iudaeis tamquam Iudaeus, ut Iudaeos lucrarer; his, quisub lege sunt, quasi sub lege essem, cum ipse non essem sub lege, ut eos, quisub lege erant, lucri facerem;
21 לָאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּלִי תוֹרָה הָיִיתִי כִּבְלִי תוֹרָה אַף כִּי־אֵינֶנִּי בְּלִי־תוֹרַת הָאֱלֹהִים כִּי אִם־תַּחַת תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אָנֹכִי לְמַעַן קְנוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר בְּלִי תוֹרָה	21 his, qui sine lege erant, tamquam sine legeessem, cum sine lege Dei non essem, sed in lege essem Christi, ut lucri faceremeos, qui sine lege erant;
22 וְלַחַלָּשִׁים הָיִיתִי כְחַלָּשׁ לִקְנוֹת אֶת־הַחַלָּשִׁים הַכֹּל לְכֻלָּם נִהְיֵיתִי לְמַעַן בְּכָל־דֶּרֶךְ אוֹשִׁיעַ אֲחָדִים	22 factus sum infirmis infirmus, ut infirmos lucrifacerem; omnibus omnia factus sum, ut aliquos utique facerem salvos.
23 וְאֶת־זֹאת אֲנִי עֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֹרָה לְמַעַן אֶקַּח חֶלְקִי בָהּ גַּם־אָנֹכִי	23 Omniaautem facio propter evangelium, ut comparticeps eius efficiar.
24 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי־רָצֵי הַמְּרוּצָה בְּאִסְטָדִין רָצִים כֻּלָּם וְרַק־אֶחָד מֵהֶם יַשִּׂיג אֶת־שְׂכַר הַנִּצָּחוֹן כָּכָה רוּצוּ לְמַעַן תַּשִּׂיגֻהוּ	24 Nescitis quod hi, qui in stadio currunt, omnes quidem currunt, sed unusaccipit bravium? Sic currite, ut comprehendatis.
25 וְכָל־הָעֹמֵד לְהֵאָבֵק יִנָּזֵר מִכָּל־דָּבָר הֵמָּה לָקַחַת כֶּתֶר נִפְסָד וַאֲנַחְנוּ לָקַחַת כֶּתֶר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נִפְסָד	25 Omnis autem, qui in agonecontendit, ab omnibus se abstinet; et illi quidem, ut corruptibilem coronamaccipiant, nos autem incorruptam.
26 לָכֵן הִנְנִי רָץ לֹא כְּמוֹ בַחֲשֵׁכָה הִנְנִי נִלְחָם לֹא כְּהוֹלֶם רוּחַ	26 Ego igitur sic curro non quasi in incertum,sic pugno non quasi aerem verberans;
27 כִּי אִם־אֲדַכֵּא אֶת־גּוּפִי וַאֲשַׁעְבְּדֶנּוּ פֶּן־אֶהְיֶה אֲנִי הַקּוֹרֵא לַאֲחֵרִים נֶאֱלָח בְּעַצְמִי	27 sed castigo corpus meum et in servitutemredigo, ne forte, cum aliis praedicaverim, ipse reprobus efficiar.