Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	GREEK BIBLE
1 וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר עִמָּכֶם אַחַי כְּעִם־רוּחָנִיִּים כִּי עוֹדְכֶם שֶׁל־הַבָּשָׂר וּכְמוֹ עוֹלָלִים בַּמָּשִׁיחַ	1 Και εγω, αδελφοι, δεν ηδυνηθην να λαλησω προς εσας ως προς πνευματικους, αλλ' ως προς σαρκικους, ως προς νηπια εν Χριστω.
2 חָלָב הִשְׁקֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא־מַאֲכָל כִּי אָז לֹא־יְכָלְתֶּם וְגַם־עַתָּה לֹא תוּכְלוּ יַעַן הֱיֹתְכֶם עוֹד שֶׁל־הַבָּשָׂר	2 Γαλα σας εποτισα και ουχι στερεαν τροφην? διοτι δεν ηδυνασθε ετι να δεχθητε αυτην. Αλλ' ουδε τωρα δυνασθε ετι?
3 כִּי בַּאֲשֶׁר קִנְאָה וּמְרִיבָה וּמַחֲלֹקוֹת בֵּינֵיכֶם הֲלֹא שֶׁל־הַבָּשָׂר אַתֶּם וּמִתְהַלְּכִים לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם	3 επειδη ετι σαρκικοι εισθε. Διοτι ενω ειναι μεταξυ σας φθονος και ερις και διχονοιαι, δεν εισθε σαρκικοι και περιπατειτε κατα ανθρωπον;
4 הֵן בֶּאֱמֹר הָאֶחָד אֲנִי לְפוֹלוֹס וְהַשֵּׁנִי אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס הֲלֹא שֶׁל־הַבָּשָׂר אַתֶּם	4 Διοτι οταν λεγη τις, Εγω μεν ειμαι του Παυλου, αλλος δε, Εγω του Απολλω? δεν εισθε σαρκικοι;
5 מִי אֵפוֹא פוֹלוֹס וּמִי־הוּא אַפּוֹלוֹס אַךְ־מְשָׁרְתִים הֵם אֲשֶׁר עַל־יָדָם בָּאתֶם לְהַאֲמִין אִישׁ אִישׁ כְּמַתְּנַת הָאָדוֹן אֲשֶׁר נָתַן לוֹ	5 Τις λοιπον ειναι ο Παυλος, και τις ο Απολλως, παρα υπηρεται, δια των οποιων επιστευσατε και, οπως ο Κυριος εδωκεν εις εκαστον;
6 אֲנִי נָטַעְתִּי וְאַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה אֲבָל הָאֱלֹהִים הוּא הִצְמִיחַ	6 Εγω εφυτευσα, ο Απολλως εποτισεν, αλλ' ο Θεος ηυξησεν?
7 עַל־כֵּן הַנֹּטֵעַ אֵינֶנּוּ מְאוּמָה וְהַמַּשְׁקֶה אֵינֶנּוּ מְאוּמָה כִּי אִם־הָאֱלֹהִים הַמַּצְמִיחַ	7 ωστε ουτε ο φυτευων ειναι τι ουτε ο ποτιζων, αλλ' ο Θεος ο αυξανων.
8 וְהַנֹּטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה כְּאֶחָד הֵמָּה וְאִישׁ אִישׁ יְקַבֵּל אֶת־שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ	8 Ο φυτευων δε και ο ποτιζων ειναι εν? και εκαστος θελει λαβει τον εαυτου μισθον κατα τον κοπον αυτου.
9 כִּי עֹזְרֵי אֵל אֲנָחְנוּ וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים וּבִנְיַן אֱלֹהִים אַתֶּם	9 Διοτι του Θεου ειμεθα συνεργοι? σεις εισθε του Θεου αγρος, του Θεου οικοδομη.
10 וַאֲנִי כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים הַנִּתָּן לִי כְּבַנַּאי חָכָם שַׁתִּי יְסוֹד וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו אַךְ־יֵרֶא כָל־אִישׁ אֵיךְ הוּא־בֹנֶה עָלָיו	10 Εγω κατα την χαριν του Θεου την δοθεισαν εις εμε ως σοφος αρχιτεκτων θεμελιον εθεσα, αλλος δε εποικοδομει? εκαστος ομως ας βλεπη πως εποικοδομει?
