Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 12

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DOUAI-RHEIMS
1 וְעַתָּה הִנְנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם אַחַי בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר תָּשִׂימוּ אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם קָרְבָּן חַי וְקָדוֹשׁ וְנִרְצֶה לֵאלֹהִים וְהָיְתָה זֹּאת עֲבוֹדַתְכֶם הַשִּׂכְלִית	1 I BESEECH you therefore, brethren, by the mercy of God, that you present your bodies a living sacrifice, holy, pleasing unto God, your reasonable service.
2 וְאַל־תִּשְׁתַּוּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם־הִתְחַלְּפוּ בְּהִתְחַדֵּשׁ דַּעְתְּכֶם לְמַעַן תִּבְחֲנוּ לָדַעַת מַה־הוּא רְצוֹן הָאֱלֹהִים הַטּוֹב וְהַנֶּחְמָד וְהַשָּׁלֵם	2 And be not conformed to this world; but be reformed in the newness of your mind, that you may prove what is the good, and the acceptable, and the perfect will of God.
3 כִּי עַל־פִּי הַחֶסֶד הַנִּתָּן־לִי אֹמֵר אֲנִי לְכָל־אִישׁ וְאִישׁ מִכֶּם לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ לְמַעְלָה מִן־הָרָאוּי כִּי אִם־יְהִי צָנוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר־חָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים	3 For I say, by the grace that is given me, to all that are among you, not to be more wise than it behoveth to be wise, but to be wise unto sobriety, and according as God hath divided to every one the measure of faith.
4 כִּי כַּאֲשֶׁר בְּגוּף אֶחָד יֶשׁ־לָנוּ אֵבָרִים הַרְבֵּה וְאֵין־פְּעֻלָּה אַחַת לְכָל־הָאֵבָרִים	4 For as in one body we have many members, but all the members have not the same office:
5 כֵּן אֲנַחְנוּ הָרַבִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ אֵבָר לַחֲבֵרוֹ הוּא	5 So we being many, are one body in Christ, and every one members one of another.
6 וְיֶשׁ־לָנוּ מַתָּנוֹת שֹׁנוֹת כְּפִי הַחֶסֶד הַנִּתָּן לָנוּ אִם־נְבוּאָה תְּהִי כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה	6 And having different gifts, according to the grace that is given us, either prophecy, to be used according to the rule of faith;
7 וְאִם־לְאִישׁ שִׁמּוּשׁ יַעֲמֹל בַּשִּׁמּוּשׁ וְאִם־מוֹרֶה בַּהוֹרָאָה	7 Or ministry, in ministering; or he that teacheth, in doctrine;
8 וְאִם־מוֹכִיחַ בַּתּוֹכֵחָה הַנּוֹתֵן יַעֲשֶׂה בְּתָם־לֵבָב וְהַמַּנְהִיג בִּשְׁקִידָה וְהַגֹּמֵל חֶסֶד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת	8 He that exhorteth, in exhorting; he that giveth, with simplicity; he that ruleth, with carefulness; he that sheweth mercy, with cheerfulness.
9 הָאַהֲבָה תִּהְיֶה בְּלִי חֲנֻפָּה שִׂנְאוּ אֶת־הָרָע וְדִבְקוּ בַטּוֹב	9 Let love be without dissimulation. Hating that which is evil, cleaving to that which is good.
10 בְּאַהֲבַת אַחִים הַרְאוּ חִבָּה יְתֵרָה וּבְכָבוֹד הַקְדִּימוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ	10 Loving one another with the charity of brotherhood, with honour preventing one another.
11 שִׁקְדוּ וְאַל־תֵּעָצֵלוּ הִתְלַהֲבוּ בָרוּחַ עִבְדוּ אֶת־הָאָדוֹן	11 In carefulness not slothful. In spirit fervent. Serving the Lord.
12 שִׂמְחוּ בַתּוֹחֶלֶת סִבְלוּ בַצָּרָה שִׁקְדוּ עַל־הַתְּפִלָּה	12 Rejoicing in hope. Patient in tribulation. Instant in prayer.
13 הִשְׁתַּתְּפוּ בְּצָרְכֵי הַקְּדוֹשִׁים רִדְפוּ הַכְנָסַת אֹרְחִים	13 Communicating to the necessities of the saints. Pursuing hospitality.
14 בָּרְכוּ אֶת־רֹדְפֵיכֶם בָּרְכוּ וְאַל־תְּקַלֵּלוּ	14 Bless them that persecute you: bless, and curse not.
15 שִׂמְחוּ עִם־הַשְּׂמֵחִים וּבְכוּ עִם־הַבֹּכִים	15 Rejoice with them that rejoice; weep with them that weep.
16 לֵב אֶחָד יְהִי לְכֻלְּכֶם אַל־תְּהַלְּכוּ בִגְדֹלוֹת כִּי אִם־הִתְחַבְּרוּ עִם־הַשְּׁפָלִים אַל־תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם	16 Being of one mind one towards another. Not minding high things, but consenting to the humble. Be not wise in your own conceits.
17 אַל־תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה דִּרְשׁוּ הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל־אָדָם	17 To no man rendering evil for evil. Providing good things, not only in the sight of God, but also in the sight of all men.
18 אִם־תּוּכְלוּ כְּכָל־אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם הֱיוּ בְשָׁלוֹם עִם־כָּל־אָדָם	18 If it be possible, as much as is in you, have peace with all men.
19 אַל־תִּנָּקְמוּ נָקָם יְדִידַי כִּי אִם־תְּנוּ מָקוֹם לָרֹגֶז כִּי כָתוּב לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יְהוָֹה	19 Revenge not yourselves, my dearly beloved; but give place unto wrath, for it is written: Revenge is mine, I will repay, saith the Lord.
20 לָכֵן אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ	20 But if thy enemy be hungry, give him to eat; if he thirst, give him to drink. For, doing this, thou shalt heap coals of fire upon his head.
21 אַל־נָא יִכְבָּשְׁךָ הָרָע כְּבוֹשׁ אַתָּה אֶת־הָרַע בַּטּוֹב	21 Be not overcome by evil, but overcome evil by good.