11 כִּי לֹא־יוּכַל אִישׁ לָשִׁית יְסוֹד אַחֵר חוּץ מִן־הַמּוּסָּד שֶׁהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	11 διοτι θεμελιον αλλο ουδεις δυναται να θεση παρα το τεθεν, το οποιον ειναι ο Ιησους Χριστος.
12 וְאִם־יִבְנֶה הַבּוֹנֶה עַל־הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ־עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ	12 Εαν δε τις εποικοδομη επι το θεμελιον τουτο χρυσον, αργυρον, λιθους τιμιους, ξυλα, χορτον, καλαμην?
13 מַעֲשֵׂה כָל־אִישׁ יִגָּלֶה כִּי הַיּוֹם הוּא יְבָרְרֵהוּ כִּי־בָאֵשׁ יֵרָאֶה וְאֶת־מַה־מַּעֲשֵׂה כָל־אִישׁ וָאִישׁ הָאֵשׁ תִּבְחָנֶנּוּ	13 εκαστου το εργον θελει φανερωθη? διοτι η ημερα θελει φανερωσει αυτο, επειδη δια πυρος ανακαλυπτεται? και το πυρ θελει δοκιμασει το εργον εκαστου οποιον ειναι.
14 אִם־יַעֲמֹד מַעֲשֵׂה אִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה עָלָיו יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ	14 Εαν το εργον τινος, το οποιον επωκοδομησε μενη, θελει λαβει μισθον?
15 וְאִם־יִשָּׂרֵף מַעֲשֵׂהוּ יַפְסִידֶנּוּ וְהוּא יִוָּשֵׁעַ אַךְ כְּמוֹ־מֻצָּל מֵאֵשׁ	15 εαν το εργον τινος κατακαη, θελει ζημιωθη, αυτος ομως θελει σωθη, πλην ουτως ως δια πυρος.
16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם	16 Δεν εξευρετε οτι εισθε ναος Θεου και το Πνευμα του Θεου κατοικει εν υμιν;
17 וְאִישׁ אֲשֶׁר יַשְׁחִית אֶת־הֵיכַל אֱלֹהִים הָאֱלֹהִים יַשְׁחִית אֹתוֹ כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים קָדוֹשׁ וְאַתֶּם הִנְּכֶם קְדשִׁים	17 Εαν τις φθειρη τον ναον του Θεου, τουτον θελει φθειρει ο Θεος? διοτι ο ναος του Θεου ειναι αγιος, οστις εισθε σεις.
18 אַל־יְרַמֶּה אִישׁ אֶת־עַצְמוֹ וְהַחשֵׁב אֶת־עַצְמוֹ חָכָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יְהִי לְסָכָל לְמַעַן יֶחְכָּם	18 Μηδεις ας μη εξαπατα εαυτον? εαν τις μεταξυ σας νομιζη οτι ειναι σοφος εν τω κοσμω τουτω, ας γεινη μωρος δια να γεινη σοφος.
19 כִּי־חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה סִכְלוּת הִיא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כַּכָּתוּב לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם	19 Διοτι η σοφια του κοσμου τουτου ειναι μωρια παρα τω Θεω. Επειδη ειναι γεγραμμενον? Οστις συλλαμβανει τους σοφους εν τη πανουργια αυτων?
20 וְעוֹד כָּתוּב יְהוָֹה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת חֲכָמִים כִּי הֵמָּה הָבֶל	20 και παλιν? Ο Κυριος γινωσκει τους διαλογισμους των σοφων, οτι ειναι ματαιοι.
21 עַל־כֵּן אַל־יִתְהַלֵּל אִישׁ בָּאָדָם כִּי הַכֹּל הוּא שֶׁלָּכֶם	21 Ωστε μηδεις ας μη καυχαται εις ανθρωπους? διοτι τα παντα ειναι υμων,
22 אִם־פּוֹלוֹס אִם־אַפּוֹלוֹס וְאִם־כֵּיפָא אִם־הָעוֹלָם אִם־הַחַיִּים וְאִם־הַמָּוֶת אִם־הַהֹוֶה וְאִם־הֶעָתִיד הַכֹּל הוּא שֶׁלָּכֶם	22 ειτε Παυλος ειτε Απολλως ειτε Κηφας ειτε κοσμος ειτε ζωη ειτε θανατος ειτε παροντα ειτε μελλοντα, τα παντα ειναι υμων,
23 וְאַתֶּם הִנְּכֶם שֶׁל־הַמָּשִׁיחַ וְהַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁל־אֱלֹהִים	23 σεις δε του Χριστου, ο δε Χριστος του Θεου.